למדע ידוע זה מכבר שבני אדם מסויימים רגישים יותר להתמכרות...
לפי מחקר חדש, שנערך בקרב מעשנים אמריקאים שהשתמשו בסיגריה...
סקר: סיגריה דולקת בטלוויזיה מכעיסה כרבע מהציבור בישראל. 93%...
מחקר קובע: עישון ושתיית אלכוהול קטלניים במיוחד; בסוף חודש...
מנסים להיגמל מעישון? רק עוד סיגריה אחת? כל התשובות לכל...
שלום יעל, אנני מתמחה בתחום של סיגריות. באופן כללי, בגמילה נמרכיב החשוב ביותר זוהי המוטיבציה. בהצלחה נ.ב.תתייעצי ברשתות פארם בהצלחה רבה
בוקר טוב מריאנה ראשית המון כבוד והערכה על החלטה חשובה זו בחייך. זהו שינוי של ממש וממליצה לנהוג בעצמך בסבלנות ובחמלה. החלטה היא החלטה ואין בה כדי להעיד על יכולת הביצוע. רוצה לאמר כי עצם קבלת ההחלטה חשובה לכשלעצמה אך אינה הדבר עצמו. לאחר קבלת ההחלטה, ממקום מודע ורציונלי, אנו עוברים לשלב מאתגר יותר - למידת ביצוע ההחלטה. שם, יש המון מה ללמוד. גם אם תחזרי שוב ותפסיקי ותחזרי, אל תפספסי את הלמידה ואל תוותרי על הפרגון לעצמך ועל המטרה. אין זה סוף דבר, זוהי דרך ואל תעצרי אותה באמצע. מריאנה יקרה, הסיגריה היוותה עבורך כלי להתמודדות. אחרי 30 יום לא חוזרים לעשן בגלל התמכרות לניקוטין (כי היא אינה קיימת יותר). המוח מחפש תחליף, כלי חדש להתמודדות עם אותם מצבים רגשיים. ומה נגיש יותר מאוכל? בנוסף, יתכן וללא משים, את עסוקה וממוקדת בחסרונה של הסיגריה, מה שמחזיר ומגביר את כוחה בחייך. לכן אלה הן המלצותיי אלייך: 1. חזקי מדי יום את הפוקוס על החיים הנפלאים בלעדיה ועל ההערכה העצמית והתפישה העצמית שלך כאדם לא מעשן. זה לא מספיק לקיים את השיחה הפנימית הזו עד לקבלת ההחלטה. זוהי ראיה שיש לטפח שוב ושוב, לעורר את העונג והגאוה מהיותך אדם לא מעשן. 2. לכל שינוי בחיינו יש השלכות גם פחות סימפטיות. כל דבר בעיתו. נסי להביא קצת יותר הכלה וקבלה. ראשית היפטרי באמת מהעול הניקוטיני. זה לא לכל החיים, אוטוטו תוכלי לטפל בכל השאר. 3. הביני כי גם הסיגריות וגם האוכל הם כלים זולים ובלתי יעילים שמנסים לתת מענה לדבר מהותי אחר והוא עולמך הרגשי. עלייך לגשת לשם! אם באמצעות ליווי מקצועי שיאפשר לך לשנות את התפישה הפנימית ולהקנות לך יותר שליטה והשפעה בעולמך הרגשי או תוך לימוד עצמי. עד שלא תשתנה ההתייחסות שלך והאופן בו את תופשת את עולמך הרגשי ואת יכולות ההתמודדות שלך, יהיה קשה ליישם שינוי מטיב לאורך זמן. התייחסי בכבוד להחלטתך החשובה מריאנה, יותר רכות והבנה כלפי עצמך יטיבו איתך. בהצלחה רבה שלך לאה פינטו
יוליה שלום, לרב הרעלת ניקוטין נובעת כאשר מגדילים באופן משמעותי את כמות הסיגריות בבת אחת. עם זאת , הרעלה יכולה להופיע כתוצאה של נזק מצטבר. בכל מקרה, עליך לפנות אל הרופא המטפל כדי להבדק ולטפל בכך. יתכן מאוד שאין מדובר בהרעלת ניקוטין כלל. אהוד אברהמסון מכון אברהמסון גמילה מעישון והתמכרויות טלפון 9933 *
למדע ידוע זה מכבר שבני אדם מסויימים רגישים יותר להתמכרות...
לפי מחקר חדש, שנערך בקרב מעשנים אמריקאים שהשתמשו בסיגריה...
סקר: סיגריה דולקת בטלוויזיה מכעיסה כרבע מהציבור בישראל. 93%...
מחקר קובע: עישון ושתיית אלכוהול קטלניים במיוחד; בסוף חודש...
מנסים להיגמל מעישון? רק עוד סיגריה אחת? כל התשובות לכל...
לראשונה בישראל: מוצרי עישון יסומנו באזהרות בריאות גרפיות,...
המקרה של הנער בן ה-16 שעישן סיגריה אלקטרונית, אושפז עם...
שלום יעל, אנני מתמחה בתחום של סיגריות. באופן כללי, בגמילה נמרכיב החשוב ביותר זוהי המוטיבציה. בהצלחה נ.ב.תתייעצי ברשתות פארם בהצלחה רבה
בוקר טוב מריאנה ראשית המון כבוד והערכה על החלטה חשובה זו בחייך. זהו שינוי של ממש וממליצה לנהוג בעצמך בסבלנות ובחמלה. החלטה היא החלטה ואין בה כדי להעיד על יכולת הביצוע. רוצה לאמר כי עצם קבלת ההחלטה חשובה לכשלעצמה אך אינה הדבר עצמו. לאחר קבלת ההחלטה, ממקום מודע ורציונלי, אנו עוברים לשלב מאתגר יותר - למידת ביצוע ההחלטה. שם, יש המון מה ללמוד. גם אם תחזרי שוב ותפסיקי ותחזרי, אל תפספסי את הלמידה ואל תוותרי על הפרגון לעצמך ועל המטרה. אין זה סוף דבר, זוהי דרך ואל תעצרי אותה באמצע. מריאנה יקרה, הסיגריה היוותה עבורך כלי להתמודדות. אחרי 30 יום לא חוזרים לעשן בגלל התמכרות לניקוטין (כי היא אינה קיימת יותר). המוח מחפש תחליף, כלי חדש להתמודדות עם אותם מצבים רגשיים. ומה נגיש יותר מאוכל? בנוסף, יתכן וללא משים, את עסוקה וממוקדת בחסרונה של הסיגריה, מה שמחזיר ומגביר את כוחה בחייך. לכן אלה הן המלצותיי אלייך: 1. חזקי מדי יום את הפוקוס על החיים הנפלאים בלעדיה ועל ההערכה העצמית והתפישה העצמית שלך כאדם לא מעשן. זה לא מספיק לקיים את השיחה הפנימית הזו עד לקבלת ההחלטה. זוהי ראיה שיש לטפח שוב ושוב, לעורר את העונג והגאוה מהיותך אדם לא מעשן. 2. לכל שינוי בחיינו יש השלכות גם פחות סימפטיות. כל דבר בעיתו. נסי להביא קצת יותר הכלה וקבלה. ראשית היפטרי באמת מהעול הניקוטיני. זה לא לכל החיים, אוטוטו תוכלי לטפל בכל השאר. 3. הביני כי גם הסיגריות וגם האוכל הם כלים זולים ובלתי יעילים שמנסים לתת מענה לדבר מהותי אחר והוא עולמך הרגשי. עלייך לגשת לשם! אם באמצעות ליווי מקצועי שיאפשר לך לשנות את התפישה הפנימית ולהקנות לך יותר שליטה והשפעה בעולמך הרגשי או תוך לימוד עצמי. עד שלא תשתנה ההתייחסות שלך והאופן בו את תופשת את עולמך הרגשי ואת יכולות ההתמודדות שלך, יהיה קשה ליישם שינוי מטיב לאורך זמן. התייחסי בכבוד להחלטתך החשובה מריאנה, יותר רכות והבנה כלפי עצמך יטיבו איתך. בהצלחה רבה שלך לאה פינטו
יוליה שלום, לרב הרעלת ניקוטין נובעת כאשר מגדילים באופן משמעותי את כמות הסיגריות בבת אחת. עם זאת , הרעלה יכולה להופיע כתוצאה של נזק מצטבר. בכל מקרה, עליך לפנות אל הרופא המטפל כדי להבדק ולטפל בכך. יתכן מאוד שאין מדובר בהרעלת ניקוטין כלל. אהוד אברהמסון מכון אברהמסון גמילה מעישון והתמכרויות טלפון 9933 *
שלום ברוריה, אני מצטער לקרוא על הקורות אותך ואני בהחלט סבור שתעשי הרבה דברים נכונים גם בגילך המבוגר - קרוב לוודאי עם הרבה פחות שטויות מפעם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com
שלום ענבר, הסחרחורת נגרמת כתוצאה מאחד החומרים המצויים בעשן הסיגריות, הניקוטין. את סובלת מהרעלת ניקוטין, זאת בנוסף להשפעות הרעות של שאר אלפי החומרים בסיגריה. זוהי המחשה מצויינת לנזקי העישון ולהשפעת החומרים על בריאותך. בשלב מאוחר יותר, הגוף מתרגל לחומרים ומתפתחת התמכרות לסיגריות. על פי כל ההגדרות הרפואיות, ניקוטין הוא סם ולא משנה שהוא חוקי לשימוש בקרב מבוגרים. עצם היותו חוקי לא הופך אותו לסם קל יותר והנזקים ידועים לטווח קצר ולטווח ארוך. את הסיגריות מפלסיק ניתן להשיג בקיוסקים והעלות לא גבוהה. אין צורך שתעזרי בסיגריות דמה המכילות ניקוטין, כי שוב תחושי בסחרחורות. קיסם בפה גם עשוי לסייע לך בשלבים הראשונים. ככל שתמשיכי לעשן, יהיה יותר קשה, פיזית ונפשית, להפסיק. זה הזמן, לקבל החלטה חשובה ואמיצה שתשפיע על חייך - לא לעשן בכלל!! בהצלחה, איה ד"ר איה פלג, אתר: www.ayapeleg.co il
שלום משה, כל הכבוד על ההחלטה להפסיק לעשן. אין ספק שפיתחת התמכרות לסיגריות, התמכרות שהייתה מתחזקת עם השנים. הימים הראשונים הם הקשים ביותר, ואותם עברת בהצלחה. ככל שעובר הזמן התהליך יותר קל. עליך להבין, כי גמילה מעישון היא חוסר עישון מוחלט. סיגריה אחת לאחר תהליך מוצלח, עלולה לדרדר את כל התהליך לנקודת ההתחלה. יש חשיבות עצומה לגמילה בגילך, לפני שההתמכרות חזקה יותר ולפני שמרגישים את נזקי העישון. המתמד בתהליך ובאמת מגיעות לך הרבה מחמאות!!! בהצלחה, איה ד"ר איה פלג, אתר: www.ayapeleg.co.il
שלום עינת, האם לא ראית את תשובתי הקודמת? עניתי לך עוד באותו היום. אין שום ערך מדעי - מחקרי למה שפורסם בעיתון הארץ. מדובר במדגם קטן ביותר, שאיני יודעת איך נבחר ואיך נבדקה יעילות הטיפול. לא הייתי מסתמכת על הנתונים הללו והם לא פורסמו בעיתון מדעי העוסק בתחום. אני עוסקת במחקר מדעי בתחום הגמילה מעישון, ועל פי הידוע השיטות היעילות לגמילה מעישון משלבות סיוע מקצועי של מומחה לגמילה מעישון תוך התייחסות לכל מרכיבי ההתמכרות הפיזיים והנפשיים ההתנהגותיים. לא הייתי מתבססת על הנאמר. איה
שלום ארז, תהליך הגמילה הינו מורכב ומקורו בשינוי הרגלים והתניות . זהו המרכיב המשמעותי של התהליך! למידה הרגלי העישון שלך (מול מחשב, קפה ואוכל) צריכים להוביל אותך לדפוסי ההתמודדות עם השינוי. מדבובר בהכחדת אותן ההצמדות לאורך זמן. מפרידים בין המרכיבים המתקשרים ל"הנאה" שציינת. יש טכניקות שונות להתמודדות עם הנושא ולאור הקשיים שציינת, מומלץ מאד לפנות למומחה גמילה מעישון, אשר מטפל ומסייע במרכיבים אילו. למשל - ציינת התנייה חזקה בין עישון ובין ארוחה. ניתן לקום מיד בסיום הארוחה מהשולחן, לצחצח שיניים, לשים קיסם בפה - הכל להפרדת שני המרכיבים. ככל שעובר הזמן הדבר יותר קל והסבל שציינת מתמתן וחולף. צריכים הרבה סבלנות ולהבין שגמילה מעישון הינה תהליך שלוקח זמן! ציינת סיבות רבות להפסקת העישון וכולן חשובות ואמיתיות! בהצלחה, איה
ל"שואלת" שלום עברתי על רשימת ההודעות הקשורות לשאלתך והתרשמתי שהתשובה ניתנה לך פחות או יותר על ידי עמיתי לפורום בצורה די חד משמעית. מאחר ואת מרגישה בכל זאת שהדברים נשארו פתוחים אנסה להרחיב ולהסביר. ראשית (וכאמור), הקשר בין מכות בילדות לכל תופעה אחרת בהמשך ההתפתחות הוא ייחודי לכל אדם. יש תופעות שהסתברותן גבוהה יותר בקרב ילדים שעברו התעללות, ותופעת הפציעה העצמית היא בהחלט אחת התופעות הללו. עם זאת, גם כאן יש ביטוי ייחודי לכל אדם ויש להבינו מבלי להתפס לסטראוטיפים. כעת לגבי ההתמכרות לכאב. בסדרת התשובות הקודמת נאמר באופן ברור שלא קיימת התמכרות פיזיולוגית לכאב. אנשים שמכאיבים לעצמם עושים זאת בשל סיבות נפשיות שונות ואין לכך אינדיקציה פיזיולוגית ספציפית. קונקרטית לגבי שאלת האנדורפינים: מבלי להכנס למורכבויות כימיות, מדובר בחומר המיוצר על ידי הגוף ופועל בצורה דומה לתרופות מסויימות המשככות כאב. הפרשתם קשורה למצבים שונים הקשורים כמובן לכאב (שהוא גם מצב לחץ באופן טבעי), אך גם במצבים אחרים הכרוכים על פי רוב בפעילות גופנית כלשהי, במצבים של סטרס (לחץ) שונים או ריגוש. כתוצאה משחרור החומר במוח ישנה תחושה של הפחתת כאב, אופוריה, וכדומה. סביר להניח שכאשר אדם פוגע בעצמו הדבר קשור לא רק לפצע של ממש אלא למצב לחץ או ריגוש קיצוני. לפיכך בהחלט תתכן הפרשת אנדורפינים גם ללא "פצע פתוח". זו אולי הסיבה שרוב אלו שחותכים את עצמם מדווחים שלא חשו כאב בעת המעשה. את נושא חוסר ההתמכרות לכאב אפשר להסביר אולי דרך דוגמא אחרת. מקובל לחשוב שאימון ספורט אינטנסיבי גורם להפרשת אנדורפינים שמביאים לתחושה נעימה. יש לכן אנשים שאומרים שהם מכורים לספורט. אפשר בשפה עממית לומר שהם צודקים כי הם התרגלו לעשות משהו שמתגמל אותם. אבל אם נכנסים לעובי הקורה, לא מדובר בהתמכרות פיזיולוגית אלא ביצירת הרגל (אפשר לקרוא לזה התמכרות אם רוצים) שיש לו מניעים נפשיים אך אינו התמכרות בעל מאפיינים פיזיולוגיים. התמכרות "פיזיולוגית" היא מצב שבו קורים תופעות פיזיולוגיות חזקות, כמו תסמונת גמילה (למשל תופעת ה"קריז" בגמילה מסמים מסויימים) ולא ידוע לי על תסמונות כאלו אצל אנשים שהפסיקו להתעמל, כמו גם אצל אנשים שהפסיקו לפצוע את עצמם. יתכן שהם יחושו חוסר או אי נוחות מהפסקת ההרגל ולתופעה זו קוראים הרבה פעמים בטעות התמכרות. אבל לא כל הרגל הוא התמכרות. מכאן שהפגיעה העצמית יכולה להחשב כהרגל שרצוי ללמוד להפסיקו, אך לא כהתמכרות. אגב, יצא לפני מספר שבועות ספר שנכתב ע"י שני חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב שטוענים שאפילו התמכרות לניקוטין אינה פיזיולוגית, כך שיתכן שכל ההתבוננות על התחום אינה חד משמעית. יתכן שכל הבעיה בדיון הנ"ל נובעת מבעיה סמנטית: התמכרות היא מילה בעייתית. כבר בשנת 1964 הכריז ארגון הבריאות העולמי שהמונח התמכרות איננו מדעי והמליץ להשתמש במונחים אחרים, למשל באשר להתמכרות לתרופות. התמכרות הפכה למונח לשון נפוץ לגבי דברים רבים ואולי לכן התשובות לא סיפקו אותך עד כה. הייתי מנסה לנטוש את הדיון הסמנטי ולהתמקד במה שבאמת מטריד אותך בתופעה שתארת. אני מקווה שהדברים עונים על שאלתך בברכה ד"ר אורן קפלן