תוצאות חיפוש עבור הפרעות-בתנועה

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

סחבתי אתמול כמה שקיות קניות לרכב (עניין של 2 דקות). הניילון קצת "חפר" לי באצבע, וכשהגעתי לרכב היא היתה רדומה. הבעיה היא - שהיא החליטה לא להתעורר. אין כאב, רק תחושת נימול, כאילו קצה האצבע עדיין רדום. מדובר במפרק האחרון של האצבע האמצעית ביד ימין, ובעיקר בקצה האצבע ובכרית. אין שום נפיחות, אדמומיות, שטף דם או שומדבר חיצוני. אין הגבלה או קושי בתנועה. אין שום בעיה באצבעות האחרות, או כאבים במפרק, גב או שורש כף היד. אני בן 27, יחסית בכושר ובמצב פיזי תקין. אני יודע שלא מדובר במקרה מסכן חיים, אבל הייתי שמח לדעת האם מדובר בפגיעה אפשרית בעצב של האצבע. אם כן, האם דברים כאלה לרוב עוברים אחרי מספר ימים, או שזה קבוע? האם יש מה למהר ולהגיע לרופא לבדיקות כלשהן, או שעדיף בינתיים לחכות יום-יומיים ולראות אם יש שינוי?

שלום קוראים לי דוד לפניכם 3 אבחוני M,R,I מוח ועמוד שדרה צווארי של הרדיאולוג לאחר מכן יש כמה סוגיות שאני רוצה להתעייץ אתכם אשמח לעזרה. מוקדי אות חריג מזעריים בודדים בחומר הלבן פרונטלי משני הצדדים. מתחת לטנטוריום: פרנכימה וחדר רביעי שמורים. מעבר קרניו-צרביקלי תקין. פלטיבזיה ו-dens retroverted עם אפקט מסה על המעבר הצרביקל-מדולרי ללא שינוי מהבדיקה הקודמת. לאחר הזרקה של גדוליניום לוריד אין עדות להאדרה חריגה. מבנה תקין של עצמות הקלבריה ושל הרקמות הרכות ההיקפיות. מבנה תקין של האוכף הטורקי, תוכנו וסביבותיו. מבנה תקין של ורידי המוח ללא סימני פקקת ורידית. מבנה תקין של ארובות העיניים, בסיס הגולגולת והפירמידות. מודגמת הסננה משמעותית של הסינוס המקסילרי הימני. MRA :ללא ממצאים חריגים. אין לראות שינוי באינטרוול מהבדיקה הקודמת. בסיכום: ללא ממצאים חריגים ב-MRA. מוקדי אות חריג מזעריים בחומר הלבן קרוב לוודאי שינויים סביב אזורים פרי-וסקולרים מורחבים. אין לראות שינוי באינטרוול מהבדיקה הקודמת. פלטיבזיה ו-dens retroverted עם אפקט מסה על המעבר הצרביקל-מדולרי ללא שינוי מהבדיקה הקודמת. שתי הבדיקות הבאות התבצעו בחודש יוני 2018. יש קיצור קשת C1 עם דנס פונה אחורנית ולחץ על חוט השדרה מאחור על ידי הקשת בגובה C1. פרט לכך בגדר הנורמה וללא שינוי משמעותי מ- 2017/10/23 C5-C4 :בקע דיסק זעיר מרכזי. C4-C3 :בקע דיסק זעיר מרכזי. מודגמת אימפרסיה גרמית מאחורי החוט בגובה הקשת של C1 .באותו מקום חשד למוקד היפראינטנסי בחלקו האחורי של החוט. הממצא נראה דומה לבדיקה הקודמת, ללא האדרה חריגה. המנגיומה קרוב לוודאי בחוליה C3 ,דומה לבדיקה הקודמת דברי הנוירוכרורג: יש קוץ שלוחץ על העצב ב-c1 ומנגד יש לי מבנה מולד שנותן קונטרה לאותו קוץ והם לוחצים את חוט השידרה. צריך להוציא את אותו קוץ ע"י ניתוח ויש לחץ בc1 c2 שצריך לשחרר ע"י קיבוע החוליות. אני עם הדבר הזה כבר שנה יש לי ירידה בתחושה בכל הגוף , זרמים,כובד בראש ,כאבי צוואר,בחילות, והבהובים בכל שדה הראיה כמו כן התסמינים הם קבועים. רציתי לדעת איזה עבודת שטח אני צריך לעשות לפני ביצוע ניתוח מסוג זה כגון חוות דעת (נורוכרורגים אורטופדים),איזה שאלות אני צריך לשאול , מה חשוב לי לדעת לפני שאני לוקח החטה שכזו. שיטות ניתוחיות שאין השלכות של הגבלת תנועה ומה ההשלכות של קיבוע של החוליות מבחינת הגבלת תנועה, האם זה פוגע בתפקוד אפשר לעבוד אי אפשר לעבוד , מה זה אומר מבחינת ביטוח לאומי... הייתי מעוניין ברשות משתשי הפורום רופאים וחולים כאחד אם תוכלו לעזור לי בסוגייה זו במה שתוכלו. תודה ורפואה שלמה לכולנו אמן

שלום רב, הבחנתי אתמול, כי באצבע של יד שמאל בדיוק מעל המפרק הופיעה בליטת עצם נוקשה למגע. אין כאבים או קושי בתנועה. יש לציין, כי אני עובדת בתחום הרפואת שיניים (ואני שמאלית)ומניעה רבות את היד והאצבעות. קצת מודאגת.לא הרגשתי בליטות נוספות בשאר האצבעות. אשמח לשמוע את חוות דעתך. תודה רבה

שלום, רציתי יעוץ קצר. לאחר שבר בכף הרגל מאתמול וגיבוס. הרופא נתן לי מרשם לזריקות קלקסן למנוע קרישי דם. הוא טוען שאת הזריקות לוקחים כל עוד אני עם גבס. יתכן ואוריד את הגבס עוד 10 ימים ואז אהיה עם נעל דאקו. בהתחלה שקל עוד אפשרות להיות מלכתחילה עם נעל דאקו. הוא הסביר שרק עם הגבס צריך זריקות כלומר שאם אוריד אז לא צריך רופא משפחה טוען אחרת שזה לא קשור לגבס אלא לזה שהרגל לא בתנועה. שאלתי אליךך ד"ר: האם הגבס עוצר את הדם? כי בגדול אומנם הגבס כבד אז אני יותר בישיבה. אבל אם אוריד אותו אז בעצם אין לחץ וזרימת הדם חוזרת לתקינותה ויהיה לי קל להתהלך ולהתרחץ, אז לא צריך זריקות? אציין רק שעד שמו לי את הגבס התהלכתי על כף הרגל. תודה רבה

שלום ילדתי לני כמה ימים במכתב שחרור מבית החולים נכתב כי לבני יש טורטיקוליס לימין וsacral dimple ללא סינוס אציין שלא נאמר לי בעת השחרור על הממצאים האלה או על צורך בטיפול. אשמח להסבר על ממצאים אלהוהאם יש צורך בטיפול תודה הילה

שלום רב נקבעו לי בעבר 25% נכות בגין הגבלת תנועה במפרק כתף לפי סעיף ראשי 41 סעיף קטן 4 סעיף משנה ג בכתף שמאל. בעתיד הקרוב אצטרך לעבור השתלת מפרק שמאל. האם בעקבות הניתוח ישתנו אחוזי הנכות שלי? לכמה? תודה

אחרי אימון סבלתי מכאבים עזים בכתפיים שכמות שחלפו אחרי חודש וכבר שבועיים יש לי זרמים ונימול בשתי כפות הידיים וחסר תנועה מלאה בכף היד התחלתי למשוך גם את רגל ימין ממה זה יכול להיות ואם יש מזור לדבר

לבני בן כמעט 12 טיקים זה שנים. הם באים והולכים ומשנים את מיקומם בגוף, גם העוצמות שלהם משתנות. בשבועיים אחרונים הופיע טיק חזק מאוד(הזזת הפה הצידה)שלא ראינו לפני כן. הטיק התחיל כששהה 3 ימים ברצף עם חבר בן גילו ,שלו יש את התיק הספציפי הזה באותה עוצמה שנים. השאלה היא האם יכול להיות שבני פשוט באופן לא מודע "נדבק בתיק" כמו חיקוי לא מודע או שזה צירוף מקרים?

לנוכח נסיעותיי האארוכות הרופא המליץ לי על פרמין , אשמח לדעת האם יש לכדור תופעות לוואי ? והאם צריך לאכול לפני נטילת הכדור ? תודה

אבקש פרטים על מחלה זו. ממה היא נגרמת ומהן ההשלכות שלה ואם יש טיפולים. ידוע לי שהיא תוקפת בעיקר בגיל מבוגר, אבל ייתכן שלקיתי בה ואבקש לדעת את השלכותיה בגיל צעיר.

שלום שרון בסוף חודש29/10/התגלה קרע חלקי 0.50 סמ" והסתיידות 0.30 סמ בסופראספינטוס יש לציין עובר פיזוטרפייה ומרגיש הקלה מטורפת מה שכן היום נגיד כאבים חצי יום אין הגבלת תנועה וגם ביצעתי תרגילים חדשים האם הגיד יכול להמשיך להיקרע חס וחלילה או פשוט לתת מנוחה ??וכמה זמן גיד יכול להיתאחה ?? והאם אני יכול לשלב גליי הלם גם להיסתיידות ??

שלום רב דוקטוראליאן, אשמח לחוות דעתך בנוגע לתסמינים שהופיעו אצלי החל מאתמול בלילה ועד עתה. אני אישה בת 38 עם רקע של סגירת PFO (לפני כ-שנתיים בבית חולים בצפון ( באמצעות Amplatzer, אך בבדיקות עדכניות נותר דלף בינוני. בנוסף, אני עם התקן Reveal LINQ תת-עורי לניטור לב, ונוטלת באופן קבוע: - מיקרופירין 100 - קרדילוק 1.25 - נקסיום *מאז שעות הלילה המאוחרות הופיעה תחושה מוזרה בשתי הרגליים – מהברכיים ומטה, כולל אזור שריר התאומים:* - התחושה אינה כאב, אך קיימת חולשה, מעין "פיק ברכיים" ובלילה זה התחיל בתחושת זרמים לכמה שניות שהופיעו בשכיבה ממש התחושה לפני טרום עילפון - אין הגבלה בתנועה - אין שינוי בתחושה (תחושה שווה בשתי הרגליים) - מדדים תקינים: לחץ דם, דופק, סטורציה - אין חום, אין סימני דלקת - אין נפיחות או אודם - תנועתיות תקינה (יכולה ללכת גם על קצות האצבעות והעקב) התחושות נמשכות לאורך היום, לסירוגין, כולל הקלה מסוימת לאחר התרוקנות קלה. האם ייתכן שמדובר בבעיה הקשורה לזרימת הדם הפריפרית? האם יש צורך בבירור קרדיאלי נוסף או הפנייה לכירורג כלי דם? תודה רבה מראש, סיגל

שלום רב לפני מספר חודשי התחילו לי כאבי גב בשינה בגב התחתון, החלפתי מזרון, כריות, מרימה פחות את הילד ועדיין כואב, יש הגבלה בתנועה לפעמים בגב התחתון לצד שמאל, עשיתי סיטי וזה מה שיצא .. מה כל זה אומר? מה הגבר הכי טוב שאני יכולה להפחית את הכאב ולמנוע התדרדרות? ומה זה ב L2? ממצאים: נודול על שם שמורל בחוליה L2. אין עדות לתזוזות או שינויים הרסניים בחוליות. ללא עדות למסות פרה או פרא ורטברליות. ללא שבר או פריקה. גובה L4-L5: בלט דיסק דיפוזי ללא אפקט משמעותי על השק התקאלי, הנוירופורמינות שמורות. גובה L5-S1: ארטרופתיה והיפרטרופיה פצטרית, וקום פינומן, הנמכה בגובה הדיסק, שינויים ספונדילוטים בלוחיות הסמוכות ופריצת דיסק מרכזית נוטה לשמאל עם מיגרציה קאודלית גורמת לאפקט מסה בינוני על השק התקאלי ולחץ על השורשים היורדים דו"צ יותר משמאל. ארטרופתיה במפרקים הסקרואיליאקלים דו"צ, ללא עדות לארוזיות.

שלום רב, אודה להתייעצות למשמעות תוצאת בדיקת אקו לב שבוצעה לאחרונה. ברקע, בן 40 לאחר אוטם בשריר הלב לפני 10 חודשים. בוצע צנתור שבמהלכו הותקנו שני סטנטים בעורק RCA. בעקבות האירוע, מאוזן תרופתית - כולסטרול, לחץ דם ומדללי דם בטיפול כפול. מבצע פעילות ספורטיבית שלוש פעמים בשבוע, משתדל לשמור על תזונה נכונה ומרגיש סה"כ טוב ללא הפרעות קצב. בדיקת אקו לב שבוצעה לאחר האירוע הראתה תפקוד לבבי של 60% . ביצעתי בדיקת אקו לב שגרתית שבה כל התוצאות היו תקינות מלבד שטח הפרוזדור השמאלי (CV4) שגודלו 21 מ"מ כשהנורמה היא 16-18. פרוזדור שמאלי (D-2) תקין - 37 מ"מ כשהנורמה היא 19-40 בסיכום נרשם: איכות הדמייה טובה. חדר שמאל בגודל ובעובי תקין. תפקודו הסיסטולי תקין (EF מוערך 60%), וללא הפרעת תנועה אזורית. תבנית המילוי הדיאסטולי תקינה ולחצי המילוי תקינים. חדר ימין בגודל תקין ותפקודו תקין מסתם אורטלי תלת עלי ללא דלף או היצרות, מסתם מיטראלי תקין מסתם טריקוספידלי תקין. לחץ ריאתי לא ניתן להערכה בהעדר סיגנל TR, לחץ ורידי סיסמטי תקין. אין עדות לשנט בין העליות בצבע דופלר. אורטה תקינה. אין עדות לנוזל פריקרדיאלי. יש לציין שבאקו לב הקודם שטח הפרוזדור השמאלי היה 18. הביקורת אצל קרדיולוג רק בעוד מספר חודשים, אשמח להבין את המשמעות של הגדלת העליה השמאלית, האם הממצא חריג? האם קשור להתקף? ומה צריך לעשות? תודה וחג שמח!

היי וממש תודה על המענה... בן זוגי עבר תאונה במהלך רכיבה על האופנוע והתגלה שיש לו קרע קדמי של המיניסקוס הליטרלי (עם היפוך)...הוא עשה פיזיותרפיה במשך כחודש ולאחר מכן היה אמור להיכנס לניתוח להוצאת החלק הקרוע אך לצערי הוא דחה את הניתוח מכיוון שהוא נכנס לתקופה מאד עמוסה של מבחנים. האם הדחייה עלולה להרע למצב הבריאותי של הרגל שלו בעתיד? כלומר, האם דחייה של הניתוח הינה בבחינת דבר סביר או שמא יש דחיפות להכינס מיידית לניתוח אחרת דחייה עלולה להוביל לכך שהברך לא תתאחה אם הניתוח ייעשה באיחור של כמה חודשים מהתאריך המקורי בו תוכנן... אשמח לתשובה, ושוב תודה

שלום. לפני כשבועים נוצר אצלי קרע ב sagittal band באמה שגרם לגלישת הגיד כל פעם כשסגרתי את האצבע. אחרי שבועיים עם סד מיישר נראה שאין גלישה של הגיד אבל יש לי הגבלה בתנועה שלא מאפשרת לי לקפל את האצבע עד הסוף. האם יתכן שנוצר אצלי נזק קבוע?

ממצאים: צורת ראשי הפמור שמורה דו"צ ללא בצקת או ממצאים החשודים ל-AVN . ללא נוזל מוגבר במפרקי הירכיים. ככל שניתן לדון ללא פגיעה בלאברום משמאל. הסחוס המפרקי משמאל שמור. מוקד קטן בעל אות נמוך בכל הרצפים באזור האצטבולום הימני מתאים לעצם ממצא שפיר. פרט לכך ללא תהליכים מוקדיים בעצמות. אחז הגידים הגלוטאליים לטרוכנטר הגדול נראה תקין דו"צ. ללא סמני בורסיטיס. המרווח האיסכיו-פמורלי נראה תקין דו"צ ללא הצרות. ללא בצקת בשרירים במרווח. אחז גידי ה-hamstrings לאיסכיום תקין דו"צ. העצב הסכיאטי ככל שניתן לראות תקין דו"צ.

בבקשה שמשהו מקצועי יסביר לי (אני פשוט מפוחד) תיאור הניתוח - (איחוי גידים מישרים ביד ימין) תיאור: הרחבת חתך פרוקסימלית ודיסטלי לחתך מקורי,נצפה חתך מלא 3- 4 EDC,פגיעה חלקית 20% ב 2 EDC סקס פגיעה בה לטיניקלום. שטיפה מרוב. תפירת הגיד באטיבונד 3* 0 מדרסים וקסלר,התקבל טנודזיס תקין, שטיפה תפירה אור ניילון 4* 0.שטיפה הפסיק חמישה סיקסט גבס עד PIP באישור של שורש כף היד וMP הסבר - אני טכנאי שיניים(רוב העבודה - מוטוריקה עדינה) ופשוט ניסיתי היום בפעם הראשונה להרגיש את המצב של היד ביחס להחזקת כלי עבודה,ופשוט הומחש לי עד כמה שהגבלת התנועה של אצבעות 3+2 + מפרק כף היד (שגם לא עולה כלפי מלא) לא מאפשרים מצב של עבודה.. השאלות 1) האם הגבלה בתנועה אחרי ניתוח, היא מצב נורמלי? 2) האם הגבלת התנועה אמורה להשתפר במהלך תהליך של ריפוי בעיסוק? 3)מה הסטטיסטיקה במצב כזה? וכן! אני יודע שהרופא שלי ידע הכי טוב לתת לי את התשובות, אבל אני מגיע אליו לבדיקה בפעם הראשונה אחרי הניתוח ,רק בעוד מספר ימים ( עקב סיטואציה שלא אפשרה לי אחרת)... ואני פשוט בלחץ...

שלום רב לצוות הרפואי תודה על הפורום והאפשרות לפנייה. *יש לי כאבים מהברכיים ומטה וכפות הרגליים *יש לי קושי ואי נוחות בהליכה - ממושכת *יש לי הגבלה בתנועה מהברכיים ומטה *אני סובל ממחלת NHL CTCL MF *הצורך בשינוי מנח והתאמת הליכה -גורעת *ההגבלה בתנועה בניידות תוצאה של תופעות עוריות, תופעות לוואי, תנאי מזג אוויר..ועוד *המצב העורי הכרוני של יובש קשה עור מעובה קשקשת , סדקים, תחושת בעירה ..ועוד. *בכל הקשור לרפואת העור והטיפולים אני מכיר אני בן 62 ללא עודף משקל ולא נוטל תרופות . ‐-------------- מבקש לשאול, מה יש לתחום הפיזיותרפיה במגוון הרחב של הטיפולים להציע במקרה שלי כדי להקל, לשפר, לסייע גם באיכות חיים ? אודה לתשובתכם בכבוד רב

שלום, ארבע שנים לאחר ניתוח החלפת מפרק כתף בשל שחיקת סחוס עם דלקת מפרקים, בחודש האחרון כאבי כתף עם הקרנה לשאר היד, הגבלת תנועה וקליקים בתנועת הכתף, מצרף צילום כתף עדכני, אשמח לדעתך, בתודה מראש

לפני כ 12 שעות הוזרק דיפרוספאן לבסיס האצבע, לאחר כ 8 שעות התפתחו כאבים עזים (דרגה 8) בשורש כף היד לאורך האמה עד כדי הגבלה בתנועה, בנוסף כאבי מפרקי לסת, כתפיים ומרפקים, לבסוף פינוי למיון (ליקוציטים 15K ) מלווה בחום 38 מעלות. אודה לקבלת הסבר על התופעה והאם זה שכיח. בברכה, ענת

שנה וחצי לאחר ניתוח עדין עם הגבלת תנועה בצוואר ובחצי שנה אחרונה הגבלת תנועה קשה ביד ימין עם זרם תשובה של mri שעשיתי השבוע אשמח להכוונה המנח סך הכול נראה שמור. מצב לאחר קיבוע בגישה קדמית של חוליות 4-C3 בדומה לבדיקה האחרונה. ללא תמטים. ללא תזוזות. במעבר הקרניו צרביקלי עמדה שמורה של טונסילות המוחון. לציין שנצפית האדרה קלה באזור הדנס וקשת האטלס בדומה לבדיקה האחרונה. יתכנו שינויים דלקתיים קלים. באינטרוול נראה שבלוטת התריס נכרתה. אין לראות מוקדי אות חריג בחוט. בהסתכלות ספציפית על המרווחים הדיסקליים: 3-C2 :בגדר הנורמה. 4-C3 :נצפה בקע קטן מרכזי אשר לוחץ קלות על השק ועל מרכז החוט. אין לראות היצרות ספינלית או היצרויות פורמינליות משמעותיות. 5-C4 :בלט קל עם היפרטרופיה אונקו ורטברלית מתונה. ללא היצרויות משמעותיות. ללא שינוי. 6-C5 :בלט משיק אל השק ואל החוט. אימפרסיה מתונה של החוט. כמו כן היפרטרופיה אונקו ורטברלית דו"צ עם היצרויות מתונות עד בינוניות של הפורמינות. היצרות פורמינלית בולטת יותר משמאל עם לחץ בולט יותר על השורש משמאל. ללא שינוי משמעותי. 7-C6 :בקע קטן מרכזי. ללא לחץ על החוט וללא היצרויות. ללא שינוי. D1-C7 :בגדר הנורמה. לסיכום: שינויים ניווניים ושלאחר הניתוח. סך הכול הממצאים נראים ללא דינמיקה משמעותית. אין לראות מיאלופתיה.

עקב כאבי צד בגב המותני נתנו לי מכשיר tensנגד כאבים. ברקע שלי לפני ארבע שנים ניתוח כריתת המנגיומיה mriאחרון תקין מאז שאני משתמשת במכשיר שמתי לב יש לי נטייה ליפול. ושכחתי להגיד לרופא כאב שעברתי ניתוח מה דעתך? ניסיתי לבדוק באינטרנט האם יש קשר או תופעות לוואי של המכשיר נגד כאבים tens ולא מצאתי.. ברצוני לציין שבנוסף לניתוח ברקע שלי הפרעת תנועה קטנה שמטופלת בקסנזין שעוזר לי בתפקוד היום יומי איך היית מתייחס לכול הסיפור?