תוצאות חיפוש עבור ביופסיה-עורית

פמפיגוס הינה מחלת עור אוטואימונית הדורשת טיפול מדכא חיסון. עליכם לפנות בהקדם למרפאת עור בבית חולים לצורך ברור נוסף וטיפול בהתאם.

לא כתבת את תוצאת הביופסיה. בריאות שלמה ד"ר ניר נתנזון

תסנין לימפוציטרי אינו אבחנה אלא ממצא המעיד על תהליך דלקתי בעור בו משתתפים תאים לבנים מסוג לימפוציטים . ממצא זה יכול להופיע במחלות עור רבות ואינו ספציפי ולכן אינו עוזר באבחנה. לא בכל המקרים ביופסיה נותנת אבחנה

רז שלום, לא צוין למה בוצעה בדיקת MRI , ברור מהתשובה שזו לא בדיקה ראשונה. כשיש שינויים, יש צורך בהעמקת הבדיקה על מנת לגלות מה הוביל לשינויים. בדיקת EUS הינה בדיקת גסטרסקופיה עם מתמר של אולטראסאונד ואז ניתן להעריך ממצאים שסמוכים לדופן הקיבה ואף לקחת דגימת רקמה (ביופסיה), על מנת לבדוק את טיב הממצא שצמח בלבלב. לבשורות טובות

ממליצה לפנות לבדיקה יסודית ולהשלים תבחיני טלאי על מנת לבדוק רגישות לחומר, בנוסף משטח ותרבית לפטרת ובמידה וישנה פריחה ביופסיה עורית במידת הצורך. ניתן בשלב זה למרוח תכשיר בשם דרמליבור להרגעה ושיקום העור.

שלום רב התסמינים שאת מתארת כולל פריחה ממושכת, נשירת שיער ואפטות בפה ובאף בהחלט יכולים להופיע בלופוס אך הם אינם ספציפיים ויכולים להופיע גם במצבים רבים אחרים. ביופסית עור לעיתים קרובות מסייעת מאד בהעמדת אבחנה. אבחנה של לופוס היא מורכבת ומבוססת על מכלול תסמינים, ממצאים בבדיקה גופנית וממצאי מעבדה וחשוב להגיע לייעוץ ראומטולוגי מסודר לשם כך. מכיוון שהפריחה היא ביטוי ממושך אצלך אני ממליצה במקביל להתייעץ עם רופא עור ולשקול עמו צורך בביופסית עור. בהצלחה!

שלום רב פסוריאזיס הינה מחלת עור המופיעה בשכיחות של 3-4% מהאוכלוסיה. אין בדיקת דם לאימות האבחנה. האבחנה נעשית על פי המראה הקליני וכשיש ספק ניתן לבצע ביופסית עור.

האבחנה של פסוריאזיס באיבר המין נעשית על סמך הממצא הקליני. לא נהוג לבצע ביופסית עור אם אין חשד למחלה אחרת. טיפול בקסמיול לתקופה קצרה לא יגרום לתופעות לוואי ולבעיות חמורות. לא מומלץ להשתמש בסטרואידים על איבר מין לתקופות ממושכות( חודשים). ממליצה למרוח לפי המלצת רופא העור ולחזור אליו לביקורת.

הממצאים מחייבים התייחסות של מומחה בהקדם ומציע לך לתאם פגישת יעוץ מסודרת עם מומחה עמוד שדרה ד"ר נחשון רנד מומחה לכירורגיה אורתופדית ולניתוחי עמוד השדרה www.isc.co.il [email protected] קביעת תור: 7645400 - 03 054-747886

תופעות שיכולות להיות מאוד דומות ולפעמים גם רופא עור מנוסה יתקשה להבדיל. מה שעוזר זו אנמנזה, רקע משפחתי, רקע של דלקת גרון או לא, ביופסיית עור והקליניקה והמהלך. שתיהן מגיבות היטב לפוטותרפיה וזו האופציה המומלצת. PR תעבור גם בלי טיפול אחר מספר שבועות. פסוריאזיס טיפתית הרבה יותר עקשנית ודורשת טיפול.

ליכן סקלרוזוס (Lichen sclerosus et atrophicus). קרוב לוודאי שהרופא הראשון התכוון לאבחנה הזו ולא לליכן סימפלקס. לפחות לפי מה שאת מתארת זו הבעיה קרוב לוודאי. מומלץ לבצע ביופסיית עור לאישור האחבנה. מדובר בשינוי כרוני בעור המופיע לרוב בנשים מבוגרות באזור המפשעה אך יכול להופיע גם בגילאים ומקומות אחרים. באזור המפשעה הבעייתיות היא קשר לשינוי סרטני בעור - דבר המחייב מעקב רפואי סדיר. במידה וזו אכן האבחנה, קיימים מגוון טיפולים מקומיים (משחות) אך ככל הנראה היעיל ביותר הוא אכן סטרואיד מקומי פוטנטי כגון דרמובט (בניגוד לכל מה שיקפצו פה הבורים ועמי הארצות שלא מכירים את המחלה אך מתריעים נגד כל שימוש רפואי בסטרואידים). במקרה כתבתי סקירה על הנושא לפני אי אלו שנים וסיכום המחקרים מראה שכנראה זה אחד הטיפולים היחידים בעלי יעילות משמעותית.

האמת היא שכאשר התופעה מוגבלת מבחינת המפושטות ומשך הזמן שלה, לפעמים קשה להבדיל בין הדברים. להכנס לבירור יותר יסודי - ע"י ביופסיית עור למשל זה לפעמים מוגזם, עם פוטנציאל לצלקת ובסופו של דבר הטיפול די דומה בייחוד במקרים המוגבלים. לרוב אם זה פסוריאזיס - זה הופך להיות יותר ברור עם הזמן אם כי לא תמיד. מבחינת טיפול - שווה לנסות טיפול עם דייבובט אחת ליום לשבועיים שלושה. עם כל טיפול שאתם מנסים - לא לעבור בין מצבי הטיפול + ו (-) בחדות. צריך לעשות את המעברים בהדרגה - ז"א למרוח פעם ביום, אח"כ פעם ביומיים, אח"כ פעם בשלושה ובסוף אחרי שרואים שהעסק נרגע לנסות להפסיק. כדאי גם לשלב מריחה של קרם לחות. זה עוזר לכל המצבים, ויובש בעקרון מחמיר את מרביתם. בהצלחה

שלום רינה, באתר עמותת אחת מתשע הוקדש פרק לנושא זה. לנוחיותך הועתק הפרק לפורום. סרטן משני של הכבד מהו סרטן משני של הכבד ? סרטן משני של הכבד פורץ כאשר תאי סרטן מתפשטים מהשד אל הכבד דרך מערכת הדם . התאים המשתכנים בכבד הם תאי סרטן השד ואין זה דומה למקרה של סרטן המתחיל בכבד. את תשמעי בוודאי גם את המונחים גרורות - מטסטזות ( metastases ) או גידולים משניים בהתייחסות לסוג זה של סרטן. מה עושה הכבד ? הכבד הוא איבר חשוב ביותר בגוף האדם הממוקם בצד ימין מעל לחלל הבטן מתחת לצלעות. הוא מורכב מחלקים שונים הנקראים אונות (lobes ) ומוקף על ידי קופסית (קפסולה) . הכבד צמוד למעיים לסרעפת (שרירים המפרידים בין החזה והמעיים) ולכליה הימנית. הכבד מייצר מיצי מרה המסייעים בעיכול המזון וחלבונים חשובים לקרישת הדם . הוא אחראי גם להמרת המזון לחום ולאנרגיה ומאחסן בתוכו חומרים דוגמת גלוקוזה וויטמינים. הכבד גורם לפירוק חומרים מזיקים דוגמת אלכוהול וסמים. הכבד הוא איבר גדול המסוגל להמשיך לתפקד גם אם חלקים ממנו נפגעים מסרטן. לאילו סימפטומים עלי לצפות ? במקרים של אבחון סרטן משני של הכבד עלולים להתגלות סימפטומים מוכרים , ברמות חומרה שונות, תלוי במצב אצל כל חולה וחולה. זכרי שסימפטומים אלו יכולים גם להעיד על מחלות אחרות ועל כן כדאי תמיד להיוועץ בצוות המטפל כאשר את מבחינה בהם. כאב סרטן משני של הכבד עלול לגרום להגדלת הכבד המביאה בעקבותיה את מתיחת הקפסולה המקיפה אותו. אצל חלק מהנשים המתיחה הזו עלולה לגרום לאי נוחות בעוד אחרות יכולות לחוש בכאב מתחת לצלעות. לעתים חשים כאב בכתף הימנית, תופעה הנקראת "הפניית כאב" (referred pain ) והנגרמת על ידי לחץ של הכבד המוגדל על העצבים המובילים אל הכתף. משככי כאבים בדרך כלל עוזרים – גם כאלו בדרגת עוצמה בינונית מבוססי פרצטמול ( אקמול, אלדולור, דקסמול ) וגם תרופות בדרגת עוצמה גבוהה מבוססות מורפיום . לעתים מסייעות תרופות מסוימות מבוססות סטרואידים להקטנת הנפיחות סביב הכבד ובכך להפחת הכאב. במקרים מסוימים נעזרים בהקרנות (רדיותרפיה ) ובכימותרפיה להפחתת הכאב על ידי גרימת הצטמקות הכבד. בחילות בגלל הגדלת הכבד והגברת הלחץ על הקיבה , או בגלל הצטברות חומרים רעילים בגוף כתוצאה מהפגיעה בכבד, את עלולה לחוש בחילות, אך טיפול בתרופות מתאימות יכול להקל . עקב הבחילה את עלולה גם לאבד תיאבון וכתוצאה מכך לרדת במשקל. חשוב שתיעזרי בתוספי מזון אבל הקפידי לא להגיע למצב בו תוספים אלו מחליפים את הארוחות. יתכן והרופא המטפל ירשום לך תרופה להגברת התיאבון. שיהוקים הם תופעה מוכרת נוספת הנובעת מלחץ הכבד על הסרעפת . השתדלי לשבת זקופה ולשתות נוזלים בכמויות קטנות ולעתים קרובות. קיימות גם תרופות המסייעות לטיפול בתופעה. Ascites Ascites היא תופעת הצטברות נוזלים בחלל הבטן הנוצרת כאשר זרימת הדם או הלימפה דרך הכבד חסומים. כתוצאה מהצטברות הנוזלים גופך עלול להתנפח , וזה יגרום אי נוחות רבה ולעתים גם קוצר נשימה. יכולים לעבור לעתים שבועות או חדשים מספר עד שהתנפחות הגוף תרד. הטיפול בתופעה הוא על ידי מתן תרופות להוצאת נוזלים ( diuretics ) או על ידי החדרת צינורית ניקוז לחלל הבטן כדי לנקז את הנוזלים המיותרים ( paracentesis ). הטיפול מבוצע בדרך כלל בהרדמה מקומית ובמקרה הצורך ניתן לחזור עליו אם הנוזלים חוזרים ומצטברים. עייפות חשוב שתקפידי לנוח לעתים קרובות בגלל הנטייה לעייפות יתר בעקבות המחלה. שימוש בתרופות מבוססות סטרואידים עשוי להגביר את רמת האנרגיה שלך. אנמיה ספירת כדוריות הדם האדומות שלך עלולה לרדת מאד ולגרום לאנמיה מכיוון שהכבד מייצר פחות ויטמין 12 B ופחות ברזל ( חומצה פולית). נטילת כדורי ברזל או עירוי דם מסייעים במקרים כאלו. צהבת צהבת עלולה להופיע כאשר יש סתימה בדרכי הולכת מיצי המרה. סממני הצהבת הם הצהבה של העור ושל לובן העיניים. לפעמים גם השתן נהיה כהה והצואה נהיית בהירה. על מנת לפתור את הבעיה ייתכן ויתעורר צורך להחדיר צינור ניקוז למערכת מיצי המרה. הצהבת יכולה לגרום לגירוי אשר מחמיר בשעת לילה או כאשר הגוף חם. גם אלכוהול, סבון ומוצרי קוסמטיקה מבושמים עלולים לגרום להחמרת התופעה. טיפול בתרופות אנטי היסטמיניות יכול לעזור. אילו בדיקות עלי לבצע ? - בדיקה גופנית על ידי מומחה רופא מומחה יוכל לבדוק ולאבחן אם הכבד שלך אכן מוגדל. - בדיקות דם : כאשר תאי הכבד נפגעים משתחררים חומרים מסוימים אותם ניתן לגלות בדם. על פי תוצאות בדיקות הדם ניתן לאמוד את החומרים הללו וגם להעריך את מידת היעילות של הטיפול. - ביופסיה של הכבד: ביופסיה של הכבד מתבצעת כאשר קיים ספק לגבי מקורם של תאי הסרטן שהתגלו בכבד. במהלך הבדיקה נלקחת דגימת רקמה מהכבד, בהרדמה מקומית. - סריקת אולטרסאונד : בבדיקה זו נעזרים בגלי קול ליצירת תמונות של הכבד על מנת להבחין בתופעות חריגות. הבדיקה אינה מכאיבה ואורכת דקות ספורות. - סריקת CT : סריקה זו היא מעין צילום רנטגן היוצר תמונה תלת ממדית של הכבד. על מנת שניתן יהיה להבחין בתופעות חריגות ביתר בהירות מחדירים לעתים חומר צובע לתוך הוריד. הבדיקה עצמה אינה מכאיבה כלל אך תידרשי לשכב מבלי לנוע במשך כל הבדיקה האורכת לעתים עד שעה. - סריקת תהודה מגנטית MRI ( Magnetic Resonance Imaging ) בדיקת MRI מתבצעת כאשר תוצאות סריקת ה- CT אינן ברורות. הבדיקה מבוססת על שימוש בגלים מגנטיים במקום בקרני רנטגן. היא אינה מכאיבה אך במהלכה תידרשי לשכב ללא תנועה. - ERCP (endoscopic retrograde cholangiopancreatography) בדיקה זו מתבצעת כאשר רוצים לבדוק האם יש סתימה במערכת הולכת מיצי המרה. צינור צר וגמיש אשר בסופו מותקנת תאורה מועבר דרך הפה והבטן לתוך מערכת ההולכה. צבע מוחדר לצינור ונערכת סידרת צילומי רנטגן על פיהם ניתן לעקוב אחרי מעבר הצבע בדרכי ההולכה . כהכנה לבדיקה תתבקשי לא לשתות ולא לאכול במשך מספר שעות לפני ביצועה, ותקבלי גם תרופה לטשטוש. אילו טיפולים יוצעו לי ? ניתן לטפל בסרטן משני של הכבד אך לטווח הארוך הוא אינו ניתן לריפוי. מטרת הטיפולים היא להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות החיים שלך על ידי האטת קצב ההתפתחות של הסרטן. שיטות הטיפול יכולות להיות כימותרפיה, טיפול הורמונלי, הקרנות או ניתוח, כל אחת בנפרד או כל צירוף שלהן. כימותרפיה אם קיבלת טיפול כימותרפי לטיפול בסרטן השד יתכן ותקבלי צירוף דומה של תרופות גם לטיפול בסרטן המשני של הכבד. טיפולים הורמונליים טיפולים אלו ניתנים במקרים שבהם הסרטן מגיב לקולטן אסטרוגן חיובי ( oestrogen receptor positive ). אם כבר קיבלת בעת גילוי הסרטן בכבד תרופה הורמונלית דוגמת הטמוקסיפן, תקבלי בשלב זה כנראה תרופה הורמונלית שונה. ניתוח במקרים נדירים וכאשר רק חלק קטן מהכבד נגוע בסרטן קיימת האופציה של ניתוח. ברוב המקרים הפגיעה היא במספר אזורים של הכבד וביצוע ניתוח הוא בלתי סביר. השתלת כבד אינה אפשרית בחולי סרטן משני של הכבד. טיפולים חדשניים כריתה טרמלית (Thermal ablation) טיפול זה נמצא עדיין בשלבים מוקדמים ומוגבלים של שימוש קליני. עקרון הטיפול הוא שימוש בחום להשמדת תאים סרטניים. במהלכו מנחה הסורק את המחטים המחוממות לטמפרטורה של כ- 80 מעלות צלזיוס אשר מוחדרות לתוך הגידול. בטמפרטורה זו נגרם לתאים נזק בלתי הפיך והם נהרסים. לחיות עם סרטן משני בכבד הידיעה שהסרטן שלך התפשט לכבד עלולה לעורר בך מחדש את סערת הרגשות שחשת כאשר אובחנת לראשונה כחולת סרטן שד , רק שהפעם בעוצמה רבה יותר. עלולים להיות רגעים בהם יציפו אותך רגשות כעס, פחד, דאגה, עצבות ודיכאון, ומצב הרוח שלך יסבול עליות ומורדות. יתכן ותצליחי להתמודד עם רגשות אלו בכוחות עצמך או בעזרת אותם אלה הקרובים אליך. אם את מרגישה צורך בעזרה נוספת כדאי שתשוחחי עם האחות או העובדת הסוציאלית המלווים אותך אשר יוכלו להבין טוב יותר את צרכיך המיוחדים ואת הקשיים בהם את נתקלת בהתמודדות עם מצבך. אם נדרשת עזרה לטווח ארוך חשבי גם על פניה ליועץ\ת או מטפל\ת פסיכולוגי\ת. גם שיחה עם נשים אחרות שעברו חוויות דומות יכולה לעזור. את יכולה לעשות את זה במסגרת קבוצת תמיכה או על ידי יצירת קשר אישי. בברכה, צוות אחת מתשע

היי. ביופסית עור ניתן לבצע בקופות החולים, ביחידות לרפואת עור בבתי החולים כולל גם באסותא. לגבי בדיקות רמת ציטוקינים -זמינות בחלק מבתי החולים במעבדות לאימונולוגיה לרוב

לא

השאלה איפה עושים את הניתוח? או איפה בודקים את פיסת העור שהוסרה? הניתוח לרוב בקופ״ח העור נבדק במעבדה

מאוד חריג. לרוב השתבוות לוקחות אכן 2-3 שובועת, שבאופן פרטי אפשר לקבל תשובה תוך 1-2 ימים (בארה"ב אפילו תוך מספר שעות...)

לא ניתן לענות ללא הכרת המטופל וללא בדיקה גופנית

זהו קוד של המעבדה הפתולוגית. זו אינה אבחנה.

כן, ייתכן מצב שבו יש פגיעה בעצב או סעיף של עצב הקשור לעין או לעפעף, שלא ניתן לאבחן באמצעות בדיקות EMG (אלקטרומיוגרפיה) או NCT (בדיקת הולכה עצבית). הסיבה לכך היא שהבדיקות הללו מתמקדות בעצבים גדולים יחסית ובעצבים האחראים על תנועה והולכה עצבית גדולה. סעיפים קטנים של עצבים תחושתיים או עצבים האחראים על תפקודים עדינים יותר עלולים לא להופיע בבדיקות הללו, במיוחד אם מדובר בפגיעה בעצב תחושתי שטחי או נוירופתיה עדינה. בנוסף, ישנם מצבים שבהם הנזק לעצבים הוא ברמת המיקרוסקופית, כמו פגיעה בסיבים עצביים קטנים (small fiber neuropathy), אשר לא ניתנים לאבחון באמצעים הקלאסיים כמו EMG ו-NCT. אם קיים חשד לפגיעה עצבית שאינה מאובחנת באמצעים אלו, ייתכן שיידרשו בדיקות נוספות כמו בדיקות קליניות מעמיקות יותר, ביופסיית עור, או שימוש בטכניקות דימות מתקדמות כדי להעריך את מצב העצבים הקטנים. מומלץ להתייעץ עם נוירולוג או רופא עיניים המומחה בתחום הנוירו-אופתלמולוגיה כדי לבחון את המצב באופן מעמיק יותר.

שאלות אלו יש להפנות לכירורג.

לא מספיק להפסיק אספירין ליום לפני אם להפסיק או לא תשאל את רופא העור מבצע הבדיקה

שלוםרב, פוליפ פיברואפיתליאלי לא מסביר את האודם בעור. ביופסיה תקינה מרגיעה. מציעה לפנות לרופא עור להמשך טיפול

פני לרופא עור מומחה לבדיקה וחוות דעת