

בעשור האחרון עלה מספר הישראלים הזקוקים לדיאליזה או השתלת...
מטרתה של בדיקת קולפוסקופיה היא אבחון מוקדם של נגעים טרום...
מונעים את התקף הלב הבא: פיתוח חדשני מאפשר לזהות איסכמיה...
אין לזה משמעות
הבדיקה תקינה. משמעותה שאין הפרשה של חלבון מסוג אלבומין בשתן. חלבון זה לא אמור להופיע בבדיקת שתן
אבנים קטנות יכולות לצאת ובמהלך היציאה לגרום לכאב. זה אולי מסביר את ההבדל בין בדיקת האולטרסאונד הראשונה ל2 הבדיקות האחרות (למרות שמעבר בו זמני של אבנים נראה פחות סביר). בדיקת US מאד תלויה במי שמבצע אותה, היא הרבה יותר נתונה לטעויות פענוח. סי טי היא בדיקה הרבה יותר ברורה ואמינה, לכן אם ציסטה לא נראתה בסיטי קשה לי להאמין שיש לך ציסטה . בנתונים שמסרת אין מידע על תיפקוד הכליות שזו בדיקת קראטינין בדם.
בעשור האחרון עלה מספר הישראלים הזקוקים לדיאליזה או השתלת...
מטרתה של בדיקת קולפוסקופיה היא אבחון מוקדם של נגעים טרום...
מונעים את התקף הלב הבא: פיתוח חדשני מאפשר לזהות איסכמיה...
אין לזה משמעות
הבדיקה תקינה. משמעותה שאין הפרשה של חלבון מסוג אלבומין בשתן. חלבון זה לא אמור להופיע בבדיקת שתן
אבנים קטנות יכולות לצאת ובמהלך היציאה לגרום לכאב. זה אולי מסביר את ההבדל בין בדיקת האולטרסאונד הראשונה ל2 הבדיקות האחרות (למרות שמעבר בו זמני של אבנים נראה פחות סביר). בדיקת US מאד תלויה במי שמבצע אותה, היא הרבה יותר נתונה לטעויות פענוח. סי טי היא בדיקה הרבה יותר ברורה ואמינה, לכן אם ציסטה לא נראתה בסיטי קשה לי להאמין שיש לך ציסטה . בנתונים שמסרת אין מידע על תיפקוד הכליות שזו בדיקת קראטינין בדם.
אלברטו. תפקידן המרכזי של הכליות הוא לסנן ולהפריש חומרי פסולת, עודפי מים ומלחים. קיים קושי לבדוק ישירות את הפינוי הכלייתי או יכולת הסינון של הכליה באופן מדויק בשגרה. כדי להעריך במדויק את יכולת הסינון של הכליה יש צורך בבדיקה מסובכת, הכרוכה בהזרקת חומר לווריד ומעקב אחר רמותיו בדם במקביל לאיסוף שתן במשך 24 שעות. שיטה זו מורכבת ואינה ישימה לצורך הערכה שגרתית של חולים, ולכן אינה משמשת בקליניקה אלא לצורכי מחקר. לכן ביום יום משתמשים בשיטות חלופיות, קלות וזמינות יותר לביצוע, הנותנות אומדן לתפקוד הכלייתי. קראטינין היא מולקולה שקל לבדוק (בבדיקת דם), ומשתמשים בה להעריך (בערך) את רמת התפקוד הכלייתי. רמת הקראטינין תלויה גם בגיל, מין, גזע. עלית קראטינין בדם מצביעה על פגיעה כלייתית אך לא מכמתת בכמה נפגעה יכולת הסינון. יש נוסחאות שונות בהן משתמשים לשערך את קצב הפינוי = הסינון הכלייתי על סמך בדיקת קראטינין בדם, והזנת גיל, מין, גזע לתוך נוסחה. אחת הנוסחאות הזמינה באינטרנט ומקובלת היום לשימוש היא CKD EPI. עליך להזינה כך באינטרנט ותמצא. קופות החולים פעמים רבות מוסיפות את תוצאות החישוב לתוצאות המעבדה כ eGFR. התוצאות המתקבלות הן בדרכ בקורלציה טובה לבדיקת התפקוד הכלייתי לו היה מבוצע באותה שיטה מחקרית שתארתי קודם לכן. אפשרות נוספת בה אנו משתמשים לעתים היא חישוב פינוי הקראטינין ע"י איסוף שתן של 24 שעות ובדיקת דם לקראטינין ביום מסירת האיסוף. מכפילים את נפח השתן במיליליטר ביחס של ריכוז הקראטינין בשתן ובדם ומחלקים ב1440. יש עוד מדדים לחומרת הפגיעה הכלייתית למשך כמות האלבומין המופרש בשתן. ממליצה שתהייה במעקב סדיר של נפרולוג שיוכל להסביר יותר, וכן לנקוט צעדים שאולי יעקבו התדרדרות המחלה הכלייתית.
שלום רב זה לא לגמרי תקין. כי יש עליה הדרגתית ועקבית בקריאטינין. ולכאורה קיימת ירידה בegfr. אולם חשוב לזכור שריכוז הקריאטינין בדם מושפע ממסת שריר ומתזונה. כך שאם התחלת להתאמן בשנים האחרונות , העליה יכולה לשקף שינוי במסת שריר שזה דבר חיובי. חשוב להבין האם יש עדות לחלבון או אלבומין מוגברים בשתן. ויש להבין בכמה ציסטות מדובר בכליות. ציסטות בודדות זה ממצא שכיח אולם מספר רב של ציסטות בגילך יכול להחשיד למחלת כליות בכל זאת. ממליץ לחזור על בדיקת קריאטינין תוך הקפדה על שתיה מרובה. איסוף שתן 24 שעות לפינוי קריטטינין והפרשת חלבון ואלבומין, וכן על בדיקת שתן כללית ושתן ליחס חלבון קריאטינין ואלבומין קריאטינין. ממליץ לפנות עם תוצאות אלו ודיסק הדמיית הכליות ליעוץ במרפאה הנפרולוגית. בתקווה שלנפרולוג יהיו בעיקר בשורות מרגיעות ומעודדות עבורך יובל
יצחק שלום רב , לא רשמת מה הן היחידות של הבדיקות. בהנחה שהיחידות של הקריאטינין בשתן הן מיליגרם לדציליטר, והיחידות של האלבומין בשתן הינן מיליגרם לליטר, הרי שיחס האלבומין קריאטינין הינו 5 מיליגרם לגרם, שזה סופר תקין( צריך להיות נמוך מ30) בריאות שלמה יובל
ראי תשובה קודמת
אני ממליצה שביום ביצוע האיסוף תקפיד על תזונה מאוזנת ולא "תבלוס ארוחות בשריות גדולות מאד". עומס הבשר עלול לגרום להפרשה מוגבץ של קראטינין בשתן ולעוות את תוצאות האיסוף.
נוכחות אלבומינוריה היא פעמים רבות ביטוי לפגיעה סוכרתית של סוכרת או ליתר לחץ דם לא מאוזן. אם יש גם רטינופטיה (פגיעה ברישתית) אז נהוג להניח שהפגיעה היא מישנית לסוכרת.
מדידת רמת הקראטינין בלבד אינה נותנת הערכה טובה של התפקוד הכלייתי והיא יכולה להטעות. על כן משתמשים בנוסחה מתמטית המשערכת את קצב הסינון הגלומרולארי ומכלילה תוצאת בדיקת קריאטינין בדם, את הגיל, המין והגזע. מציעה לך ראשית להסתכל על ה eGFR שניתן על ידי מרבית המעבדות . אפשר גם למצוא מחשבון אינטרנטי (רצוי מחשבון CKD EPI ). אם יש חריגה המשך ברור מומלץ.
ממליץ להשלים בדיקת קריאטינין בדם. שתן כללית ותרבית . שתן ליחס חלבון קריאטינין ואלבומין קריאטינין. קצף בשתן זה ממצא לא ספציפי ועל כן יש להשלים בדיקות נוספות על מנת להבין אם יש בעיה. מאחל לך בריאות שלמה,
התוצאה מעידה על המצאות חלבון בשתן בכמות מוגברת במידה קלה. זה עלול להיות סמן למחלת כליה בשלבים מוקדמים בהנחה שרמות הקריאטינין תקינות. מציע בכל מקרה בשלב ראשון להשלים בדיקת קריאטינין בדם. להשלים בדיקת שתן כללית ותרבית ובדיקה חוזרת של שתן ליחס חלבון קריאטינין ואלבומין קריאטינין. (שתן מאמצע זרימה, לאחר נקיון, לא בזמן מחזור וכו׳). אם בדיקת היחס נותרת מוגברת, יש לפנות למרפאה נפרולוגית לביצוע הערכה מלאה של התפקוד הכלייתי והסיבה להמצאות חלבון ובמידת הצורך לשם מתן טיפול שיסייע בשמירה על בריאות הכליות ובריאותך שנים קדימה. בריאות שלמה ושנה טובה, יובל
שלום, זה תקין וכנראה היה מעט יבש ולא שתה מספיק
הי זאב. תודה על הפניית השאלה, Creatinine u sample, זו בדיקת שתן ולא בדיקת דם. U= Urine ולכן בדיקה זו לכשלעצמה אינה מעידה על מחלת כליה. בברכה, יובל
היא קצת חריגה. אלבומינוריה בדרגה שכונתה בעבר "מיקרו" אלבומינוריה. אבל לא מסתמכים על בדיקה בודדת. בחודשים הקרובים לחזור עוד פעמיים (*2) . 2/3 בדיקות חריגות זה אבחנתי.
התחלת דיאליזה תלויה בגורמים שונים, כולל תלונות קליניות הקשורות להצטברות רעלים, הצטברות נוזלים, הפרעות באלקטרוליטים בדם וכו׳. אין ערך קראטינין ספציפי בו מתחילים דיאליזה, אבל באישה בגילך סביר שזה יקרה בערך קראטינין סביב 6.
השאלה לא לגמרי מובנת, אבל קראטינין 1.8 הוא לא תקין ודורש הערכת נפרולוג
ראשית העובדה שהקראטינין יציב ב3 בדיקות מרגיעה. אין החמרה דוהרת. יש להשלים כימות הפרשת חלבון/אלבומין בשתן, סטיק שתן ומשקע שתן אולטרסאונד כליות ומעקב לחץ דם ביתי. עם התוצאות להגיע לבדיקת נפרולוג. להימנע ממשכחי כאבים מסוג NSAIDS כגון ארקוקסיה או וולטרן.
איתן שלום, זה תלוי בסוג השינוי שנעשה ובערכים הנבדקים. ישנם שינויים תזונתיים שתוך מספר ימים יהיה ניתן לראות שיפור בתוצאות מעבדה וכאילו שידרשו מספר חודשים.
זה בהחלט יכול להיות הפיך עם ההתרחקות מהצנתור. השינויים ב eGFR לא נראים הגיוניים, לא תואמים את ההבדל בקראטינין
הבדיקות תקינות
התסמינים (זרמים ונימול בידיים; כאבי רגלים ועצמות) לא אופניים לזיהום בדרכי השתן. בכלל. מומלץ לפנות לברור רופא/ת משפחה
תקין
הבילירובין בשתן לרוב חסר משמעות ואם חוזר על עצמו כדאי להעריך את רמת הבילירובין בדם. לא בטוחה שהבנתי את השאלה בנוגע ל gfr. מעל 90 זה תקין




