תוצאות חיפוש עבור אמינוגליקוזיד

ידוע לי שאנטיביוטיקה מבטלת את ההשפעה של גלולות למניעת הריון. האם לקרומיצין טיפות עיניים שזה אנטיביוטיקה מקבוצת אמינוגליקוזידים מבטל את השפעת הגלולות?

שלום, לאחר ביקור במרפאת עיניים עקב אודם של העפעף סמוך לעין, קיבלתי אבחנה של דלקת: BE Blepharitis, BE ANT chamber normal. קיבלתי מרשם ל-Ofloxacin ובנוסף הוצעה משחה של Tobrex או Maxitrol. מבדיקה שעשיתי הבנתי ששתי המשחות האלה מכילות אמינוגליקוזידים והן רעילות לאוזניים ולשמיעה (ototoxic). אציין שאני סובל מטינטון קבוע ופגיעה בשמיעה מנסיבות אחרות ולכן חושש להשתמש במשחות האלה (אפילו אם הסיכוי לפגיעה נוספת קטן). 1. האם קיימת אלטרנטיבה לטיפול שהיא ללא חשש לפגיעה בשמיעה? 2. בנוסף לטיפות ומשחה, האם מומלץ להשתמש באופן יומי קבוע במגבונים לעיניים (כמו eye-care של ד"ר פישר) על מנת לנקות את הריסים והקצה של העפעפיים? תודה רבה

שלום בן 28, בריא בד"כ לפני 4 ימים התחילה לי דלקת בעפעף התחתון בעין שמאל. מה שהתחיל כנקודה לבנה וקצצ נפיחות וכאב, המשיך להפרשות וקצת יותר כאב ונפיחות. עכשיו המצב קצת השתפר (שמתי סינטומיצין). לאחר שהלכתי לרופא עיניים הוא אמר שזה כלזיון או מעין שעורה כלואה. רשם לי משחת טורבקס וטיפות דטאמיצין. בנוסף המליץ על קומפרסים יבשים (חום יבש) ועיסוי. רציתי לשאול - איך מומלץ לטפל במצב שלי והאם הטיפול שניתן לי הוא טוב, וכמו כן תוך כמה זמן זה בדרך כלל חולף. בנוסף - קראתי במידע על שתי התרופות שהן מכילות אנטיביוטיקה מסוג אמינוגליקוזידים שעלולה לפגוע בשמיעה. האם זה סיכון ממשי בתרופות אלו לעיניים ? האם יש תרופות אחרות יעילות שלא מסכנות את השמיעה ? תודה רבה !

האם יש תרופות שגורמות לטנטון או מחזקות אותו?ניתן לקבל קישור לרשימה?

שלום רב, אמי, אשה בריאה בת 78, נמצאת עכשיו בבית חולים ומקבלת טיפול עבור חיידק בדם (בעקבות דלקת בדרכי השתן). במשך 4 ימים, היא קיבלה רוצפין דרך הוריד ומהים בערב הטיפול עבר לאמיקצין. גלשתי קצת באינטרנט וקראתי על לא מעט תופעות לוואי כגון איבוד שמיעה ובעיית כליות (במיוחד אצל אנשים מבוגרים). האם תופעות הלוואי האלה אכן שכיחות ואם כן, האם יש תרופה אחרת שניתן לעשות בה שימוש? תודה רבה מראש.

מה הפגיעה שעלולה להיות?

שלום רב, לצערי עקב עיכוב באבחנה, יצא שאני אטול אנטיביוטיקה למשך חודש שלם: נטלתי שבוע צפלוספורין, 10 ימים של אופלוקסצין ומטרונידאזול, וכעת נוטלת עוד 10 ימים של דוקסילין וקלינדמיצין. אני די מודאגת לגבי אפשרות של pseudomemranous colitis ורציתי לשאול איך אני יכולה למנוע סיבוך כזה? האם שתייה של אקטימל להוספת חיידקים למעי יכולה לעזור? האם אני צריכה לקחת גם כמוסות פרוביוטיקה? תודה מראש.

לפחות אחד מכל עשרה מבוגרים (10-17% מהאוכלוסייה על פי מחקרים דמוגרפיים) סובל במהלך חייו מצפצופים ממושכים המורגשים בראש או באוזניים, תופעה המכונה טיניטוס (Tinnitus) או טינטון. צפצופים אלה יכולים ללוות את האדם במשך כל שעות היום, ובעיקר הם מפריעים ומעיקים כאשר שוהים בסביבה שקטה, כמו למשל בשעות הלילה, וכשמנסים להירדם. חלק גדול מהחולים סובלים מתופעות נלוות של דיכאון, חרדה, מתח ומחסור בשעות שינה. רבים מבין החולים סובלים במקביל מתופעה של חוסר סבילות לרעשים (היפראקוזיס) ואפילו רעשים יום יומיים כגון המולת רחוב, מזגנים, מוזיקה וכו' עשויים לגרום להם לאי נוחות ניכרת. קיימים שני סוגי טיניטוס - דופק או הולם, כמו דפיקות הלב (טיניטוס פועם), וטיניטוס סובייקטיבי ומממושך הנשמע כציפצוף או זימזום. כל סוגי הטיניטוס מחייבים ברור רופא אף אוזן וגרון (אא"ג), בדיקות שמיעה, ובדיקות נוספות שונות על פי הממצאים בבדיקת רופא אף אוזן וגרון. הגורם לטיניטוס הפועם עשוי להיות בין השאר: מחלת אוזן חיצונית או תיכונה בעיית כלי דם באזורים הסמוכים לאוזן התכווצות של שרירי החיך גידול המכיל כלי דם רבים באזור האוזן התיכונה או הצוואר, מודעות יתר לקולות זרימת הדם בכלי הדם בראש ובצוואר, בעיות בפרק הלסת הגורם לטיניטוס הכרוני הממושך עשוי להיות בין השאר: ליקוי שמיעה - חולים רבים הסובלים מטיניטוס עיקש סובלים במקביל מליקוי שמיעה, ועל כן חשוב לבצע בדיקות שמיעה כחלק מהברור הרפואי. חשיפה לרעש כרוני ממושך או חבלת רעש (פיצוץ) - מעל 60% מהעובדים בתנאי רעש אשר נפגעים בשמיעתם על רקע זה, סובלים גם מטיניטוס כרוני עיקש. חבלת ראש או צוואר, למשל חבלה מסוג צליפת שוט whiplash תרופות שונות, למשל אספירין , אמינוגליקוזידים, ועוד מחלות אוזן שונות כולל מחלת מנייר, אוטוסקלרוזיס , ועוד גידול אקוסטי - גידול שפיר ונדיר. כשליש מתוך האוכלוסייה הסובלת מטיניטוס עיקש ירגישו כי הטיניטוס גורם להם למתח רב ופוגע באיכות החיים באופן משמעותי מאוד. מאחר ורבים מהם סובלים במקביל גם מתופעה של חוסר סבילות לרעש (היפראקוזיס) הם עשויים להימנע ממקומות סואנים ואף ממפגשים חברתיים. החולים מתלוננים על עייפות ודיכאון, מתח עצבנות וסחרחורת, כאבי ראש ואוזניים ועוד. במשך שנים רבות נאמר לחולים כי אין טיפול לבעייתם, ושעליהם ללמוד לחיות עם זה, וייעוץ שלילי ומדכא זה רק החמיר את מצבם. המודל המוביל בעולם כיום להבנת התהליך הגורם לטיניטוס, נקרא המודל הנוירופיזיולוגי והוא פותח על ידי פרופסור ג'אסטרבוף בארצות הברית בתחילת שנות התשעים. פיתוח המודל הנוירופיזיולוגי הביא בעשור האחרון לעליה במודעות לנושא הטיניטוס ולאפשרויות הטיפול בו הן אצל רופאי אף אוזן וגרון, והן אצל החולים. עבודות רבות המתארות אוכלוסיית חולים במרפאות טיניטוס ייעודיות, לרוב מרפאות המטפלות בטכניקות הנגזרות מהמודל הנוירופיזיולוגי פורסמו, והמידע הנרחב מאפשר לרופאים הבנה טובה יותר לצרכיה של אוכלוסיית חולים מיוחדת זו. על פי המודל, נוצרת במוח התניה שלילית בלתי רצונית כלפי תופעת הטיניטוס. התניה זו גורמת להגברה של הטיניטוס על ידי המוח, למתח רב במערכת הלימבית והאוטונומית של החולה ולתחושת סבל ניכר. על בסיס המודל קיימות מספר שיטות לטיפול בטיניטוס : הראשונה, עיקרה בטיפול אודיולוגי-שמיעתי, שיטת TRT - Tinnitus Retraining Therapy המשלבת גירוי שמיעתי באמצעים שונים, תיקון השמיעה במידה ויש ליקוי שמיעה, ופגישות ייעוץ והכוונה. שיטה זו משמשת לטיפול בטיניטוס ובחוסר סבילות לרעש (היפראקוזיס). הטיפול מבוצע על ידי רופא אא"ג ולעיתים בשילוב קלינאי תקשורת. השיטה משלבת בירור רפואי מעמיק, הגדרה ואפיון של הטינטון ותוכנית טיפולית המותאמת אישית. בטיפול בשיטת TRT ניתן לשלב טכניקות של הרפיה, ולעיתים תרופות שונות המשפיעות על מחזור הדם או תרופות הרגעה – לפרקי זמן קצרים ביותר ועל פי טיב המקרה. מטרת הטיפול היא מניעת הגברת הטיניטוס הנוצרת על ידי המוח, והפחתה של המתח המוחי הנגרם מתחושת הטיניטוס. שיטה זו היא השיטה היחידה המתאימה לטיפול בהיפראקוזיס (חוסר סבילות לרעש). השנייה, CBT – Cognitive Behaviour Therapy, בשיטה זו הטיפול מבוצע על ידי פסיכולוג, ועיקרה שינוי עמדות כלפי הטיניטוס. אין שימוש בתרופות או בגירוי למערכת השמיעה בשיטה זו, אלא טיפול פסיכולוגי אישי, לרוב ממושך. שיטה נוספת היא על ידי סדנאות קבוצתיות קוגניטיביות הכוללות טכניקות הרפייה ודמיון מודרך, וניתן לשלבן בהצלחה בטיפול הפרטני CBT או TRT. והעיקרון שהולך ותופס מקום בחלק מהמרפאות הייעודיות המטפלות בשיטת TRT - גישה משלבת, או Tinnitus managenent : שילוב בין גישה רפואית כוללנית, טיפול בכל בעיה רפואית ואיזון מצבו של החולה, ייעוץ מבוסס TRT והגישה הקוגניטיבית, התאמת מכשירי שמיעה או מחוללי קול על פי הצרכים של כל חולה וחולה. טיפולים אחרים בטינטון כוללים ביופידבק, הרפייה, מגוון תרופות פסיכיאטריות, תרופות שונות אחרות כגון גינקו בילובה, או מרחיבי כלי דם שונים, ומכשירים שונים המסווים את הטינטון על ידי השמעת רעש בעוצמה חזקה מן הטינטון, ומכשירים המגרים את האוזן בשיטות שונות כולל לייזר וגירוי חשמלי מגנטי. מכל השיטות, היחידות שיש בהן לפחות תועלת חלקית הן ביופידבק, שיטות הרפייה שונות, וחלק מהתרופות הפסיכיאטריות. טיפולים אלה אינם פותרים את בעיית הטיניטוס אולם עשויים להקל על החולים. שאר השיטות נבחנו במחקרים רפואיים ולא הוכחו כיעילות יותר מאשר אי-טיפול. כמו כן לא הוכחו יעילותם של טיפולים הומיאופתיים וניתוחים שונים.

דר בנדט שלום! א.האם יש רגליים לאמונה שקיים קשר בין ירידה בשמיעה לבין נטילת אנטיביוטיקה- בכמויות ?

בהמשך לשאלתי : אודה לך אם תרחיב לגבי הטיפול התרופתי המומלץ באפיזודה של דלקת. האם הצילוקסן אינו הרסני במקרה כזה ? וכיצד ניתן ( אם בכלל) למנוע השנות דלקות חוזרות. שאלה נוספת : האם הנקב פוגע בשמיעה וגורם נזק בלתי הפיך או שיש סכוי שאי פעם הוא יסגר מעצמו ?