רדיותרפיה

אוסטאוארתריטיס נקראת גם מחלת מפרקים ניוונית,זוהי מחלת מפרקים כרונית הניכרת בהתנוונות (חיספוס וחירור) של הסחוס בתוך מפרק, הסיבה למחלה באוכלוסיה המבוגרת אינה ידועה והיא נפוצה עד כדי כך שחלק מהרופאים מתייחסים אליה כחלק מתהליך ההזדקנות, למרות שאין זה כך.היא מתאפיינת באיבוד מתקדם של הסחוס שבתוך המיפרק וביצירת עצם חדשה סביב המיפרק הנגוע. בנוסף לכך ישנה דלקת קלה של הסינובית (המעטפה הדקה העוטפת את המיפרק). החולה סובל מכאבים המתגברים בשעת פעולה ומוקלים במנוחה. המיפרק נעשה גדול יותר, התנועה שלו מוגבלת וקיימת ירידה ביכולת של החולה לבצע פעולות שונות (כמו הליכה). באופן משני מתנוונים השרירים סביב המיפרק הנגוע מחמת תפקוד מוגבל של השרירים. המחלה נפוצה מאוד בקרב מבוגרים וקשישים. נמצא כי אצל 80% מהאוכלוסיה מגיל 75 ומעלה ישנה עדות רנטגנית לפגיעתה של המחלה. אוסטיאוארתריטיס הוא הגורם הראשון במעלה להגבלה בכושר הפעולה. הגיל הוא גורם סיכון למחלה זו - ככל שהאדם מבוגר יותר, הסיכוי שלו לחלות במחלה גבוה יותר. המחלה המתוארת לעיל היא המחלה הראשונית וסיבתה לא ידועה יתכן גם אוסטאוארטריטיס שניוני על רקע מחלה זיהום ,פציעה או שימוש מופרז במפרק. הטיפול היעיל בדרך כלל הוא התעמלות חימום ופיזיותרפיה בשילוב עם מנוחה כאשר המפרקים כואבים.

שלום רב, לדעתי לא צריך להיות יותר מדי מודאג אבל כן צריך לנקוט מספר פעולות: 1. יש לבצע בדיקת PET Ga68 PSMA2 2. במידה שאין ממצא חשוד או שהוא קיים במיטת הערמונית יש לבצע הקרנות למיטת הערמונית. סה"כ עושה רושם שמדובר במחלה עם ביולוגיה טובה וצפויים לך עוד חיים ארוכים ומלאים. בברכה

נירית לא מוכרחות להיות תופעות לוואי להקרנות. זה תלוי בהרבה גורמים, בין היתר בגודל השד (האזור המוקרן). תופעות של אודם, אם מופיעות, מופיעות בדרך כלל במחצית השניה של הטיפול, אבל זה מאד אינדיבידואלי. לגבי העייפות - פחות או יותר כנ"ל. יש נשים שכלל לא חשות בה, ויש הסובלות ממנה. חשוב לא לחמם את האזור המוקרן ולא לשפשף אותו, אפילו אחרי מקלחת.. כדאי לא להחשף לחום (עד כמה שניתן) , זה מקל גם על העייפות. טיפול קל.

שלום נירית, באתר עמותת אחת מתשע הוקדש פרק על הקרנות - לנוחיותך הועתק הפרק לפורום:- טיפולי קרינה (רדיותרפיה) מהם טיפולי קרינה (הקרנות\רדיותרפיה) ? הקרנות (רדיותרפיה) זו אנרגיה חזקה של קרני רנטגן ( (X raysלטיפול בחולי סרטן. האנרגיה הנפלטת מהמכשירים המיוחדים חודרת דרך הרקמות באזור המטופל ובכך גורמת להריסת התאים ולבלימת גידול התאים של הגוש הנמצא או תאים שעלולים להישאר לאחר הסרת הגידול. למרות שגם התאים הבריאים באזור הנגוע עלולים להיפגע הם עדיין בעלי יכולת טובה יותר מתאי הסרטן לשקם את עצמם.יחד עם זאת יש לקחת בחשבון שעלול להיגרם נזק קצר או ארוך טווח לתאים הבריאים באזור ההקרנות ( ראי תופעות לוואי בהמשך). הטיפול ניתן בדרך כלל בצורה סדירה במשך תקופה כנדרש לשם השגת השפעה מירבית על תאי הסרטן תוך הקטנת הסיכון לתאים הבריאים. מתי מבצעים הקרנות ? השימוש הרווח ביותר בטיפולי הקרנות הוא בשילוב עם ניתוח כאשר הסרטן מאובחן בשלב מוקדם, או בגוש ממוקד וקטן בשד לאחר שהוצא הגוש. בשלב זה המטרה היא להשמיד את כל תאי הסרטן שאולי נותרו באזור ולמזער את הסיכוי לצמיחתם המחודשת. לאחר ניתוח להסרת הגידול (כירתה חלקית) יומלץ לך להקרין את החלק הנותר של השד המנותח. אם תתבצע אצלך כריתה מלאה יתכן ויוקרן בית החזה כולו לאחר קבלת טיפול כימותרפי (ראי הפרק על כימותרפיה) , במיוחד אם הגידול שהוסר היה גדול או מפושט לבלוטות הלימפה של בית השחי. לעתים נעזרים בהקרנות לפני הניתוח במטרה לצמצם את הגידול ולמנוע ממך כריתה מלאה. על פי רוב כאשר הגידול הוא גדול יומלץ לך לעבור קודם כל טיפול כימותרפי לפני הסרת הגידול או הסרת השד – כריתה מלאה. שילוב של הקרנות בטיפול כימותרפי מתבצע בשלבים שונים של הטיפול (לפני, אחרי או במהלך מתן הכימותרפיה), בהתאם למצבך. ההקרנות מופנות לעתים גם לבלוטות הלימפה שליד עצם הבריח או בבית השחי, בהתאם לניתוח הספציפי או למידת הימצאותם של תאים סרטניים בבלוטות הלימפה. הקרנות ניתנות גם במצב של חזרת המחלה על מנת לשלוט במחלה קודמת בשד שלעתים לא טופלה כלל או שהטיפולים, במידה והיו, לא הועילו. הקרנות במצב של סרטן שד חוזר ניתנות גם על מנת להקל על תופעות לוואי הנגרמות על ידי המחלה, דוגמת כאבים כתוצאה מהתפשטות הסרטן לחלקי גוף אחרים. תכנית הטיפולים ועוצמתם מותאמת לכל אישה ואישה בהתאם לנסיבות, אך משך תקופת הטיפולים יהיה בדרך כלל קצר. מהו מהלך הטיפול ? הטיפול מתחיל על פי רוב ארבעה עד שמונה שבועות לאחר הניתוח והוא יינתן מדי יום במשך שלושה עד ששה שבועות. במידה ואת מקבלת כימותרפיה ההקרנות יחלו מספר שבועות מתום הטיפול הכימותרפי. קודם להקרנות תיקבע לך פגישת יעוץ עם מומחה להקרנות (אונקולוג קליני) על מנת לדון בפרטי הטיפול ולוח הזמנים לקבלתו. הטיפול ניתן בבית חולים, בדרך כלל על בסיס טיפול יום ללא אשפוז . אם יש לך בעיות תחבורה להגיע לבית החולים לקבלת הטיפול חשוב שתדעי שקופת החולים בה הנך מבוטחת משתתפת בהוצאות הנסיעה במונית (פרטים בפרק זכויות בקופות החולים). שירותי הרווחה (לבעלי זכאות לקבלת שירותים אלו) או האגודה למלחמה בסרטן ( במקרים בהם החולה עומדת בקריטריונים הנדרשים ואינה זכאית לסיוע משירותי הרווחה) משלימים את ההשתתפות בהוצאות הנסיעה בנוסף להחזר מקופות החולים. חשוב מאד שתקפידי על רצף הטיפולים ועל המעקב הרפואי במהלכם. אם יש לך בעיה לשמור על הרצף בגלל התחייבויות אחרות תאמי את לוח הטיפולים עם הצוות המטפל, אליו צריך לפנות מיידית בכל מקרה של תופעות בלתי מוכרות המופיעות במהלך הטיפול . תכנון הטיפול תכנון הטיפול נעשה לכל אישה בנפרד ובהתאם לנסיבות האישיות שלה ועל כן אל תדאגי אם את מכירה מישהי שמקבלת או קיבלה את הטיפול בצורה שונה למרות ששתיכן עברתם את אותו ניתוח. חשוב שההקרנות תינתנה בצורה היעילה ביותר ובמינימום תופעות לוואי. תכנון הטיפול כרוך על כן בהגדרת המקום המדויק אליו להפנות את ההקרנות ובקביעת עוצמת ההקרנה. מכונת רנטגן מיוחדת המוכרת בשם סימולטור משמשת לתכנון הטיפול. מכונה זו מאפשרת לאזור המטופל להשתקף תחת פיקוח של קרני רנטגן ובכך להבטיח דיוק בקביעת המקום הדורש טיפול. פגישת תכנון מעין זו עשויה לארוך בין חצי שעה לשעה ובמהלכה את מתבקשת לשכב ללא תנועה כל עוד מתבצעת המדידה. חשוב שתוכלי להגיע לטווח תנועה בזרוע שתאפשר לך הרמת המרפק לגובה הכתף לפחות, כך שיהיה לך נוח בתנוחה זו במהלך הטיפול. כאשר יש צורך להקרין את השד השמאלי רצוי להיעזר במכשיר CT כדי להרחיק את הלב משדה הקרינה ולמנוע פגיעה בו. במכשיר סימולטור רגיל לא ניתן לבצע זאת. למטרה זו יש צורך לעתים לטפל גם בשד השני. הדבר חשוב במיוחד לנשים שטופלו באדריאמיצין ולנשים צעירות אשר לגביהן יש משמעות תפקודית ארוכת טווח לנזק עתידי ומצטבר ללב. כאשר מאותר האזור המדויק אליו יש לכוון את ההקרנות מסמנים אותו בדיו על העור, ולפעמים עושים גם סימון קבוע (בהסכמת החולה) בעזרת מחט דוקרת עם דיו. שיטת הסימון תלויה בבית החולים הספציפי ואת יכולה לשאול על כך ולבקש שהסימון לא יישאר קבוע. בכל מקרה אין להסיר את הסימונים עד לאחר תום הטיפול. הסימונים עלולים לדהות או להיספג בבגדים. לבישת גופיה עשויה מכותנה צמוד לעור תמנע הכתמת הבגדים. מומלץ להשתמש בקרם גוף על בסיס מים לפני תחילת הטיפול על מנת לשמור על לחות העור. כיצד ניתן טיפול קרינתי ? ההקרנה מתבצעת בעזרת קרן הממוקדת מחוץ לגוף ( רדיותרפיה חיצונית - external radiotherapy ) או כמקור רדיואקטיבי הממוקם בתוך הרקמה הספציפית ( רדיותרפיה פנימית- internal radiotherapy ) . רדיותרפיה חיצונית היא השיטה המקובלת ביותר בטיפול בסרטן השד. שיטה זו אינה עושה אותך לרדיואקטיבית ועל כן גם אינה מונעת ממך מפגש עם אנשים אחרים, כולל ילדים. במהלך הטיפול תתבקשי לשכב על מיטת הטיפולים כשחצי הגוף העליון חשוף. המטפל מקפיד למקם את גופך בדיוק באותה תנוחה בכל פעם, ועליך להקפיד לא לזוז במהלך הטיפול. יחד עם זאת תוכלי להמשיך לנשום בחופשיות. טיפול לשד או לבית החזה מכוון מזוויות שונות, ומכשיר ההקרנה ימוקם מחדש בשביל כל זווית בנפרד. את לא תחושי כל כאב במהלך הטיפול למרות התנוחה הבלתי נוחה. ייתכן ותצטרכי לקבל סדרת הקרנות נוספת לאזור שסביב הצלקת כ "תגבור" ( boost ). ההקרנה עצמה אורכת דקות ספורות ובמהלכה תשכבי לבד בחדר ותהיי תחת מעקב של המטפל דרך חלון או בעזרת טלביזיה במעגל סגור. במקום בו מותקנת מערכת אינטרקום יוכל המטפל לתקשר אתך במהלך הטיפול ולהרגיעך . חשוב שתרגישי בנוח ובטוחה שהדלת סגורה , או שאת מאחורי וילון, ושרק את והרדיותרפיסט בקשר. מהן תופעות הלוואי של הטיפול ? התגובות לטיפול משתנות אצל כל אישה ואישה. תופעות הלוואי נובעות מפגיעת ההקרנות בתאים הבריאים והן נוגעות רק באזור המטופל. כאשר מסתיים הטיפול התאים הנורמלים מתאוששים וחוזרים לקדמותם. רוב תופעות הלוואי הן על כן זמניות, אך ייתכנו גם נזקים בלתי הפיכים בטווח הקצר או הארוך. תופעות לוואי נפוצות התגובות הראשונות תהיינה בדרך כלל בעור. את עלולה להבחין שהעור מאדים, מתכהה, נהיה רגיש יותר ומגרד . תופעות אלו מתחילות בדרך כלל כ- 10 עד 14 ימים לאחר תחילת הטיפול. בהמשך הטיפול תיתכן גם התקלפות של העור מלווה באודם רגישות ורטיבות. הצוות המבצע את הטיפול יעקוב אחרי התופעות יחד אתך וינחה אותך איך לטפל בעור בהתאם לסוג התגובה. לעתים נוצרות כוויות כתוצאה מההקרנות, בדומה לכוויות הנגרמות כתוצאה מחשיפה לשמש. ברוב המקרים כוויות אלו נעלמות במשך הזמן לאחר סיום הטיפול. יחד עם זאת על מנת להקל על תחושת הצריבה והכאב של הכוויה ניתן להשתמש במשחות שונות , בדומה לטיפול הניתן לכוויות שמש. לפני השימוש בתכשירי העור כדאי שתתייעצי עם הרופא המטפל. את עלולה גם לחוש בכאבים באזור החזה - חדים, חולפים או מתמשכים. כאבים אלו עלולים להימשך גם זמן מה לאחר סיום הטיפול, לפעמים עד מספר שנים, אך בעוצמה הולכת ופוחתת. כללית ניתן לאמר שטיפול קרינתי לשד אינו גורם להרגשה לא טובה אך המאמץ שבטיפול צורך אנרגיה רבה ועל כן את עלולה להיות מאד עייפה. עייפות זו משפיעה על המהלך התקין של חייך ועל סביבתך וחשוב מאד שתנוחי ככל שניתן. תופעות לוואי פחות נפוצות לעתים קורה שחלק מהרקמה העוטפת את הריאה דלוקה וגורמת לשיעול יבש או קוצר נשימה, תופעה שנעלמת מעצמה עם הזמן. יתכן גם אבדן תיאבון, ולעתים רחוקות גם בחילה. הקרנות לשד ולבית השחי עלולות לגרום להתקשות אזורים אלו, תופעה המוכרת בשם לייפת (פיברוסיס - fibrosis ) ונובעת מהיווצרות רקמת הצלקת. לייפת חמורה עלולה לחסום את ניקוז הנוזל הלימפטי מהזרוע ולגרום לנפיחות ( ראי הפרק על ניקוז לימפטי ). תופעות לוואי נדירות המודרניזציה בטכניקת ההקרנות ובציוד ממזערת מאד הופעת תופעות לוואי חריגות אך אלו עדיין עלולות להופיע, לפעמים אפילו חדשים או שנים לאחר סיום הטיפול, ובחלקן להיות בלתי הפיכות. נשים אחדות עלולות לחוש שהשד הולך ונעשה מוצק יותר – תופעה המוכרת בשם לייפת - פיברוסיס. כאשר תופעת הלייפת מחמירה השד מצטמק בצורה ברורה. תופעה זו יכולה להיות קשורה גם עם קיומם של כלי דם מורחבים מתחת לעור וידועה בשם telangectasia. תופעת הלייפת של הריאה העליונה יכולה גם היא להתרחש ובכך לגרום לשיעול יבש או קוצר נשימה. תופעות ארוכות טווח אחרות עליהן דווח מתייחסות ל שברים בצלעות ובעצם הבריח, ונזק עצבי לזרוע היכול להתבטא בגירוי, עקצוץ, נימול, כאב, חולשה, ולעתים אובדן כושר תנועה. חשוב שתזכרי כי מדובר בתופעות חריגות וכי רוב המומחים מסכימים שהתועלת בטיפול הקרינתי עולה בערכה על הסיכון הפוטנציאלי שבתופעות הלוואי. למה עלי לשים לב במהלך הטיפול ? הטיפול יינתן לך בדרך כלל באותה שעה של היום בכל פעם, על מנת לאפשר לך להיכנס לשגרה, ועם הזמן תלמדי להכיר את הצורה בה גופך מגיב . רצוי מאד שתקדישי זמן נוסף מהרגיל למנוחה. במידה ואת נתקלת בהפרעות שינה הקפידי לדווח על כך לצוות המטפל בך . חשוב ביותר שתתני תשומת לב מיוחדת לעורך במהלך תקופת הטיפול, וזאת על ידי : - הימנעי משימוש בבושם, דיאודורנט, משחות קרמים באזור הטיפול, אלא אם הומלצו על ידי הצוות המטפל. - רחצה במים פושרים וסבון עדין, וייבוש במגבת רכה. - אם את מקבלת הקרנות לאזור בית השחי השיער במקום ינשור ואין צורך להסירו. במקרה שצמיחת השיער תקינה ותרצי להסירו רצוי להשתמש במכשיר חשמלי. - הימנעי מחשיפת האזור המטופל לטמפרטורות קיצוניות (סאונה, בקבוק חם או קרח). - אל תחשפי את האזור המטופל לשמש בעת יציאה, הן בזמן הטיפול וגם לאחריו. - חיכוך או שפשוף עלולים להגביר את תגובת העור וכדאי על כן לשים לב לתחושה בעת לבישת חזיה – אל תלבשי חזיה עם תמיכה מתכתית; חזיה עשויה מכותנה נותנת תחושה נעימה יותר; אם עברת כריתה מלאה של השד יהיה לך נעים יותר לרוב ללבוש את חומר המילוי הרך שהיה בשימוש מיד לאחר הניתוח מאשר את הפרוטזה העשויה סיליקון. - הקפידי על תזונה בריאה ומאוזנת ושתית נוזלים רבים במהלך הטיפול הרדיותרפי. למה עלי לצפות בעקבות הטיפול ? תופעה רגילה לאחר הטיפול תהיה שינוי בתחושת רקמת השד באזור הטיפול הנעשית נוקשה יותר. מנקודת המבט של מודעות לשד חשוב שתדעי שזו תופעה נורמלית ואין סיבה לדאגה. תגובות בעור שיתכן והופיעו במהלך הטיפול תחלופנה לרוב לאחר שלושה או ארבעה שבועות. הצוות המטפל ינחה אותך איך לטפל בעורך עד לחלוף התופעות . העור עלול להיות יבש בעקבות ההקרנות ושימוש בקרם לחות פשוט יכול להקל את התחושה . תופעת העייפות עלולה להימשך זמן מה לאחר סיום הטיפול אך עם הזמן ובהדרגה תרגישי את השיפור . לגבי נשים מסוימות זה יכול לקחת מספר חודשים, לפעמים עד שנה . עם סיום הטיפול תקבלי בדרך כלל לוח זמנים לפגישות מעקב, אך אם בכל שלב שהוא תרגישי חשש מסוים או תבחיני בתופעה חריגה אל תהססי להתקשר עם הצוות המטפל בך. התמודדות עם טיפול קרינתי יש נשים המגיבות בסערת רגשות ובפחד או בחוסר יכולת להתמודד עם מה שקורה להן. פחד מפני הבלתי ידוע הוא תופעה מקובלת וכדי להתמודד אתה כדאי שתלמדי מה שיותר על הטיפול הצפוי לך. יתכן וכדאי לך לערוך ביקור במחלקת ההקרנות לפני הטיפול כדי שתדעי למה לצפות. אם במהלך או בעקבות הטיפול תרגישי חלשה, עייפה, ובמצב רוח ירוד, זכרי תמיד שאינך לבד ושיש סביבך אנשים הרוצים ויכולים לעזור. תשתדלי לשתף את הסובבים אותך בהרגשותיך, בעיקר את משפחתך וחבריך הקרובים לך ביותר, וכך יוכלו הם לתת לך תמיכה. לפעמים תרגישי צורך בקבלת יעוץ מקצועי – מהצוות המטפל בך או מיועץ שיוכל לשוחח אתך על רגשותיך העמוקים לאורך זמן. שיחה עם נשים שעברו טיפולי הקרנות יכולה לעזור, בין אם על בסיס אישי או במסגרת קבוצת תמיכה. אנו מקוות שהמידע אכן יעזור לך, בברכה, צוות אחת מתשע

ערב טוב ראשית כל למה אתם נפגשים קודם כל עם אונקולוג ולא עם כירורג?? לגבי שאלותיך: 1. אין סוג אחד ספציפי של סרטן שד העובר בתורשה. כדי לדעת באם אמא נשאית של מוטציה בגן המעלה סיכוי להתפתחות סרטן שד (אותה יכולה להעביר בתורשה) היא תזדקק ליעוץ ובירור גנטי 2. מבין סוגי סרטן השד, זה המכיל רצפטורים הורמונליים חיוביים וHER2 שלילי, כמו בתשובה של אמא, נחשב כבעל התנהגות ביולוגית יחסית פחות אגרסיבית. אך כמובן צריך להתיחס לכל גידול לגופו. 3. Grade 2 הוא דרגת התמינות בינונית 4. אכן HER2 הוא שלילי בפתולוגיה של אמא. ראה תשובתי למעלה 5. ניתוח (ובהתאם לנרחבותו קרינה אם צריך) ולפעמים כימוטרפיה באם זקוקה כמו גם טיפולים אנטי הורמונליים הם הטיפולים המקובלים. הטיפול הקבע בקונטקסט האישי של כל מטופלת בבריאות, דינה

אכן בעבר גידול חוזר בשד היווה אינדיקציה חד משמעית לכריתת שד אך בשנים האחרונות המדיניות השתנתה והוכח כי בנסיבות מתאימות, כמו זו של אמך, ניתן לבצע ניתוח משמר שד וקרינה (קרינה תוך ניתוחית או חיצונית). התכנית שהוצעה היא הגיונית ועל פי הנתונים שפירטת נראית מתאימה בבריאות, דינה

בהיותי כירורגית אשמח באם תפנה את השאלות הללו לאונקולוג המטפל באמא שיעבור בקלות, דינה