מזרן יוגה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

מחפשים את הרופאים הטובים בישראל למזרן יוגה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

מזרן יוגה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות
22/05/2013 | 15:57 | מאת: YASMIN
מתוך פורום טיפת חלב

שלום לרנה מדהימה (-: המתוקה שלי מחר בת 8 חודשים. היא כבר מזמן יודעת להסתובב מהגב לבטן ל 2 צדדים ועושה את זה ממש טוב.משחקת בשכיבה על הבטו ומרימה ראש גבוה, ומנסה לזכול.... בינתיים לא כל כך יוצא לה אבל היא מנסה. אני שמה צעצוע בערך 20 סמ' לפניה והיא מסתובבת מהגב לבטן והפוך ומנסה לזכול עד שלא תופסת אותה. מה דעתך עם אני אקנה לה לול זה יכול לעזור להתפתחות שלה ולנוחות שלי או שזה קניה מיותרת? אין לי שטיחים בבית ובכלל זה היא משחקת במיטת תינוק שלה.קניתי לה 2 מזרוני יוגה והיא ממש לא אוהבת לשכב ולשחק עלהם.האם זה תקין שבגיל 8 חודשים היא עוד לא יושבת לבד? אשמח לשמוע דעתך. יסמים

יסמין שלום, איזו התקדמות התפתחותית נפלאה! תינוקות לומדים להתיישב סביב גיל 9 חודשים - ולכן היא בהחלט עוד בתחום הנורמה לגילה מבחינה התפתחותית. בד"כ התינוקות לומדים להתיישב אחרי שהם לומדים לזחול על 6 - כי אז הם מסובבים את האגן, ומגיעים למצב ישיבה. כיון שהיא עדיין לא הגיעה לזחילה על 6 , ועדיין מתחילה להתארגן לקראת זחילת גחון - הגיוני מאד שעדיין לא למדה להתיישב. היא בכיוון הנכון מבחינה התפתחותית!לגבי לול - למעשה היתרון היחידי של לול - זה מקום לשים אותה כדי לשמור על הבטיחות שלה כשאת לא יכולה להשגיח עליה (לפעמים זה המקום היחידי שאפשר לשים אותה כשאת הולכת לשירותים...). אבל מעבר לכך - אין סיבה התפתחותית ללול - תינוקות זקוקים למרחב על מנת לחקור את הסביבה, להניע את גופם ולהתקדם ברכישת אבני דרך התפתחותיים. בגיל 8 חודשים המקום הטוב ביותר לשים אותם כדי לקדם אותם התפתחותית - זה על הרצפה - עכשיו אנו כבר בתקופה חמה - ועל הרצפה יש למתוקה את היכולת להרגיש את עצמה במרחב - מצב שיעזור לה להתקדם. במקרה שאת מתקשה לשים אותה על הרצפה - אפשר להניח אותה על מזרון פעילות (אני מניחה שזה מה שאת מתכוונת מזרון יוגה). יש לקחת בחשבון שמהר מאד היא תרד מהמזרון ישר לרצפה... סופשבוע נעים!

שלום רב מזה כשנה אני סובלת מכאבי גב תחתון בעקבות ישיבה ממושכת במסגרת עבודתי. ביקרתי אצל אורטופד לפני מספר חודשים שהמליץ על התעמלות מתאימה ורשם לי ארקוקסיה, ללא שיפור. לפני מספר שבועות התחלתי טיפול אצל אוסטיאופט. הכאבים מעט פחתו אך החלו כאבי גב בצד המותן הימני. לדברי האוסטיאופט הרגל נכנסת מידי פנימה, לתוך עמוד השידרה (אינני זוכרת את התיאור המדוייק שלו). כמו כן, הבחנתי שרגל שמאל נגררת, כלומר נשארת פאסיבית יותר. אני מעוניינת בעזרה נוספת ובבדיקה יסודית, עם מעט חוסר אמון לגבי האנשים שטיפלו בי עד כה. אינני יודעת כיצד לפעול או למי לפנות. אני מתגוררת באיזור המרכז תודה מראש מיכל

הסיבה העיקרית להיווצרות כאבי הגב הללו היא - יציבה לא נכונה. למדי לשכב נכון ועוד - זה יסייע לך http://www.rafieshet.co.il

כח הכובד הוא הסיבה העיקרית לכאב גב ובנוסף, כאבי גב יהיו קשורים בדרך כלל לתפקוד לא תקין בחיי היומיום שלנו. במקרים מסוימים הרמת חפצים כבדים או עבודה ממושכת במצב של גב קמור, כמו עובדי מחשב,גננות המרימות ילד, או רכיבה על אופניים ואופנוע, נהגי מוניות ורכב כבד היושבים שעות רבות, יכולים לגרום לכאב גב עליון או כאב גב תחתון ואפילו לשינויים במבנה עמוד השדרה (בלט או פריצת דיסק). לכן חשוב מאוד להקפיד על יציבה זקופה ככל האפשר ולחזק את שרירי הבטן והגב כדי לתמוך באזור זה באופן מרבי. הטוב ביותר למניעת כאבי גב , פריצת דיסק או בלט דיסק לפני כאב גב ובמיוחד אחר הופעתו , הוא מכשיר שמשחרר את הלחץ בין חוליות הגב כאשר השיטה נקראת inversion table .

ממליץ לך ללמוד ולתרגל בביתך יוגה טיפולית. מנסיוני אין כמו ללמוד לטפל בעצמך, תרגול נוח שמשכך כאבים ומטפל בבעיות היציבה. אין צורך במכשור נוסף מלבד מזרן יוגה וכריות. מומלץ בחום. הנה לינק למידע נוסף: http://www.yogatipulit.co.il/66243/backache רועי

אם תרצי אשמח לראותך באופן מסודר במרפאתי על מנת לנסות ולעזור לך ד"ר נחשון רנד מומחה לכירורגיה אורתופדית ולניתוחי עמוד השדרה www.isc.co.il rand@isc.co.il קביעת תור: 7645400 - 03 054-7478864

תודה רבה! אני בהחלט אעזר בך

באתי אליה קצת כועסת היום. הרגשתי שהייתי מעדיפה להיות במקום אחר (בשבעה של אמא של חברתי.. היא נפטרה.. :-( ), והיא רצתה שאגיע בכל זאת. לא הייתי רק כועסת, גם קצת אהבתי אותה שלא זרמה עם הויתור הקבוע שלי ו"הכריחה" אותי לבוא, אבל בכל זאת הרגשתי איזו רטינה פנימית. אבל הזמן שלנו עבר מהר מדיי, והרגשתי- כמו כמעט כל יום לאחרונה- שאני לא מספיק משהו. שאני לא מצליחה ממש להביא את עצמי, שאני מדברת תמיד על אותם הדברים ולא מחדשת לה הרבה, שאני קצת משעממת. שאני לא מספיק, בקיצור. והזמן עבר מהר ואני לא רציתי ללכת והרגשתי עצבות שנגמר, וגם קצת כעס על זמן שהרגיש פתאום מבוזבז. לא רציתי ללכת לשום מקום.. או שאולי רציתי ללכת לבית של ההורים לראות את אמא שלי. והרגשתי רע ונורא שלחברה שלי אין אמא בחיים שתוכל ללכת אליה, והרגשתי רע שאמא שלי כבר לא יכולה באמת לנחם אותי כמו כשהייתי ילדה. ישבתי על הספסל ליד הבית שלה, בחושך, וככה הזמן עבר ולא שמתי לב ופתאום היא עברה לידי. היא ראתה שיש שם מישהו, אבל כנראה בחסות החשיכה לא ראתה שזו אני. דמיינתי שהיא אולי כועסת שאני שם, ואולי בכוונה מתעלמת, כי אנחנו מחוץ לחדר ואולי כך נהוג. מלמלתי סליחה ממש בשקט, אבל היא שמעה ונעצרה, התקרבה והתכופפה קצת לראות מי זה. שאלה מה אמרתי, ביקשתי שוב סליחה, חצי מיואש, על שאני עוד שם ולא הלכתי. היא מצידה ביקשה סליחה שאולי הפריעה. שאלה אם אני בסדר ואם ארצה שתשב איתי קצת. כמובן שמיד אמרתי שהכל בסדר. היה לה מזרון יוגה קטן צרור על הגב והובכתי שאני אולי מביכה אותה. היא חייכה וקצת ליטפה בעיניים, אמר שתחזור עוד שעה אם עוד אהיה כאן.. הלכה ליוגה ואני נשארתי לבד. הבית שלה נשאר לבד, בחושך, ומשהו בי הרגיש פחות על המשמר בלבד הזה והצלחתי לבכות קצת. לפעמים אני קצת רוצה שתכאיב לי.. שארגיש אותה יותר, שארגיש כואב ובידיה. חלושה ואולי קצת מובסת. מתמסרת אולי קוראים לזה.. לא שאלתי כלום.. לא נורא? לילה טוב לילך

הי ל. כשעייפים כדאי לנוח...לפעמים זה גם עושה את המצב לפחות מבולבל. ענבל

05/05/2010 | 00:52 | מאת: ל.
מתוך פורום פסיכותרפיה

וכשרעבים מה כדאי? :-) אני מבולבלת כי הפחד הכי גדול שלי נחת על חברתי הטובה, אחרי שדיברתי אותו באוזניה אינספור פעמים. (ואולי עשיתי אני משהו?)אני כאילו צופה בחיי השבורים מהצד.. כמו דלתות מסתובבות- כל ה"מה אילו" המאיים שלי קרם ברגע עור וגידים בחייה של חברתי הטובה.. זה מבלבל אותי ומתערבב לפעמים.. אני מבולבלת כי כל מה שאני מצליחה לעשות זה להתגעגע לאימה, שאותה לא הכרתי, לשתוק איתה, או לבכות (כשהיא קצת קפואה ושותקת) ולרצות שתנחם אותי (ולהרגיש נורא על האנוכיות הרעבה הזו).. לילה טוב, ל.

של לילך עם לילך/דנה. את שמה לב לזה? מקווה שזה עוזר לה...

04/05/2010 | 22:58 | מאת: דנה
מתוך פורום פסיכותרפיה

הי לילך כבר שעה אני יושבת ליד המחשב ומנסה לכתוב לך משהו שאולי ינחם,אבל ממש לא מצליחה. אין מה להגיד,למרות שאני לא מכירה את האנשים זה ממש ממש עצוב. אני רק יכולה לדמיין כמה קשה לך עכשיו. טוב שא שלך לא ויתרה לך, יש מספיק ימים בשבעה ואת לא צריכה להיות שם כל הזמן פיזית. גם ככה קרוב לוודאי שהמחשבות שלך נודדות לשם כל הזמן,ואני מניחה שגם המחשבות על מה שעתיד לבא לא מרפות... (לפחות אצלי זה ככה). לא יודעת כשקראתי את מה שכתבת הרגשתי שאני רוצה לרוץ לאמא שלי ולחבק אותה חזק חזק. נכון כבר אי אפשר להישען עליה יותר,ולנחם אותי היא ממש לא יכולה, אבל כרגע היא עדיין פה,אולי קצת באופן חלקי, אבל זה יותר טוב מכלום,וזה גם משהו. אז סליחה שלא הצלחתי לכתוב משהו מעודד, שולחת לך חיבוק לילה טוב (או לפחות סביר) דנה

דנה יקרה, חזרתי עכשיו מיום ארוך נוסף בבית הורי חברתי.. נורא עצוב. כמוך, אני מפחדת קצת מ"היום שאחרי".. מההתמודדות היומיומית, ממראות ביה"ח ואמה הפצועה, שידהרו לה פתאום לתוך הראש ויציפו את חברתי יותר ממה שתוכל לשאת. בנתיים היא די גיבורה.. לא חושבת שהייתי יכולה לשאת את המצב הזה טוב כמוה. לא בטוחה אם יש דרך טובה יותר או פחות לשאת אותו, רק מרגישה שלפחות בנתיים היא לא מפורקת, ועל אף עצב עמוק וגדול (שלצידו רגעי בהייה וניתוק) יש לה גם פה ושם אמירות שיש בהן קצת תקווה. אני לא יודעת איך מנחמים על אבדן כזה... בטח כשהוא בא בהפתעה. לא בטוחה אם אני יודעת לתת לה את מה שהיא צריכה במינון הנכון.. האם אני מחבקת מספיק? האם אני אומרת מספיק? הכל בי מרגיש חלש ולא מספיק.. לא יודעת.. חימם את ליבי שהרגשת קצת כמוני... שרצית לרוץ לאמא שלך ולחבק אותה על שהיא עוד כאן.. אולי כדאי שננסה באמת.. לתעד את מה שיש עכשיו, לנצל את הזמן שקיים. מחרידה אותי האפשרות שאולי אשכח את קולה של אימי יום אחד.. לא יודעת... אני מתנצלת שלא השבתי למטה.. קראתי כל מילה. פשוט הימים כל כך ארוכים שלא מצאתי זמן לחשוב ולעבד. אני נורא שמחה שאת כאן.. שמחה יותר שכתבת לי.. באמת תודה! לילה טוב ממני, לילך נ.ב. לענבל- קיויתי שאם אסביר את עצבוני או עייפותי יהיו לך מילים רכות או מנחמות. האם פירשת את המשפט הראשון כעקיצה לא במקומה? האם את מעדיפה לצמצם את התפקיד שלך למשהו ענייני וממוקד? (ואולי כדאי שאעזוב אותך במנוחה ואוותר על מה שחשבתי שרצית בהתחלה להיות). (האם נעים לך פה לפעמים?) לילה טוב גם לענבל.