רסג'ילין

שלום דר אורן . בעלי אובחן כחולה פרקינסון לפני 6 שבועות . מטופל בסיפרול ואזילקט. ולוריבן ובונדורמין לשינה . פיתח תופעות לוואי קשות של דופק מואץ וחולשה עד כמעט עילפון . הוחלט להפסיק אזילקט ולתת קלונקס. עד איזה מינון אפשר? מה לעשות בהתקפים ? תודה רבה לך

נוירולוג קופת החולים רשם לחולה בת 68 בשלב התחלתי טיפול כזה: שבוע רק דופיקר, רבע כדור שלוש פעמים ביום. שבוע רק אזילקט - כדור ביום. אבל רופא אחר אמר שזה לא ייתכן, כי לא מפסיקים דופיקר בבת אחת וכי לא לוקחים רק אזילקט. מי מהם צודק?

נוירולוג קופת החולים רשם לחולה בת 68, בשלב התחלתי של פרקינסון, טיפול כזה: שבוע רק דופיקר, רבע כדור שלוש פעמים ביום. שבוע רק אזילקט - כדור ביום, וכן הלאה לסירוגין. אבל נוירולוג אחר, מומחה לפרקיסנון, אמר שלא קיימת סכמה כזאת, כי לא מפסיקים דופיקר בבת אחת, ושצריך לקחת מדי יום את שניהם: חצי (ולא רבע) כדור דופיקר שלוש פעמים ביום וגם כדור אזילקט. האם אכן סכמת הסירוגין של הנוירולוג הראשון לא קיימת?

שלום רב בעלי , בן 44 מאובחן מזי שנתיים בפרקינסון . מטופל ב אזילקט ואמנטדין. בשבועות האחרונים סובל מקפיצות של הגפיים מידי פעם , וטיקים של הראש. פעם הכתף קופצת , היד , רגל ... האם חלק מתופעות הפרקינסון ? ויש לשנות תרופות ? תודה רבה

שלום, אבא שלי, בן 76, סובל מפרקינסון (כרגע בדרגה קלה יחסית) מזה כשנה וחצי ומטופל ברסג'ילין (אזילקט). לאחרונה הוא חלה בקוביד-19. היה לו חום (38.6) ליום-יומיים ושיעול, אבל הבעיה המרכזית היתה (ונשארה) תשישות. למרות שהמחלה האקוטית כבר עברה, הוא עדיין סובל מתשישות קשה. יותר מזה – ואולי בהקשר לזה – הדיכאון שהיה אצלו מאז שהתחיל אצלו הפרקינסון (דיכאון שלצערי הוא לא מוכן להודות בו) החמיר מאוד. מעבר לכך, אני חושב שאיטיות התנועה, שליוותה אותו ביתר שאת מאז תחילת הפרקינסון, החמירה לאחר שחלה בקורונה. בנוסף, מדובר באדם שהיה עושה הליכות של 8-9 ק"מ עד לפני כמה שבועות, ועכשיו הליכה של 300 מטר מתישה אותו באופן קיצוני. אציין שההורים שלי חזרו מארה"ב בערך 24 שעות לפני שגילו שיש להם קורונה (אמא שלי עברה את זה כמעט בלי סימפטומים), אז אמנם היה להם ג'ט לג, אבל עברו כבר כשבועיים וחצי מאז ועדיין אבא שלי הולך לישון באמצע היום (למספר שעות), ושנת הלילה שלו (בין אם שבגלל זה או לא) די גרועה – הוא מתעורר בסביבות 3:00 (במקום 8:00 או 8:30 עד לפני כמה שבועות) ולא חוזר לישון. זה יוצא דופן, כי אבא שלי אף פעם לא היה ישן באמצע היום, וגם לא היה נוטה להתעורר ב-3:00 בבוקר ולא להירדם מחדש. בכל אופן, השאלות שלי הן: 1. מה הסיכוי שהתשישות המתמשכת הזאת – והדיכאון המוגבר שהיא מלווה בו – יחלפו מעצמם? אם כן, כמה זמן (גם אם בהערכה גסה) זה יכול לקחת, עד שהבעיה תחלוף (או לפחות תשתפר מאוד)? 2. האם נראה סביר שיש לכך קשר לפרקינסון? ואם כן, האם שינוי הטיפול התרופתי בפרקינסון (למשל, התחלת טיפול בלבודופה) יכול לעזור בנושא? במיוחד לאור זה שהתסמינים העכשוויים – לפחות עניין הדיכאון, חוסר המוטיבציה ואולי איטיות התנועה – נראים לי כהחמרה (מהירה) של התסמינים שכבר ליוו אותו בשנה וחצי האחרונות, מאז שהתחיל אצלו הפרקינסון. 3. אם לא שינוי בטיפול התרופתי בפרקינסון – האם יש טיפול תרופתי אחר שאולי כדאי לנסות? מה לגבי תרופות כמו פרוביג'יל, או כל תרופה אחרת שתוכל לעורר ולהמריץ אותו קצת, ובתקווה אולי אפילו לשפר את מצב הרוח שלו ואת עניין המוטיבציה?

המון המון תודה!