האם צפייה במונדיאל יכולה לגרום להתקף לב? פרופ' יהודה אדלר מסביר

ככל שהמעורבות הרגשית במשחק גבוהה יותר - כך עלול לעלות גם הסיכון הלבבי, אילוסטרציה AI

עיקרי הכתבה

• מחקרים מצאו כי משחקי כדורגל דרמטיים ומותחים, במיוחד בטורנירים גדולים כמו המונדיאל, עלולים להעלות זמנית את הסיכון לאירועים לבביים אצל אוהדים בעלי מעורבות רגשית גבוהה.
• הסיכון משמעותי במיוחד עבור אנשים עם רקע של מחלות לב, סוכרת, עישון, יתר לחץ דם או היסטוריה משפחתית.
• הקפדה על נטילת תרופות קבועות, הימנעות מאלכוהול ועישון בזמן המשחק ופנייה מיידית לטיפול בכל מקרה של כאב בחזה או קוצר נשימה מצילות חיים.

 בכל טורניר גדול זה קורה מחדש: מיליוני אוהדים יושבים מול המסך, הלב דופק במהירות, הידיים מזיעות והמתח מגיע לשיאו עם כל פנדל, שער או החלטת שופט שנויה במחלוקת. אבל האם כל ההתרגשות הזו היא רק חוויה רגשית, או שיש לה גם השפעה ממשית על בריאות הלב? מחקרים מהעולם מצאו כי בזמן אירועי ספורט דרמטיים נרשמת עלייה בשכיחות אירועים לבביים, בעיקר בקרב אנשים הנמצאים בקבוצות סיכון, אך התמונה מורכבת יותר מכפי שנדמה.

לכבוד המונדיאל שוחחנו עם פרופ' יהודה אדלר, מבכירי הקרדיולוגים בישראל ובעולם, מומחה לקרדיולוגיה, לרפואה פנימית ולניהול רפואי, ולשעבר יו"ר האיגוד האירופי למחלות שריר הלב וקרום הלב,  כדי להבין מה באמת קורה בגוף בזמן משחק מותח, מי צריך להיזהר במיוחד, אילו סימני אזהרה אסור להתעלם מהם ואיך אפשר ליהנות מהמשחקים - בלי להעמיס על הלב.

פרופ' אדלר, האם קיימים מחקרים רפואיים שהוכיחו קשר ישיר בין צפייה במשחקי כדורגל מותחים לבין עלייה בסיכון להתקפי לב או אירועים מוחיים?

"כן, בהחלט. ישנם מחקרים רפואיים שמצאו כי בזמן משחקי כדורגל חשובים ודרמטיים, ובפרט במהלך טורנירים גדולים כמו המונדיאל, נרשמת עלייה זמנית ומשמעותית במספר מקרי החירום הלבביים, בהם אירועי לב, הפרעות קצב ודום לב בקרב האוהדים הצופים במשחק. דוגמה בולטת לכך נצפתה במהלך משחקי אליפות העולם שנערכו בגרמניה בשנת 2006, אז החוקרים זיהו גידול משמעותי ביותר במספר מקרי החירום הרפואיים הקשורים ללב דווקא בימים שבהם נבחרת גרמניה שיחקה על המגרש. המתח הנפשי והמעורבות הרגשית הגבוהה משפיעים ישירות על המערכת הלבבית."

אילו אוכלוסיות נמצאות בסיכון הגבוה ביותר לחוות אירוע לבבי במהלך צפייה במשחק מותח?

"הסיכון בולט וגבוה משמעותית בקרב אנשים שיש להם רקע רפואי קודם או גורמי סיכון ידועים. מדובר באנשים שכבר מאובחנים עם מחלת לב, כאלו הסובלים מיתר לחץ דם, חולי סוכרת, אנשים עם רמות שומנים גבוהות בדם, מעשנים, או מי שיש להם סיפור משפחתי של מחלות לב בגיל צעיר. אנשים אלו צריכים להיות מודעים לכך שהלב שלהם רגיש יותר לשינויים הפיזיולוגיים הנגרמים בשל מתח קיצוני."

הסימנים שאסור להתעלם מהם, AI

מה בדיוק קורה בגוף מבחינה פיזיולוגית בזמן שאנחנו צופים במשחק כדורגל גורלי שמעלה את רמת הלחץ?

"כאשר אנחנו צופים במשחק חשוב ומותח, במיוחד כשהקבוצה שאנחנו אוהדים מושבעים שלה משחקת, הגוף שלנו מגיב ומפעיל מערכות כאילו הוא נמצא במצב של סכנה או לחץ פיזי חריף. בשלב זה חלה עלייה חדה בהפרשת הורמוני הלחץ, בעיקר אדרנלין ונוראדרנלין. ההורמונים האלו גורמים מיד לעלייה חדה בדופק ובמדדי לחץ הדם, מה שמוביל לעלייה משמעותית בצריכת החמצן של שריר הלב, שנאלץ לעבוד קשה יותר וזקוק לאספקת דם מוגברת. במקביל, חל כיווץ של כלי הדם בגוף, דבר שעלול להקשות על זרימת הדם התקינה ללב, במיוחד אצל אנשים שסובלים מטרשת עורקים ומחסימות קיימות. בנוסף, ההורמונים האלה מעלים את הנטייה לקרישיות של הדם, מה שמגביר את הסיכון לחסימת עורקים ולאירועים לבביים ועלול לעורר הפרעות קצב קשות ואף דום לב אצל אנשים רגישים. במקרים נדירים מאוד, מתח רגשי קיצוני כזה עלול להוביל לתופעה רפואית המכונה תסמונת הלב השבור, שבה שריר הלב נחלש באופן זמני ויכול לגרום לדום לב."

האם גם אדם בריא לחלוטין, ללא כל גורמי סיכון, עלול לחוות אירוע לבבי בעקבות התרגשות קיצונית כזו במשחק?

"הסיכון המוחלט לאדם בריא לחלוטין הוא נמוך מאוד, ומרבית הצופים אינם חווים שום בעיה רפואית במהלך המשחקים. אדם שהעורקים שלו פתוחים לחלוטין וכל המערכות אצלו תקינות, הסיכוי שיחווה אירוע כזה שואף לאפס, מכיוון שהגוף והלב שלו מסוגלים לווסת ולשאת את ההתרגשות והלחץ הזמניים הללו. עם זאת, הבעיה המרכזית היא שלעיתים אדם בטוח שהוא בריא לחלוטין ואינו מודע לכך שמתפתחת אצלו מחלת לב סמויה או טרשת עורקים לא מאובחנת, וההתרגשות הקיצונית במשחק עלולה להוציא את המצב הקיים משיווי משקל."

ציינת שהמתח קשור למידת המעורבות של האוהד. האם יש הבדל בסיכון הרפואי בין סוגי המשחקים השונים או בין רמות האהדה?

"העלייה בסיכון הרפואי נצפית בעיקר במשחקים דרמטיים במיוחד, כאלו שמגיעים להארכות, לבעיטות הכרעה מ-11 מטרים או למצבים מותחים במיוחד. במשחקים חד צדדיים, שבהם התוצאה ברורה וידועה מראש, רמת המתח נמוכה בהרבה והסיכון יורד. המחקרים מראים שהסיכון הרפואי גבוה בצורה מובהקת אצל אוהדים שרופים, המגלים הזדהות רגשית עמוקה וקשר רגשי חזק מאוד עם הקבוצה שלהם. כשאתה צופה במשחק של קבוצה שאין לך אליה שום יחס רגשי, אתה פשוט לא מתרגש. אבל ברגע שיש הערצה עיוורת וקשר נפשי חזק, ההתרגשות והאמוציות עולות לרמות קיצוניות, וכל התגובות ההורמונליות שתיארתי קודם מגיעות למצב קיצוני ומסוכן בהרבה."

האם קיים מידע או מחקר ספציפי לגבי שכיחות מקרי הלב בזמן משחקי כדורגל כאן בישראל?

"בישראל אין כיום מחקר רחב היקף ומוכר שבדק בצורה מסודרת את העלייה בהתקפי לב סביב משחקי כדורגל, כפי שנעשה בגרמניה או באנגליה. עם זאת, אנחנו יודעים היטב ממחקרים אחרים שמצבי לחץ לאומיים ואירועים רגשיים חריפים ברמה הכללית מעלים בצורה ברורה את שכיחות אירועי הלב באוכלוסייה. לדוגמה, במהלך מלחמת המפרץ בשנת 1991, דווחו באזור תל אביב על כמות מקרי מוות לבבי ואירועי לב שהייתה גבוהה פי שניים ויותר בהשוואה לתקופות שגרתיות, וזאת בשל המתח הנפשי הכבד ששרר בציבור. באשר לכדורגל הישראלי, מוכרים בעיקר מקרים בודדים שפורסמו בתקשורת לאורך השנים."

למרות שאין מחקר ישראלי מסודר, האם נתקלת באופן אישי במקרים כאלה?

"בשנת 2021 קרה לי מקרה מיוחד מאוד שבו היה לי הכבוד להציל חיים באופן אקטיבי במהלך משחק דרבי תל אביבי מותח באצטדיון בלומפילד. במהלך ההפסקה, פנה אליי מישהו מהקהל ואמר לי שאדם שיושב בשורה לידו אינו מרגיש טוב. כשהסתובבתי, ראיתי אדם בעל עודף משקל משמעותי, שרק מהמבט החיצוני והתמונה הקלינית שלו היה לי ברור לחלוטין שהוא חווה באותם רגעים התקף לב חריף. מיד צעקתי לאנשי הצוות הרפואי להביא אליי דפיברילטור. למזלנו המכשיר הגיע במהירות, וכחמש שניות בלבד לאחר שהדפיברילטור הגיע לידיי, החולה התמוטט ועבר דום לב מלא לנגד עיניי ועיני שני ילדיו שישבו לידו. בזכות הטיפול המיידי והשימוש במכשיר, חייו ניצלו. הוא פונה בניידת טיפול נמרץ לבית החולים, שם עבר צנתור לפתיחת העורק החסום. כיום הוא מטופל אצלי במרפאה ומרגיש מצוין. האיש הזה לא ידע בכלל שיש לו מחלת לב לפני האירוע, אך היו לו גורמי סיכון רבים וטרשת עורקים לא מטופלת. ההתרגשות העצומה והלחץ כאוהד במשחק הדרבי היו הטריגר שגרם להתקף הלב לעורר את דום הלב. המקרה הזה ממחיש את החשיבות העצומה של הצבת מכשירי דפיברילטור זמינים במקומות ציבוריים גדולים ובאצטדיוני ספורט, שכן כל דקה באירוע כזה היא קריטית להצלת חיים."

מלבד הלחץ הנפשי של המשחק, אילו גורמים נלווים נוספים במהלך הצפייה עלולים להחמיר את הסיכון לבריאות הלב?

"מעבר למתח הנפשי הישיר מהמתרחש על המגרש, ישנם גורמי סיכון נלווים שצצים סביב תרבות הצפייה במשחקים ומחמירים את המצב באופן משמעותי. השילוב של מתח נפשי עם עישון מוגבר במהלך המשחק, שתייה מופרזת של אלכוהול ואכילת ארוחות כבדות, שומניות ועשירות בנתרן יוצר עומס אדיר על הגוף.

בנוסף, חסר כאן גורם מרכזי והוא המחסור הקשה בשעות שינה. אוהדים רבים בארץ צופים במשחקים המשודרים בשעות הלילה המאוחרות, למשל כשהטורנירים מתקיימים בארצות הברית או בקנדה, והשילוב של עייפות קיצונית ומתח הוא מסוכן. לכך יש להוסיף את התופעה המוכרת שבה אנשים, מתוך התרגשות או הסחת דעת מהמשחק, נוטים לשכוח ליטול את התרופות הכרוניות הקבועות שלהם, כמו תרופות לאיזון לחץ דם, מה שמציב אותם בסיכון גבוה עוד יותר."

השילוב של עייפות קיצונית ומתח הוא מסוכן. אילוסטרציה: AI

אילו תסמינים גופניים המופיעים במהלך המשחק או מיד אחריו צריכים להדליק נורת אזהרה אדומה ומחייבים פנייה דחופה לעזרה רפואית?

"זו שאלה קריטית שכל אוהד חייב להכיר. התסמינים המרכזיים שצריכים להדליק נורה אדומה מיידית כוללים כאבים בחזה, תחושת לחץ, מועקה או כובד באזור החזה, לחץ המקרין לעבר יד שמאל, יד ימין, הגב, הבטן או כאבים ולחץ באזור הלסת והשיניים. כמו כן, יש לשים לב להופעה של קוצר נשימה מוגבר או חריג, הזעה קרה ומוגברת שאינה קשורה למזג האוויר, ותחושת דפיקות לב מואצות וחזקות במיוחד, מה שמכונה פלפיטציות. חשוב להבין שהתסמינים הללו אינם חייבים להופיע כולם יחד כדי להעיד על בעיה. זה יכול להיות תסמין בודד, או שילוב של שניים-שלושה תסמינים יחד. בכל מקרה שבו מופיע כאב בחזה, תחושת לחץ חריגה או דפיקות לב לא סדירות, אסור להמתין שהמשחק יסתיים או לקוות שזה יעבור לבד. יש לפנות באופן מיידי ומציל חיים לקבלת טיפול רפואי דחוף."

פרופ' יהודה אדלר, צילום: פרטי

לסיום, אם היית צריך להעביר מסר מרכזי אחד לאוהדים שצופים במשחקים הגדולים מהבית או מהיציע, מהו הדבר החשוב ביותר שהם צריכים לעשות כדי לשמור על בריאות הלב שלהם?

"המסר החשוב ביותר הוא קודם כל לנסות לקחת את הדברים בפרופורציה ולהישאר רגועים ככל הניתן, מתוך הבנה שמדובר בספורט. עבור אנשים שיודעים שהם סובלים ממחלת לב כרונית או שיש להם גורמי סיכון ברורים כמו סוכרת, יתר לחץ דם או כולסטרול גבוה, ההנחיה המרכזית היא להקפיד באדיקות על נטילת התרופות הקבועות שלהם כרגיל ובזמן, ללא שום הברזות בגלל שעות המשחק. מעבר לכך, יש להימנע לחלוטין מעישון וצריכת שתייה חריפה בזמן המשחק, ומנגד להקפיד על שתיית מים מספקת ועל שינה טובה ואיכותית לפני ואחרי המשחקים. ושוב, הדבר החשוב ביותר: אם אתם חשים במהלך המשחק כאבים בחזה, לחץ חריג או דפיקות לב מדאיגות, אל תגידו 'נחכה לאחרי השריקה'. פנו מיד ובלי דיחוי לטיפול רפואי. השמירה על החיים שלכם קודמת לכל תוצאה על לוח המגרש."

פרופ' יהודה אדלר הוא מבכירי המומחים בישראל ובעולם, יו"ר האיגוד הקרדיולוגי האירופאי לשעבר למחלות שריר וקרום הלב

*חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל[email protected] 

**המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי