דמנציה וסקולרית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

חשיבות הטיפול והתמיכה הביתית בחולי אלצהיימר

מחלת השיטיון (דמנציה) על סוגיה השונים משפיעה לא רק על החולה אלא גם על הסביבה המקיפה אותו. במחלות דמנטיות יכולותיו השכליות של החולה נפגעות הוא חווה מצבי רוח משתנים ותפקודו היום יומי נפגע באופן משמעותי עד לפיתוח תלות מלאה בבני משפחה וגורמים סיעודיים. שוחחנו עם ד"ר וויסאם גבן מומחה לרפואה פנימית ורפואה גריאטרית אשר מרחיב בנושא הטיפול בחולה דמנטי בכלל ובמחלת האלצהיימר בפרט תוחלת החיים עולה עם השנים ואיתה מגיעות מחלות ביניהן מחלות שיטיון שונות כמו אלצהיימר, עד כמה רווחת התופעה ומה הסיכון שחווה אדם הלוקה בדמנציה? דמנציה היא מחלה חשוכת מרפא, המאופיינת בהתדרדרות בתפקודים הקוגניטיביים. החולה הדמנטי סובל במחלתו וכך גם הסביבה המקיפה אותו. ככל שעובר הזמן והחולה נעשה סיעודי הוא חשוף לסכנות שונות, הנובעות מסביבת מגורים או היקף תמיכה, שאינו מתאים לרמת התפקוד שלו. כאשר החולה הדמנטי מגיע לשלב בו הוא נהפך לסיעודי, ברוב המקרים, לא ניתן יהיה להמשיך לטפל בו בבית ונדרש יהיה לאשפז אותו במוסד סיעודי, שיוכל לתת לו את הטיפול המתאים. ככלל, בעניין הסכנות, חולה דמנטי נמצא בסכנות יום יומיות רבות, הוא יכול לנעול את עצמו בבית ולשכוח היכן הניח את המפתח, הוא יכול לבשל ולשכוח...
ללמוד עוד על דמנציה וסקולרית
חשיבות הטיפול והתמיכה הביתית בחולי אלצהיימר-תמונה

מחלת השיטיון (דמנציה) על סוגיה השונים משפיעה לא רק על החולה...

מאת: ד"ר וויסאם...
13/12/2020
הגורמים, האבחון ודרכי הטיפול: כל מה שחשוב לדעת על דמנציה-תמונה

היא פוגעת בזיכרון, ביכולת ההתמצאות, ביכולת השיפוט ויש לה...

מאת: ד"ר רויטמן...
17/12/2019
חדש: תוסף תזונה למניעת דמנציה-תמונה

מחלות המוח הניווניות פוגעות בחלק ניכר מהאוכלוסייה, וגורמות...

מאת: פרופ' רות...
22/02/2017
דמנציה: כל המידע-תמונה

בעולם שבו תוחלת החיים מתארכת, מספר הסובלים מדמנציה הולך...

מאת: פרופ' קודש...
30/04/2018
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לדמנציה וסקולרית?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

דמנציה וסקולרית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

אחי מאושפז במוסד סיעוד במחלקה לתשושי נפש.מוסד בשם הדסים בבני ברק. במחלקה זו הוא לא מקבל מדללי דם ושום פעילות גופנית אלא רק מלעיטים אותו בתרופות פסיכיאטריות.הוא יושב ולא עושה שום פעילות. כל הבקשות שלי לפיזיותרפיה נענו בשלילה. הם טוענים שהוא מתנגד. מה דעתך?

לצערי לא אוכל להשיב על שאלתך, ללא עיון בתיקו הרפואי

אמי חולת דמנציה וסקולרית בת 88. רוב הזמן במצב נפשי טוב. כמעט מידי יום שואלת את אבי שחי איתה שאלות שלא לעניין, דוגמה: מדוע א' אינו מתקשר אליה( אדם שנפטר לפני 20 שנה) ומדוע ב' לא מגיעה לבקר אותה (נפטרה לפני 12 שנה). מהי התשובה המומלצת לענות לה? נפטרו או לא להתייחס. אני נוטה לומר את האמת, אבי לא מתייחס, מעביר הלאה. תודה מראש.

לדוריתה שלום, הדבר איננו פשוט, וקשור לרמת התובנה של אמך, שנוטה לשכח דברים. אם אין שום תובנה -- אז לא תזכור מה עניתם ואם עניתם. אם המסר עצוב - יש סכוי שיתפס כחדש כל פעם, ויגרום לעצב. אם יש מעט תובנה ויכולת לשתף פעולה -- ניתן ליצר מחברת של שאלות ששאלתי, ומה היו התשובות. ניסיתי שיטה זאת בחולה עם בעיית זכרון זמנית, התברר, כדי להתגבר על הבעיה של "אף אחד לא דבר איתי על מה שקורה איתי" כי לא זכרה שדברו ומה נאמר. זה עבד כי החולה רשמה בכתב ידה, תאריך, שעה, ומה שהסברתי לה, בקצב הכתבה. זה דומה קצת לרעיון היומן, שעוזר לא לשכח מה צריך לעשות (גם אם לא זוכרים). הבל מותנה ביכולת לשתף פעולה עם עזרים כאלה. אני מקווה שתשובה זאת עוזרת במעט. כרמל ערמון

אנחנו יודעים שבגיל מבוגר שינויי תנוחה מהירים עשויים להביא למפלי ל"ד מוחי שגורמים לתחושת סחרחורת ובמקרים קיצוניים להתעלפות. האם אתה חושב שבמצטבר למפלי לחצים כאלה עשויה להיות השפעה על התפתחות דמנציה וסקולרית? אולי אפשר לראות בכל אירוע כזה סוג של TIA?

לא

היי אימי בת 73 סובלת מבעיות כרוניות סכרת, לחץ דם, דמנציה וסקולרית עקב אירועים מוחיים, אי ספיקת כליות כרונית מאוזנת כעשר שנים (1.4-2.5) לאחרונה הידרונפרוזיס דו צדדית, חשש לtcc מולטיפוקלי בכליה ושופכן שמאלי, לא ניתן לאשש בשל קושי הבדיקה, בנוסף הצרות של עורק כליה שמאל זרימה 36. עליה לאחרונה של קריאטנין ל3.56 באשפוז עקב דלקת ריאות ומתן אנטיביוטיקה, הומלץ לנקז את הכליה הימנית שבאולטראסאונד האחרון הראתה נפיחות גדולה יותר מכליה שמאל. א. האם ניקוז הכליה יעזור שכן לאורך כל האשפוז נותנת שתן מספק (1900 ב24 שעות) כלומר אין אצירת שתן לכמות הנוזלים הניתנת. בבית החולים טוענים שזה יכול להוריד את הקראטנין יחד עם זאת נפרולוגית אמרה לי שיתכן והנפיחות היא בשל אי ספיקת כליות ולא נוזלים, יתכן? האם לא מיותר לנקז? ב. בהנחה שאין לנו מידע האם ניקוז הכליה יעזור בוודאות, האם אפשר להתחיל דיאליזה למרות הנפיחות? האם היא מןעמדת לדיאליזה לאור האמור לעיל? האם לא כדאי להתחיל דיאליזה מבלי לנקז את הכליה ולחסוך את הפעולות הפולשניות? ג. האם ישנה אפשרות שמדדי הקראטנין עלו בשל מתן אנטיביוטיקה 4 פעמים ביום לוריד של סינטומיצין ואי יכולתן להתפנות בקצב מהיר זו הסיבה לקראטנין גבוה ולאו דווקא בעית ניקוז שתן? זה קרה לנו עם אינסולין לציין שאין החמרה במצב הגופני של החולה כלומר אין בחילות אין הקאות, אין חום, יש לנו חשש יתכן שלא מוצדק שבבית החולים ממהרים לבצע פעולות ו/או מדובר בניסוי ותהיה, ננקז ימין ייתכן ולא יעזור, ננקז שמאל, יתכן וגם לא יעזור תחשבו על דיאליזה ולנו קשה לקבל החלטה ללא חוות דעת נוספת מנפרולוג שאינו תלוי בדבר. אשמח לתשובתכם המהירה.

ככל שניקוז הכליה יהייה מהיר יותר כך גם הסיכוי להתאושדות של הכליה גדול יותר. חסימה ממושכת תורמת לנזק בלתי הפיך לכליות. נפרוסטום (= ניקוז של הכליה) ודיאליזה שתהן פעולות פולשניות אך עדיף ניקוז של הכליה מאשר טיפולי דיאליזה .

תודה על התשובה המהירה, מתשובתך אני מבינה שיש לנקז את הכליה למרות מתן שתן מספק? מה בעצם מנקזים אם כך? באיזה מדד קראטנין ניקוז הכליה הופך למשהו שאין מנוס ממנו? לא התייחסת בתשובתך לפינוי של האנטיביוטיקה מהכליות כמדד לקראטנין גבוה,האם זה יתכן?

כליה שאינה מנוקזת לאורך זמן - התפקוד שלה יורד. ככל שממהרים לנקז כך הנזק הכרוני נמוך יותר. הקראטינין אינו הפרמטר היחיד שלוקחים בחשבון אלא גם הכרוניות של החסימה, נגישות לנפרוסטום, מראה פרנכימת הכליה שמעיד על הנזק ועוד.