על הפרעת אישיות היסטריונית

(4)
לדרג

כולנו זקוקים לתשומת לב, אבל המתמודדים עם הפרעת אישיות היסטריונית ירחיקו לכת כדי לזכות בה. מה גורם להתפתחות ההפרעה וכיצד ניתן לטפל בה? מדריך

רופא פסיכיאטר
077-2310972 (מספר מקשר)

כולנו זקוקים לעיתים לתשומת לב בחיי הזוגיות, המשפחה, בעבודה ובין חברים. כדי להשיג תשומת לב - נתנהג או נדבר באופן שיגרום לסביבה להסיט את תשומת הלב אלינו. עם זאת, לכל אחד דרך משלו כדי לזכות בתשומת לב. האם ננהג בדרך עדינה - או שמא ננהג בצורה פרובוקטיבית ומביכה, המביאה לאבחון של הפרעת אישיות היסטריונית?

במאמר זה, נעסוק בהפרעת אישיות היסטריונית: מה גורם להתפתחותה? כיצד מאבחנים אותה? וכיצד ניתן לטפל בה?

אחד התסמינים הוא מאמץ לזכות בתשומת לב ע"י מראה חיצוני. צילום: שאטרסטוק
אחד התסמינים הוא מאמץ לזכות בתשומת לב ע"י מראה חיצוני. צילום: שאטרסטוק

מתי הצורך בתשומת לב הופך לבעיה?

על פי המדריך לאבחון הפרעות אישיות - הן של איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי והן של האיגוד האירופאי, הפרעת אישיות היסטריונית (Histrionic personality disorder) סווגה תחת אשכול B, הכוללת גם הפרעת אישיות נרקסיסטית והפרעת אישיות גבולית. יש קווי דמיון ותסמינים דומים בין 3 הפרעות אישיות אלה. בהפרעת אישיות היסטריונית ההתהגות, בדרך כלל, נוטה להיות מוחצנת, דרמטית ופרובוקטיבית, במטרה למשוך תשומת לב ולהיות במרכז.

האבחנה והסיווג נקבעים רק על פי תצפית על התנהגותו של אדם ולכן הם לא תמיד מדויקים. לדעתי, לא נחוץ לקטלג את האדם כבעל הפרעת אישיות ספציפית מעבר לקבוצה הכללית. חשוב לזכור שההתנהגות היא לא "רצונית מכוונת" אלא מיועדת לתת פתרון לסבל נפשי בלתי נסבל אשר נחווה כאשר אינם זוכים לתשומת לב.

כשאדם פונה לקבלת עזרה חשוב לזהות את הפרעת האישיות בהתאם לדפוסי התנהגות החוזרים על עצמם ונצפים במצבים רבים בחיים לרב כבר בגיל ההתבגרות. על מנת לאבחן הפרעת אישיות, נדרשת מצוקה משמעותית או כשל במצבים בין אישיים, משפחתיים, חברתיים ו/או תעסוקתיים .
אצל כולנו יש מגוון קווי אישיות, כולל קווי אישיות הנכללים בהגדרה של הפרעות האישיות. זה מה שעושה אותנו שונים אחד מהשני. השוני בין תפקוד גבוהה ונמוך (או בין מה שנחשב "נורמלי" ומה שלא), הוא בעוצמות וביכולת הגיוון. כך גם בקווי אישיות היסטריוניים, אלה שנמצאים במיקום גבוה בספקטרום של ההפרעה מצליחים לתפקד ברב תחומי החיים, כולל במערכות יחסים.

לעומת זאת, אצל אלה שנמצאים במקום נמוך מבחינת הארגון והתפקוד ברצף, ההתנהגות גורמת לפגיעה בתפקודם הנפשי, התעסוקתי ובחוסר יכולת לקיים מערכות יחסים לטווח ארוך.

לדוגמא: גבר או אישה, עם הצורך להיות במרכז העניינים ולמשוך תשומת לב, מתנהג בצורה פתיינית מבחינה מינית. יחד עם זאת, הקשר הבין אישי שהם יוצרים הנו לרב שטחי, דבר היוצר מעבר בין פרטנרים רבים. למרות החזות העגבנית, לרוב לא יהיה מימוש של המיניות בקשר. כל אלה עלולים להותיר תחושת החמצה על כך שאין להם מערכת יחסים זוגית יציבה. במקרה שהם נשואים, בן הזוג יכול לחשוד שהוא נבגד ולחוות קושי במתן אמון - וכתוצאה מכך יפגעו חיי הנישואין. אדם הסובל מהפרעת אישיות היסטריונית בארגון נמוך, איננו גמיש מבחינת סט ההתנהגויות שלו. הוא ימשיך - פעם אחר פעם - לבצע מה שהסביבה מפרשת כפרובוקציות, כדי לענות על הצורך הרגשי להיות אהוב, חשוב או להיות במרכז.

בקרב פוליטיקאים ואנשי בידור, במקרים רבים - ניתן לראות קווי אישיות היסטריוניים ונרקסיסטיים. כדי להצליח באור הזרקורים, נדרשת מוטיבציה הנובעת מרצון או נכון יותר בצורך רגשי להיות במרכז. התנהגות פרובוקטיבית או דרמטית, והחצנת רגשות תורמת למיקום "בכותרות" ומזכה ליחס מהקהל.

מהם הגורמים להפרעת אישיות היסטריונית?

בדומה לכל הפרעות האישיות, ניתן להעריך כי מתקיים שילוב של גורמים ביולוגיים מולדים עם גורמים סביבתיים.

גורם ביולוגי: כבר אצל תינוקות יש שוני בוויסות הרגשי. יש תינוקות שפחות מווסתים רגשית - הם בוכים מהר יותר ונרגעים לאחר זמן ממושך יחסית.

גורמים סביבתיים: בהמשך, בילדותם, יש להם נטייה להיעלב ולהתרגז בקלות. להורים לא קל להתמודד עם ילד שסובל מחוסר ויסות רגשי; גם בגן או בבית הספר, הם מתמודדים עם קשיים - ועלולים לסבול מהקנטות. על מנת להתמודד הילד מנסה ליצור מצב בו הוא מרגיש אהוב, רצוי, מיוחד. הילד יכול לסגל לעצמו התנהגות פרובוקטיבית, כדי למשוך תשומת לב. זהו מעגל שמזין את עצמו, מכיוון שילד אשר למד כי כך הוא זוכה להיות במרכז, יכול לסגל דפוס התנהגותי של יצירת פרובוקציות בבגרות. הוא ימשיך ליצור פרובוקציות, הכל בגלל הצורך העז בתשומת לב, הכאב הנגרם מאי קבלתה.

נוצר מעגל המזין את עצמו וככל שהוא גדל, הדרכים לזכות בתשומת לב נעשות יותר ויותר קיצוניות.

יש מקרים בהם אחד ההורים נחשב לבעל אישיות היסטריונית; והילד יחקה את התנהגות ההורה. התפתחות אישיות היסטריונית תיתכן גם על רקע הזנחה, חוסר ביחס מכיל ואוהב מצד ההורים. כדי לזכות בתשומת לבם, יסגל הילד התנהגות פרובוקטיבית.

הסובלים מההפרעה יעשו הכל על מנת לקבל את הפוקוס. צילום: שאטרסטוק
הסובלים מההפרעה יעשו הכל על מנת לקבל את הפוקוס. צילום: שאטרסטוק

מהם הסימפטומים של הפרעת אישיות היסטריונית?

ייתכנו חלק מהתסמינים הללו:

מאמץ תמידי לזכות בתשומת לב, בכל דרך אפשרית: התנהגות פרועה, בוטה ופרובוקטיבית, לבוש ואיפור יוצאי דופן.
אם תשומת הלב מוסטת מהם, הם יעשו הכל - על מנת לקבל בחזרה את הפוקוס: באמצעות דיבור קולני, צחוק פרוע, פלירטוט וכד'.
בגיל ההתבגרות ואילך - קושי במערכות יחסים ובעבודה.
בעוצמות הגבוהות של ההפרעה, תיתכן התנהגות מינית מפתה. במקרה כזה, פעמים רבות, קיים קושי לבטא את המצוקה הרגשית במילים - ומבטאים אותה באמצעות הגוף.
תיאור מצבים ואירועים באופן מוגזם ודרמטי.
חוסר יציבות בביטוי הרגשי כולל ייאוש ודכאון.
מרוכזים בעצמם.
ברוב המקרים הקשרים הזוגיים זמניים ושטחיים.
תיתכן נטייה להתמכרויות לאלכוהול או לסמים כטיפול עצמי לתסכול ולתנודות הרגשיות החדות.

האם מתמודדים הסובלים מהפרעת אישיות היסטריונית נוהגים להגיע לטיפול?

במקרים רבים תחושת סבל אינה קיימת: אדם בעל הפרעת אישיות היסטריוניים - איננו מכיר כלל בכך שיש לו בעיה. לכן, הוא לא יגיע לטיפול. הוא גם לא יבין את חלקו במצבים הבעייתיים שבגללם מעירים לו, ומדוע לא מקבלים אותו כפי שהוא ומאשים את הסביבה.

המקרים בהם אדם המתמודד עם הפרעת אישיות היסטריונית יגיע לטיפול - יכולים להיות המקרים הבאים:

כאשר למועקה הרגשית ולחוסר היציבות הרגשית יש השפעה על התפקוד - וגם על התפתחות מצב רוח דכאוני.
כאשר לבחור/ה נמאס מקשרים מזדמנים - והוא/היא מעונין במערכת יחסים קבועה.
כאשר הסביבה הקרובה סובלת מהתנהגותו הפרובוקטיבית של אדם המוגדר כבעל הפרעת אישיות היסטריונית ולוחצת שיפנה לטיפול. לדוגמא: הורים יכולים להתבייש בהתנהגות המינית הפרובוקטיבית של בתם; או כאשר בת/בן זוג סובלים מחוסר היציבות הרגשית.

מהו הטיפול בהפרעת אישיות היסטריונית?

טיפול תרופתי: רק אם קיימת הפרעה נלווית (כגון דיכאון או חרדה) - יינתן טיפול בתרופות נוגדות דיכאון.

פסיכותרפיה: כפי שציינתי התפתחו גישות טיפול פסיכולוגיות שונות במטרה להקל על סבלם של בעלי הפרעות האישיות שונות. הטיפול מתמקד בעיקר בשיחות ובלימוד מיומנויות חדשות. מכל הגישות הטיפוליות, התחברתי לזו של הפסיכולוגית מרשה לינהן אשר פיתחה את טיפול הDBT - Dialectical Behavioral Therapy. לפי גישה זו, מדגישים בפני המטופל שהרגשות שלו לגיטימיים - אולם יש לחשוב אתו כיצד לווסת את הרגשות הסוערים ולמנוע התנהגויות הפוגעות באיכות חיו ולעמיד לרשותו כלים חדשים שמייעלים את התקשורת הבין אישית כך שישיג הכרה ותשומת לב ללא צורך בהתנהגות פרובוקטיבית.

ראוי לציין כי לינהן העידה על עצמה שסבלה מבעיות נפשיות רבות ואף אושפזה בעברה (אובחנה כסובלת מסכיזופרניה ורק מאוחר יותר הבינה שהיא סובלת מהפרעת אישיות גבולית). תחושותיה ששיטות הטיפול שהיו קיימות כשהייתה צעירה אינן יעילות הובילו אותה לפתח את שיטת DBT. לימים, היא חשפה את סיפורה האישי המרגש ומעורר ההשראה.

כחלק מהטיפול משתמשים ב-"מיינדפולנס", קשיבות שהיא שיטה העומדת גם בפני עצמה, מלמדים את המטופל לזהות את הרגשות - ולא להגיב מיד, באימפולסיביות, לתת מקום לחשיבה לפני שמגיבים לסיטואציה.

הטיפול כולל התערבות במסגרת קבוצה, ללימוד מיומנויות. בכך נוצרת הזדמנות ללמוד אחד מהשני ולהתנסות באינטראקציה עם אחרים.

לסיכום: לאורך השנים תחום הפרעות האישיות לא נחקר מספיק. הגישה הרווחת הייתה שהאדם אשם בהתנהגותו - ויכול לשלוט עליה ולשנות אותה אם רק היה רוצה בכך. בשנים האחרונות התפתחה הבנה כי המטופל סובל ואינו אשם במצבו: מקור הבעיה הוא הפרעה בוויסות רגשי. אדם המוגדר כבעל הפרעת אישיות היסטריונית, או הפרעת אישיות נרקסיסטית פועל בעקבות מצוקה רגשית קיצונית אשר גורמת לו ליזום התנהגויות פרובוקטיביות, כדי לענות על הצורך בתשומת לב ועל הצורך להיות אהוב. הוא פועל בצורה אוטומטית מבלי שהוא מודע לאותם רגשות הגורמים למצוקה, הטיפול צריך להתמקד בזיהוי הרגשות ואימוץ ההתנהגות חלופיות שיאפשרו איכות חיים טובה יותר. המטרה איננה לשנות את המטופל, אלא להרחיב את סט ההתנהגויות העומדות לרשותו.

ד"ר ג'נט שקד היא מומחית בפסיכיאטריה, מנהלת המרפאה לבריאות הנפש בלוד, המשתייכת למרכז לבריאות הנפש באר יעקב - נס ציונה ועובדת במרפאה במודיעין.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.

  • צור קשר
  • קבע פגישה
  • שאל אותי
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום