אינהיביציה התנהגותית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

פרקינסון: גירוי מוחי משפר הליכה

מחקר חדש מצא כי גירוי מוחי בלתי פולשני מביא לשיפור בתופעת הקיפאון בהליכה בקרב חולי פרקינסון. כמו כן, התערבות זו הביאה לשיפור בהליכה ובתפקודי חשיבה מחלת הפרקינסון הינה מחלה נוירודגנרטיבית השנייה בשכיחותה בגיל המבוגר. הטיפול במחלה הוא בעיקרו תרופתי וסימפטומטי, עם השפעה ניכרת וטובה על מצבו של החולה אך יעילותו במהלך השנים מוגבלת. הפרעות הליכה במחלת פרקינסון כוללות ירידה במהירות ההליכה ובאורך הצעד וכן שינויים במקצב ההליכה ובשיווי משקל. חלק מהחולים יסבלו בשלב מסוים מקיפאון בהליכה (Freezing of Gait) - מצב שבו החולה אינו מסוגל להתקדם בהליכה ורגליו כאילו "דבוקות" לרצפה למרות רצונו להמשיך ללכת. הפרעה זו נוטה להופיע בתחילת ההליכה (ביצוע צעד ראשון) ובעת ניידות בסביבה מאתגרת כמו מעבר מכשולים, מעברים צרים, ביצוע סיבובים וכן במצבים בהם יש עומס קוגניטיבי/רגשי. קיפאון בהליכה פוגע באופן משמעותי ביכולת הניידות והעצמאות, מעלה במידה ניכרת את...
ללמוד עוד על אינהיביציה התנהגותית
חבלות ראש: שילוב בקהילה-תמונה

הטיפול בפגיעות ראש הוא מורכב ודורש מגוון טיפולים על מנת...

מאת: מערכת zap...
04/11/2012
פרקינסון: גירוי מוחי משפר הליכה-תמונה

מחקר חדש מצא כי גירוי מוחי בלתי פולשני מביא לשיפור בתופעת...

מאת: מערכת zap...
19/02/2018
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לאינהיביציה התנהגותית?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

אינהיביציה התנהגותית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב. אני בת 25 ומטופלת בריטלין. העניין הוא שריטלין עוזר לי מבחינה של "פיזור" אני הרבה יותר ממוקדת איתו, אולם הוא לא עוזר לי בשליטה על דחפים. לדוגמא: אני יכולה ללמוד ולעשות הפסקה קלה ולגלוש באינטרנט. אני נמשכת במיוחד לאתרים צבעוניים עם כותרות מפוצצות, אז נגיד אני נכנסת למאקו לראות איזה כתבה כלשהי, בצד פתאום אני רואה כותרת מפוצצת בסגנון של "ההודי שהתחתן עם פרה", "מצאו גופת חייזר", "הסטיות של היטלר" ואני חייבת להיכנס, וכך כל ד מכיל קישורים לדפים אחרים ואני יכולה לשרוף כך 3 שעות. וזה קורה גם כשאני סתם גולשת לחפש מושג כלשהו או תרגום למילה ו"איכשהוא" מוצאת את עצמי שוב קוראת כתבות מטופשות עם תמונות צבעוניות וכותרות ביזאריות. ככל שזה יותר מוזר כך זה מושך יותר את הקשב שלי. מה אפשר לעשות?

שלום לפי תאור לא ברורה האבחנה וצורך בטיפול בריטלין ממליץ להבדק ע"י נוירולוג או פסיכיאטר המתמחים בהפרעות קוגניטיביות בברכה ד"ר חייגרכט

שלום,עד שהיה לי האומץ להתחיל טיפול...סובלת מחסך ריגשי,לא יודעת מהי אהבה של אמא ,וזה כואבבבבב.התברכתי בבעל וילדים מקסימים.רוצה לצמוח ולפרוח איתם.בטיפול אני כחודשיים,לא מרגישה מספיק משוחררת, לעיתים חסומה.(אשה מול גבר,מחסום של דת)מה אפשר לעשות כדי להשתחרר מעט?לא להיות נבוכה.תודה

שלום לך, אכן, הפניה לטיפול היא צעד לא פשוט, צעד שהוא בבחינת אקט, קרי מעשה שבעקבותיו הסובייקט אינו עוד מה שהיה, חלה טרנספורמציה שהיא בבחינת שינוי ממשי בחיים. ככל אקט, ובראש ובראושנה האקט האנליטי, זהו צעד שאכן כרוך באומץ, הכותרת שבחרת למכתבך. מה שמלמדת הפסיכואנליזה לגבי האקט, נושא שלאקאן הקדיש לו סמינר של שנה, הוא שאקט תמיד כרוך בחצייה של מועקה. זאת גם משום אותו שינוי ממשי בחיים שמחולל האקט. יותא מכך שאין אקט ללא מועקה. אחד האפקטים הקרובים למועקה היא המבוכה, שהיא (ולא האומץ) החא האפקט שאת מציינת במכתבך. בסמינר העשירי, המוקדש לנושא המועקה, לאקאן מציין את המבוכה כקשורה לחשיפה של משהו מן המיניות, הוצה את מחסום ההדחקה, בפרט עבור אישה. לכן לא מפתיע שאת מציינת את המבוכה שלך כקשורה להבדל המיני ("אישה מול גבר") ולחצייה של "מחסום"). באותו סמינר, מלמד לאקאן תוך קריאה של פרויד כי גילום ממוסך של המועקה בחיים האנושיים הוא העכבה (אינהיביציה), מה שמופיע במכתבך כ"לא משוחררת). העכבה כמו הסימפטום (הסבל עימו פונה הסובייקט באנליזה) מופיע כ"מחסום", בחייו של הסובייקט, משהו שעומד בדרכו. זה לא בכדי, אם כן, שפרויד שם מושגים אלה בסדרה, המצויינת בכותר ספרו :"עכבה, סימפטום ומועקה." אותו גרעין ממשי שנחווה כמועקה (או בגילום אחר שלה, מבוכה) שמגולם בעכבה ובסימפטום הוא זה שאליו מכוון כל אקט אנליטי ואליו מכוונת האנליזה כולה, וחשוב לא פחות, הוא זה שמתנה כל אקט, כולל אקטים מצידו של האנליזנד. כלומר, המועקה והבמבוכה לא רק שנוכחות באנליזה. נוכחותם, מצד האנליזנד ומצד האנליטיקאי, היא תנאי הכרחי לעבודה האנליטית, הכרוכה בחצייתם. עבודה אנליטית כרוכה לא בהכחדה של המועקה והמבוכה. עניינה הוא ליעשות בהן שימוש טוב. בהצלחה, פרופ' שירלי שרון-זיסר

שלום אני סטודנט לתאורה ראשון בפסיכולוגיה. שאלה: למה יש סתירה בין מחשבה למעשה,כלומר למה אני יכול לחשוב על פתרון או תשובה אבל תוך רגע לסתור את עצמי באותה שנייה. לדוגמה: אדם מעשן או שותה חושב לא פעם אחת שהוא צריך להפסיק ו כמה זה לא טוב בשבילו אבל ממש אחרי זה לחזור ולהמשיך עם זה. אני יכול להבין שאנשים מכורים ל סיגריות ואלכוהול זה קצת שונה אבל מה עם מחשבות כמו אני צריך ללמוד או אפילו כאשר אני מגיע לתובנה של מה אני צריך לעשות כדי לשפר את עצמי בצורה כזאת או אחרת אני מתעלם מהמחשב וממשיך לחיות את איך שאני. מתי ו איך מחשבה הופחת למעשה אני מבין שזאת שאלה מאוד כללית אבל אנישמח לקבל תשובה שיכולה לעזור לי להבין את זה יותר

שלום, יש הרבה סיבות. אחת מהן למשל, היא שיש מאבק בין "רשויות" נפשיות שונות. פרויד למשל דיבר על מאבק בין הדחף (האיד) והסופר-אגו. אפשרות נוספת היא להתבונן על המוח בצורה היררכית: יש לנו יכולת לעכב (לעשות אינהיביציה) לדחפים שונים ולהיפך: להוציא לפועל מחשבות מסויימות. זה נושא מורכב, ואם תהיה מעוניין להרחיב - אוכל להפנות אותך לספרם של סולמס וטרנבול "המוח ועולם הנפש". אודי

שלום רב אני סבתא לילד מקסים בן 5 וחצי ולפני מס' ימים איבחנו אצלו אינהיביציה. אין לי שמץ של מושג מה זה היות והוריו מנסים להסתיר מאיתנו פרטים כדי שלא נדאג. אם ידוע לך בבקשה מה היא בעיה זו ואם יש דרך לפתור אותה? מודה מעמקי ליבי סבתא דואגת

שלום קרנית, אינהיביציה אינה "אבחנה" אלא (אולי) חלק מבעיה רחבה יותר. אינהיביציה היא מעצור או עכבה, והיא קיימת אצל ילדים עם מגוון רחב של בעיות, שהמשותף לכולן זו המופנמות, הנסיגה וההימנעות (חברתית, בדר"כ). הדרכים לפתור את הבעיה קשורות לאופן בו מבינים את הסיבות לקיומה. יש ילדים שהביישנות והמופנמות הן חלק מאישיותם, ויש ילדים שהאינהיביציה שלהם נובעת ממקורות אחרים (טראומה, מוגבלות, בעיות תקשורת, ועוד). נדמה לי שהעובדה שנכדך אובחן ומטופל יכולה, כשלעצמה, להרגיע את דאגתך, ולאותת לך שהבעיה זוכה להתייחסות נאותה. בברכה ליאת