עצירות כרונית אצל נשים

(22)
לדרג

מתי בעיה בפעולת המעיים נחשבת "עצירות כרונית"? כיצד ניתן לוודא שלא מדובר במחלה, אלא "רק" בעצירות? ואילו אפשרויות טיפול קיימות?

מאת: מערכת zap doctors

עצירות כרונית אצל נשים - והגדרתה במונחים מקצועיים - נקבעת על ידי גוף מקצועי הקרוי "קרן רומא" אשר מורכב מחבר רופאים מומחים בנושא הפרעות תנועתיות של המעיים.

כיצד נזהה עצירות כרונית?

ההגדרה "היבשה" לעצירות כרונית צריכה לכלול שניים מהתסמינים הבאים - ועליהם להתרחש במשך שלושה חודשים מתוך ששת החודשים האחרונים. התסמינים העלולים להצביע על בעיית עצירות כרונית הם: תחושת מאמץ ביותר מ-רבע מהיציאות השבועיות; צואה קשה, מעל לרבע מהיציאות השבועיות; תחושה של חוסר התרוקנות; תחושה של חסימה במוצא היציאה; או צורך בפרוצדורות מנואליות (ידניות) כדי להוציא את הצואה; או פחות משלוש יציאות לשבוע.

לצד ההגדרה היבשה, התלונות הרווחות, בקרב האוכלוסייה הנשית, הן דווקא על תחושת המאמץ בזמן ניסיון לתת יציאות, וכן על צואה קשה; לאו דווקא על ירידה בתדירות היציאות.

כאשר מטופלת סובלת משניים מתסמינים אלה על פני תקופת זמן של מספר חודשים, מומלץ לפנות לבדיקה של רופא מומחה בתחום, לברור ולטיפול בעצירות.

האם כאב בטן מצביע על עצירות?

חשוב להבין כי כאב בטן אינו מצביע בהכרח על עצירות כרונית. כאב בטן עשוי להעיד על קיומה של תסמונת המעי הרגיש למשל. תסמונת מעי רגיש עשויה להיות מלווה בעצירות, אך המאפיין העיקרי הינו כאב הבטן.

למה עלולה לגרום עצירות כרונית אצל נשים?

עצירות כרונית גורמת בעיקר לירידה משמעותית באיכות החיים, לסבל, וכן להפרעות גופניות שונות, כגון הפרעות במבנה האנטומי של רצפת האגן; צניחה של המעי הדק; או הופעה של כיסים בין הנרתיק לבין פי הטבעת ועוד. אמנם אלה מקרים שאינם שכיחים במיוחד, והם עלולים להיגרם בעיקר בגלל המאמץ הנדרש ליציאות, בזמן עצירות, ואף להחמיר את העצירות.

האם עצירות כרונית עלולה לגרום לסרטן?

עצירות כרונית הינה תסמין ולא מחלה, וכשלעצמה אינה גורמת לסרטן. כמובן שעצירות אצל נשים, בעיקר אם מדובר בתופעה חדשה או כזו שהחלה מעל לגיל 50 תדרוש בירור על ידי בדיקת קולונוסקופיה.

מהן הסיבות לעצירות כרונית אצל נשים?

הסיבה השכיחה ביותר היא עצירות תפקודית שאינה נגרמת על ידי מחלה. קבוצה זו מתחלקת לשלוש: עצירות בה זמן המעבר של הצואה במעי הגס הינו תקין (רוב המקרים) , ואז העצירות הינה ביטוי של הפרעה תחושתית, לחץ נפשי או הפרעה תפיסתית; עצירות עם זמן מעבר איטי( נדירה יותר), יכולה להיגרם מהפרעה בעצבוב המעי הגס; או הפרעות בתהליך פליטת הצואה (סיבה שכיחה יחסית) הנובעות מהפרעות בסנכרון תפקוד שרירי התעלה האנאלית ורצפת האגן.

סיבה שכיחה אחרת היא שימוש בתרופות או בתוספי תזונה, אשר תופעת הלוואי שלהם היא עצירות. נשים רבות נוהגות ליטול למשל תוספי ברזל באופן קבוע - אשר גורמים לתופעת העצירות. גם בזמן הריון, נשים נוטות לסבול מעצירות עקב השינויים ההורמונליים והמטאבוליים אשר עוברים על גופן.

במקרים אחרים, אפשר למצוא סיבות משניות ונדירות יותר לעצירות, כגון חסימה מכנית, למשל במקרה של סרטן במעי הגס, או היצרות של פי הטבעת מסיבות אחרות. גם מחלות מטאבוליות, כגון סוכרת או הפרעה בבלוטת התריס וכן מחלות נוירולוגיות שונות, עלולות לגרום לעצירות אשר איננה שכיחה.

על מנת להתקדם באבחון של הגורמים לעצירות תיפקודית ניתן לבצע מספר בדיקות: בדיקה בשם "זמן מעבר מעי" אשר במהלכה המטופלת בולעת כדור שמתפרק לטבעות שניתן לראות אותן דרך רנטגן וכך לבדוק מה זמן המעבר של כדורים אלה במעי. ברוב המקרים, זמן המעבר יימצא תקין. במקרים אחרים, זמן המעבר יימצא איטי, או שיימצאו הפרעות בהתרוקנות, בעקבות הפרעה במנגנון הסינכרון של פעילות השרירים ברצפת האגן. טיפול בעצירות מסוג זה נעשה באמצעות ביופידבק או פיזיותרפיה של רצפת האגן, על ידי רופאים מטפלים המומחים לנושא.

בדיקה שכיחה נוספת הינה בדיקת לחצים (מנומטריה) אנורקטאלית - בדיקה המדגימה את סנכרון תפקוד שרירי רצפת האגן והתעלה האנאלית, וכן מדגימה את התחושה ברקטום. מדובר בבדיקה פשוטה ולא כואבת.

בדיקה נוספת הינה בדיקת רנטגן או אולטראסאונד המדגימות את תהליך ההתרוקנות. בבדיקה זו ניתן לאבחן שינויים מבניים ברצפת האגן ( למשל כיס בין הרקטום לנרתיק) העשויים לגרום לעצירות.

מהן דרכי הטיפול בעצירות נשית?

הדרך הטובה ביותר לטפל בעצירות כרונית היא לשנות את אורח חיים ולאמץ אורח חיים בריא, להקפיד על תזונה מאוזנת הכוללת סיבים תזונתיים, שתייה מרובה של מים, וכן פעילות גופנית.

מבחינת שימוש בתרופות, הקו הראשון של טיפול תרופתי בעצירות כרונית, יהיה הוספה של משלשים אוסמוטיים אשר גורמים לשלשול, מפני שהם אינם נספגים במעיים, אך סופחים את המים ליציאה לתוך המעי. המומלצות והנפוצות מבין תרופות אלו הן "נורמלקס", "פגלקס", "מגנזיום" ו"דופלק". תרופות אלה נחשבות ליעילות, בטוחות וזולות. אין להן כמעט תופעות לוואי.

עם זאת, חלק מהמטופלות אינן מגיבות היטב לטיפול בתרופות אלה , ולכן נדרשות תרופות אחרות אשר גורמות להפרשה של צואה באופן אקטיבי ( משלשלים סקרטוריים). בקבוצה זו, אפשר לציין את תרופת ה"לקסטיב" שהיעילות שלה מוכחת, אך הטיפול באמצעותה ובאמצעות תרופות הדומות לה, מעורר לעתים תופעות לוואי, כמו נפיחות בטנית, החמרה של כאבי בטן וריבוי גזים.

מה כולל הדור החדש של תרופות לטיפול בעצירות?

לצד שתי קבוצות אלה, ישנו דור חדש של תרופות חדישות - ובהן ה"רזולור". תרופה זו, שהיא אחת משלוש תרופות חדשות המשווקות בעולם והיחידה המשווקת בישראל - מחקה את הפעילות הטבעית של המעי. זאת על ידי הפעלת קולטנים במעי הגס הגורמים לכיווץ של המעי וליצירה של תנועתיות במעיים, אשר מקדמת את פעילות היציאה. תרופה זו נחשבת ליעילה מאוד, ומומלצת כטיפול במקרה של כישלון של טיפול במשלשים אוסמוטיים. לתרופה סף בטיחות גבוה ובדרך כלל אין בעיה להשתמש בה לצד נטילת תרופות נוספות מסוגים שונים, למטרות אחרות. היא מאושרת בארץ לשימוש לנשים בלבד, משום שהמחקרים סביבה והפיתוח שלה בוצעו בנשים - אך בעתיד סביר להניח שתאושר לשימוש גם בקרב גברים.

ייעץ בהכנת הכתבה: ד"ר דן קרטר, גסטרואנטרולוג מומחה להפרעות בתנועתיות המעי, מהמרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום