מומורדיקה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

סוכרת 2: רפואה משלימה וטיפול טבעי

מתמודדים עם סוכרת? רוצים להיפרד מהתרופות או לשלב טיפולים נוספים? כדאי שתדעו שניתן לטפל בסוכרת גם בעזרת רפואה משלימה (אקופונקטורה, ביופידבק ודמיון מודרך), תוספי מזון וצמחי מרפא הטיפול בסוכרת יכול לכלול טיפול תרופתי מקובל וגם טיפולים משלימים ותרופות מן הטבע. חלק מהטיפולים המשלימים והתרופות מן הטבע עשויים להועיל באופן משמעותי. מומלץ להתייעץ על כך עם מטפל מוסמך ו/או עם הרופא המטפל שלכם.   מהם הטיפולים המשלימים בהם נעשה שימוש לטיפול בסוכרת? אקופונקטורה - טיפול במהלכו המטפל מחדיר מחטים דקיקות בנקודות ספציפיות בגוף. חלק מהמומחים אומרים שאקופונקטורה מעודדת שחרור של נוגדי כאב בגוף - ובכך גורמת להפוגה בכאבים. ידוע זה מכבר כי אקופונקטורה תורמת לשיכוך כאבים כרוניים ולעיתים משתמשים בשיטת טיפול זו בקרב חולים עם נוירופתיה סוכרתית. אקופנקטורה הוכחה מחקרית לטיפול במגוון רחב מאוד של מצבים, מלבד סוכרת (כגון: בעיות עיכול, בעיות עור, מיגרנות ועוד).   ביופידבק - שיטת טיפול...
ללמוד עוד על מומורדיקה
סוכרת 2: רפואה משלימה וטיפול טבעי-תמונה

מתמודדים עם סוכרת? רוצים להיפרד מהתרופות או לשלב טיפולים...

מאת: נדב סגמן
26/06/2018
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל למומורדיקה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

מומורדיקה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

היי, שמעתי שירק בשם אמפלייה מחולל פלאים בהורדת שיעור הסוכר בגוף, מישהו מכיר?

שלום לך, שמועות שמועות שמועות.... לו היית טורחת להציץ בפרק על ה"תרופות" האלטרנאיביות לסוכרת בספר החשוב: "סוכת- לחיות עםלהרגיש בלי " הית מוצאת את הקטע הבא.(אמפלייה זה אחד השמות לממורדיקה או ה"מילון המר" " מומורדיקה (Momordica charantia) המומורדיקה, המכונה גם בשם המילון המר, גדלה בסין, הודו ואפריקה. יש לה היסטריה ארוכה של צמח עם תכונות רפואיות, וכן של מרכיב במזון אצל הסינים. החוקרים בנושא מאמינים שהחלק הפעיל הקשור בהורדת רמות הסוכר נמצא בפרות ובזרעים. מהצמח בודד חומר הנקרא צ'רנטין, ובו מבנה מעניין של חומר שנקרא "אינסולין צמחי". המילון המר ניתן להשגה בחנויות מכולת אסיאתיות, ובחנויות טבע, והוא מומלץ לא פעם על ידי מטפלים ברפואה אלטרנטיבית. מולקולת "האינסולין הצמחי", היא בעלת מבנה מעניין הדומה במקצת למבנה של אינסולין הבקר. קיים דיווח שבהזרקתו מתחת לעור ב 9 סוכרתים עם סוכרת מסוג 1, הוא פעל בדומה לאינסולין ממקור בקר, מבחינת שיא הפעולה ומשך ההשפעה על רמות הגלוקוז. בסוכרת מסוג 2, ניתנה תמצית של החומר בשתייה , ולמספר קטן של סוכרתיים אחרים בצורת אבקה. בשני שליש מהמטופלים, רמות הגלוקוז ירדו, ובשליש לא הייתה שום תגובה. מניסיונות בבעלי חיים, מתקבל הרושם שפעולת המומורדיקה היא על ידי הגברת ניצול הגלוקוז הפריפרי, ולא על ידי השפעה כל שהיא על הלבלב עצמו. למרבה הצער, אין שום פרסומים על מחקרים רציניים כפולי סמיות שבוצעו בסוכרתיים עם חומר זה. המינון משתנה בהתאם לצורת החומר. אם לוקחים בשתייה מיץ טרי של הפרות, 50-100 מ"ל ליום הם המנה המקובלת. יש לדעת שהמיץ הוא מר מאד! ללוקחים אבקה בקפסולות המינון הוא גבוה ביותר , 3-15 קפסולות של 1 גרם כל אחת. הצורה השלישית היא תמצית מרוכזת לפי סטנדרטים קבועים. מהתמצית ניתן לקחת בין 100-200 מ"ג , פעמיים עד שלוש ביממה. לא נעשו ניסיונות מבוקרים להערכת הבטיחות בשימוש או הרעילות של המומורדיקה. אך מהעובדה\ שאוכלוסיות רבות באסיה אוכלות פרי זה (כשהוא מטוגן) כחלק מהתפריט היום יומי שלהן, ונשארות בחיים. אין כל מידע לגבי בטיחות התכשיר בילדים, נשים הרות או במחלות כבד וכליות. מעניין, לא כן?....

אודי נדמה לי שאלתי פה על זכרון לפני שבוע ולא עלתה השאלה האם מתייחסים לזכרון כמו של הקלטות שהוקלטו? הרי פסיכולוגים מתעסקים עם השגת גישה לזכרונות מודחקים וגם שינוי זכרונות אם צריך. למשל מה זה אומר לשנות את דפוס ההקשרות הטראומטי אם לא לעמול על מנת ליצור עקבות זכרון חדשים, מטיבים, בזכות הקשר עם המטפל? תסכול בתנאים טובים יותר.. אופטימלי אודי אתה חושב שקיבלתי טיפול טוב? אתה חושב שזה היה נכון לקחת בחורה בת 27 להוביל אותה ככה שאחכ הזעזוע הנרקיסיסטי שחוויתי הפכה לרהטראטמטיזציה נוספת חדשה שעשתה לי פלאשבקים רגשיים במשך 6 שנים לאחר מכן? הטיפול שעברתי היה טראומטי. האם טיפול פסיכולוגי אמור להיות טראומטי?? אודי זה קרה די בהתחלה: ישבתי מולה בקליניקה והערתי משהו על היופי והעושר הניכרים שלה. 'איך את ככה חיה ברמה'. משהו כזה שהביע צרות עין. אז היא ענתה שהיא עבדה קשה להגיע לזה... אבל ענתה את זה בטון גאוותני שכזה. ואני צרם לי לשמוע את התשובה כי סבלתי מקשיים תפקודיים כל החיים והיא ענתה בצורה שכאילו העבודה הקשה שלה הייתה בחירה כזאת שהיא עשתה להשקיע ולהתאמץ. לעומת אחרים שלא? כאילו שאם זה מה שמצדיק את היש שלה זה אומר שאלא שאין להם בחרו לא לעבוד קשה כמוה? או מה עם מצבים שכאלה שעובדים דווקא מאד קשה ועדיין אין להם כלכלית כמוה- מה הטענה פה?? כלומר היה ברור לי שמשהו בטיעון שלה לא מותאם בכלל. שאין פה שום בחירה אלא המון מזל. בסוף גם התברר לי שהיא נולדה לאבא פרופסור באקדמיה ודי ילדת שמנת. אבל לא ככה היא הציגה את הדברים . לא 'היה לי מזל'. אלא עבדתי קשה להגיע'. וזה טיעון שלא לוקח בחשבון מיליוני אחרים שעובדים קשה ולא מגיעים או כאלה שלא עובדים קשה לא כי בחרו אלא כי לא מסוגלים. חרדתיים או בעלי חולשת אגו זקוקים לנחת כמו לאויר לנשימה. עכשיו הערתי לה "אני לא מאמינה שאמרת את זה". במקום להבין אותי. במקום להבין את המקום שלי. לגלות יחס אמפתי. לברר מדוע זו תגובתי. היא אמרה עם חיוך ומשיכת כתפיים אדישה כזאת 'נו אין שום דבר שיכולתי להגיד עכשיו שהיית מקבלת' . וזה אודי - פשוט לא נכון!!!! החוצפנית גם אמרה באיזה הזדמנות אחרת "הצרכים שלך אינסופיים". שוב- לא נכון!!! ומלא דברים אחרים שהיו צורמים ונוראיים לי שם. וכעסתי עליה. ניסיתי לתקן אותה שתהיה בן אדם.. והרגשתי גם נחותה ככ מולה.. אני לא מבינה למה גברת סתומה קלינית בכירה הזאת החליטה להתייחס דווקא ככה. מעניין שאחכ שהגעתי לעוסית שהתייחסה בגישה יותר תומכת הרגשתי סוף סוף מובנת. אז למה?? למה ריבונו של עולם הייתי צריכה לסבול שנתיים חרא בטיפול פסיכולוגי רק בשביל אחכ להתגלגל לטיפול תומך ואמפתי יותר? למה הפסיכולוגית בעצמה לא יכלה להציע לי גישה תומכת ומבינה בתור התחלה? למה אודי??? אחכ ששיחזרתי את טראומת הנטישה הלא מודעת מולה הרגשתי שלהמשיך ללכת אליה זאת 'כניעה לאוייב'.. היא בכלל לא יצרה עימי ברית טיפולית מטיבה מלכתחילה. ועם זאת נקשרתי ונשארתי.. יש שמעבירים עליי אחריות שלא קמתי והלכתי משם. אבל הנפש שלי הרגישה שאין 'סתם'. שאם הגעתי דווקא אליה אמורה להיות לזה משמעות. טעיתי? אתה חושב שיכול להיות מצב שבטעות מטופל יפול על מטפל לא מתאים ברמה שמזכירה יותר התנגשות של תאונת דרכים מאשר תהליך מטיב? מישהי רוחניקית רשמה לי טקסט על זה שאנחנו לא פוגשים אנשים במקרה בחיים וכולם מורים בחיינו. קשה לי להרגיש את המשמעותיות החיובית הזאת במקרה של הפסיכולוגית הזאת. אין ספק שזה היה עוצמתי ומשמעותי איתה כי תראה מה זה עשה ואיך זה השאיר אותי. הבעיה שזה לא היה לטובה. זה השאיר עם צלקות של זכרונות רגשיים מקומיים וטראומטיים והמון כעס ותוקפנות והרגשת פגיעה... כי היא הייתה ככ לא רגישה אליי ולקשיי ולא הבינה גם איך נכון לפעול איתי ברמת 'ניהול ההעברה'... אז זה כאילו הטיפול הפך לזכרון בעייתי חדש. זאת המטרה של טיפול פסיכולןגי אודי? להפוך לזכרון רגשי בעייתי בפניי עצמו? הרי ברור שלא. זה רק השחזור אבל היא לא חילצה אותי משם. היא לא נאבקה עבורי ולמעני שנסיים בטוב. היא הפקירה. והבעיה הכי גדולה הייתה שאני לא ידעתי שהקשר עם המטפל לא אמור להיות אמיתי אלא אמצעי לתהליך. לא הבנתי כלום. אז המטרה הייתה שם לצאת עם זעזוע נרקיסיסטי? כמה מטופלים שלך עשו לאחר או תוך כדי טיפול אצלך עם הכרה תהליך של בנכות אצל ביטוח לאומי? אם היו שוקלים את העניין האם היית עוצר להסביר להם על השלכות אפשריות לתחושת הזהות והדימוי העצמי? לפני קבלת החלטה?

הי מימה, הטון הוא באזנייך? ייתכן? ואת יודעת מה דעתי לגבי ה"טראומתי". אני משער שהחיים שלך עד אז, הרבה לפני, היו טראומטיים. אני יכול לשמוע את המשפט שאת מרבה לצטט גם באופן אחר לגמרי. אבל - כמו תמיד, אני בספק רב באשר ליכולתך "לעשות" עם זה משהו, אז לא ארחיב. אודי

העולם מלא. מלא! אנשים שמציעים את עצמם כמטפלים. בכל מיני שיטות רוחניות, אנרגטיות, אין סוף צורות שהמציאו. גם בתי ספר ללימודי שיטה × . לא דרך האקדמיה בכלל. הכל פרטי. פרטי ופורח ונפוץ ככ. מלא! ואני רציתי להיות 'פסיכולוגית'. להשתייך דווקא לשם. שיזהר עליי האור האקדמיסטי הזה. כי שם באמת צריך להוכיח את עצמך כביכול. לא כל אחד יכול. צריך לנצח אחרים בתחרות. ובשיטות אחרות לא אקדמיסטיות לא צריך. לא צריך את כל החרא הזה. רק את הבטחון שלך שיש לך מה לתת וגם את האומץ להציע את זה. כל אחד יכול להחליט שהוא מדריך או מאמן , להקים לעצמו אתר. קוראות בקלפים , גרפולוג ומאבחן כף יד ופסיכולוג יושבים יחדיו זה לצד זה בתוכניות הבוקר בטלויזיה וכולם נחשבים מומחים בתחומים. אחד כי סיים הכשרה באקדמיה עם מסלול רשמי והשני כי.. כי ככה. כי 'יש לו את זה '. יש אנשים שיש להם את זה... וכנראה גם השכל לא לפנות לאקדמיה ולהתבזבז שם.. לי אין את זה. הסתכלתי מלמטה למעלה על תארים. על אנשים שתולים תעודת מומחיות על הקיר. על אנשים שעברו 'הכשרה קוהוטיאנית' והקשר בינם לבין מסוגלות לגלות אמפתיה לאדם כמוני הוא מקרי בהחלט.. אף על פי שאנשים כמוני יושבים מולם בקליניקה השכם וערב.. העולם הזה הוא בדיחה. רציתי פעם להיות מטפלת. כיום אני כבר לא רוצה. פסיכולוגית לימדה אותי שמטפל הוא מישהו שיושב מול מטופל ומתרברב בטון מתנשא 'עבדתי קשה'. היא גרמה לי להסיק ש'אין כניסה' בשבילי למועדון כי אין לי כוחות אגו כמוה. היא גרמה לי להרגיש דחיה רבתי. מה הפלא ששנאתי אותה אחכ.. מי אוהב להרגיש דחוי?? רק אחכ העוסית באה והתייחסה בצורה הגיונית - תראי מימה את יכולה להיות מטפלת ביום מן הימים אם תרצי אבל קודם את צריכה לעזור לעצמך. אנשים נעזרים במטפלים להתמודד עם נושאים של קשרים , מערכות יחסים זוגיות, הורות.. את לא מתמודדות עם הנושאים האלה בחייך האישיים אז איך תעזרי לאחרים?? הנה לכם תשובה נורמלית! השתכנעתי. היא לא אמרה לי 'עבדתי קשה לסיים להגיע למעמדי הנשגב כמטפלת בכירה' ותו לא.. הנה לכם הבדלים בין פסיכולוגית מומחית בכירה אבל מאד סתומה לעוסית בן אדם שלא איבד את השכל הישר לראות מי מולו ואיך נכון להתייחס אליו. שתיהן תסכלו את כמיהתי 'להיות מטפלת' אבל עשו זאת בצורה שונה . אחת שהסבירה לי כמו שצריך, קודמתה רק צרמה לי מאד. אני באמת כבר לא רוצה להיות מטפלת. שנים רציתי. כבר לא. פסיכולוגים בכלל לימדו אותי שלהיות מטפל זה בעצם להכאיב, לאכזב, לתסכל. להציב גבולות ולא משנה כמה קשה החוויה של המטופל- להמשיך בזה. זה נוראי. לא ידעתי שככה מטפלים.. ויש מטפלים אחרים מסוג אחר עם כלים ושיטות אחרים. בדכ אנשים עם כריזמה ובטחון עצמי אחרת לא היו מעיזים וחוששים 'אבל לא סיימתי אקדמיה, אני לא מאושר משרד הבריאות' הם יודעים שאין חוק בנושא שמוסדר אז שמים זין. הם מרשים לעצמם. את נותנים את האישור לעצמם!! יש להם הבטחון הנדרש באופי שלהם. לי אין. אין לי את הבטחון הנדרש לתת אישור לעצמי. להאמין בעצמי. לסמוך על עצמי. ודווקא והמטפלת הגופנית הנוכחית שלי אומרת לי שננסה לעזור לי להשתפר בזה.. אבל אני כבר לא רוצה להיות מטפלת אחרי הפסיכולוגית הזאת שטבחה בי נרקיסיסטית. אבל מה היא אשמה שהייתי עם טראומת חוסר אונים בלא מודע? היא אשמה שהיא בחרה בגישה לא נכונה איתי. בזה היא כן אשמה... אוף. היה לי חשק גדול 'להיות פסיכולוגית' כשבאתי אליה. הייתה תשוקה! זה הרגיש חי!! ומה עכשיו? אחרי שהיא רצחה לי את התשוקה. מה עכשיו? עוד לא הצלחתי לברוא למצוא תשוקה חדשה . למרות שהתחלתי ללמוד ממש לא מזמן מקצוע חביב בתחום אחר לחלוטין אבל נחמד. יש חיבה. אין תשוקה. זה הבדל גדול. אני רוצה תשוקה. כבר לא אכפת לי למי או למה. אני פשוט רוצה להרגיש את זה. דברים טובים. חיה ולא כבויה. חיה. אני רוצה להרגיש בעננים. סתם ככה כי בא לי. להרגיש שיש לי בשביל מה לקום בבוקר. שאני מחכה בציפייה. ככ בא לי להרגיש ככה.

הי מימה, תנסי להעביר חלק מהלהט שאת משקיעה בעבר הנורא - לכיוון ההווה והעתיד. יש לך, את רק מבזבזת אותו. אודי

אני מנסה.. העבר הטיפולי ההוא היה ככ מכעיס ומזעזע כאילו מנסים לשבור אותי אבל אסור לי לתת לזה לנצח. לטמטום של הפסיכולוגית הגרועה ההיא לנצח. באמת יש בי תשוקה. יש בי!

שלום האם ידועה לבעלי רגישות לפול / G6PD רגישות לאחד החומרים הבאים? גרסיניה קמבוג'יה קפה ירוק קונג'אק גואר גאם מלון מר סרפד

אם אין במוצרים אלו פול או אזהרה לגבי G6PD אז אין חשש