מחלת השתל נגד המאכסן

ECP הוא טיפול שבו הלימפוציטים מוצאים מהדם (פרזיס) ועוברים הקרנה הגורמת להם להיות פחות פעילים. הפחתת פעילות הלימפוציטים גורמת לירידה בפעילות של מחלת השתל נגד המאכסן (GVHD). דרך טיפול זה יעילה גם ב GVHD חריף וגם בכרוני - אולם, היעילות של ECP תלויה במערכות המעורבות ובזמן בו הותחל הטיפול. היתרון הגדול של ECP, בניגוד לתרופות אחרות, שהוא אינו מחמיר את הדיכוי החיסוני ואת הנטיה לזיהומים. במרבית המרכזים הגדולים בישראל יש ECP ואנחנו משתמשים בטכנלוגיה הזאת בהצלחה מרובה.

ישנם הרבה גורמים שמשפיעים על בחירת טיפול בחולים עם מחלת השתל נגד המאכסן. תאים מזנכימלים הם אחד הטיפולים הפוטנציאלים אולם אינם מתאימים לכל חולה. כדאי לדון עם הרופא המטפל באפשרות הזאת ובאפשרויות חלופיות. בדרך כלל כאשר מדובר בטיפול אשר אינו רשום במשרד הבריאות - מקובל שהרופא המטפל פונה לחברה אם הוא חושב שהטיפול מוצדק. בברכת בריאות.

בדרכ לאחר השתלת קרנית קידמית או בעובי מלא (לדוגמא לקרטוקונוס או צלקת בקרנית) יש צורך בעדשת מגע על מנת לראות טוב. צריך לזכור שלכל ניתוח יש סיבוכים. בהשתלת קרנית: דחיית שתל , כשלון שתל, זיהום בשתל ועוד. הסיכוי לסיבוכים דיי נמוך אך קיים.

אם ציר הראיה חסום יש לנתח ככל שמחכים הסיכוי לשיקום ראיה יפחת . בדרכ מחכים לגיל חודשיים מאחר ויותר נוח וקל לנתח ולא עקב דחיית שתל בהצלחה