כשהראייה בסכנה: כל מה שחשוב לדעת על הרשתית

זיהוי מוקדם של מחלות רשתית עשוי למנוע פגיעה בלתי הפיכה בראייה ולעשות את כל ההבדל. אילוסטרציה: AI

רובנו איננו חושבים על העיניים שלנו עד הרגע שבו משהו משתבש. אנחנו פוקחים אותן בבוקר ומביטים במסך, בכביש ובפניהם של האנשים שאנחנו אוהבים - וכל זה מתאפשר בזכות שכבת רקמה דקיקה בגב העין, הרשתית, שעליה כמעט איש אינו מדבר. דווקא שם, בשקט, עלולות להתפתח כמה מהמחלות שעשויות לפגוע בראייה באופן בלתי הפיך. אבל הבשורה הטובה היא שזיהוי מוקדם עושה לא פעם את כל ההבדל. שוחחנו עם ד"ר נדב לוינגר, מומחה לרשתית, על מה שחשוב לדעת: מהסימנים שאסור להתעלם מהם ועד הטיפולים והחידושים שמשנים כיום את פני התחום.

ד"ר נדב לוינגר, מהי הרשתית ומדוע היא כה חשובה?

“הרשתית היא החלק האחורי של גלגל העין, בדומה לפילם במצלמה ישנה”, מסביר ד"ר לוינגר. “היא למעשה חלק מרקמת המוח, ותפקידה לתרגם את קרני האור המגיעות אל העין ולהעביר אותן אל המוח.” מכיוון שמדובר ברקמת מוח לכל דבר, פגיעה ברשתית עלולה להותיר נזק בלתי הפיך - ומכאן החשיבות הרבה שבשמירה עליה ובאבחון מוקדם של בעיות.

המחלות השכיחות ומי נמצא בקבוצת סיכון

לדברי ד"ר לוינגר, מחלות הרשתית השכיחות ביותר הן ניוון מקולרי תלוי גיל (AMD), בצקת ברשתית על רקע סוכרת, ומחלות בעלות אופי כירורגי כגון היפרדות רשתית או היווצרות ממברנה אפי-רטינלית (קרום על פני הרשתית).

“ניוון מקולרי תלוי גיל מופיע בדרך כלל בגיל מבוגר יותר, כתוצאה משינויים ניווניים ברשתית”, הוא אומר. “לעומת זאת, הפגיעה הסוכרתית ברשתית מופיעה בגיל צעיר יותר וקשורה למחלת הסוכרת.” היפרדות רשתית, שהטיפול בה לרוב כירורגי, שכיחה יותר בקרב מבוגרים ובקרב אנשים עם קוצר ראייה גבוה.

הסימנים שאסור להתעלם מהם

ככלל, מומלץ להיבדק אצל רופא עיניים אחת לשנה, ומעל גיל 40 כדאי לכלול בבדיקה גם הרחבת אישונים. אנשים בקבוצת סיכון - למשל בעלי היסטוריה משפחתית של מחלות רשתית או קוצר ראייה גבוה - מומלץ שייבדקו אחת לשנה עוד לפני גיל 40.

מעבר לבדיקות השגרתיות, ישנם סימנים המחייבים בדיקה מהירה. “ירידה בראייה בעין אחת, ללא כאב, מחייבת בדיקה בפרק זמן קצר”, מדגיש ד"ר לוינגר. סימנים חמורים יותר - הבזקי אור, גופיפים צפים (פלוטרים) או תחושה של מסך או וילון היורד על שדה הראייה - מחייבים הגעה לבדיקה בתוך 24 שעות. גם עיוות של התמונה או איבוד חלק ממנה בעין אחת מהווים נורת אזהרה. עם זאת, מבהיר ד"ר לוינגר, הבזקי אור שמקורם במיגרנה אינם קשורים לרשתית.

ניוון מקולרי תלוי גיל - יבש מול רטוב

“ה-AMD היא מחלה ניוונית שעלולה לפגוע במרכז הראייה”, מסביר ד"ר לוינגר. הצורה היבשה היא השכיחה יותר ומופיעה בכ-85 אחוז מהמטופלים. היא מתקדמת לרוב באטיות, וחדות הראייה נשמרת יחסית טובה במשך שנים רבות. בשנים האחרונות פותחו גם תרופות וזריקות למצב זה, אך השימוש בהן עדיין נדיר וברוב העולם אינו נפוץ. לאחרונה אף פותח מכשיר המבוסס על אור מיוחד, שיכול לסייע בהאטת התקדמות הצורה היבשה.

הצורה הרטובה שכיחה פחות, אך כרוכה בירידה משמעותית ומהירה יותר בראייה. הטיפול המקובל כיום מבוסס בעיקר על זריקות תוך-עיניות מסוגים שונים, כאשר תדירות הזריקות משתנה ממטופל למטופל. המטרה: להביא לנסיגת הנוזל שהצטבר ברשתית.

כשסוכרת פוגעת בעיניים

מחלת הסוכרת פוגעת בכלי הדם, הקטנים והגדולים כאחד. “ברשתית הפגיעה היא בכלי הדם הקטנים”, מסביר ד"ר לוינגר. הפגיעה עלולה לגרום לדליפה של נוזלים, אקסודטים ומשקעים אל תוך הרשתית, ובמצבים מתקדמים אף לצמיחת כלי דם חדשים ולא תקינים (אברנטיים). כלי דם אלה עלולים להוביל לסיבוכים חמורים, כמו דימום בתוך העין והיפרדות רשתית.

כיצד ניתן למנוע את הנזק או לעכב אותו?

“הדבר החשוב ביותר הוא איזון הסוכרת ושמירה על רמות תקינות של סוכר, לחץ דם ושומנים בדם”, אומר ד"ר לוינגר. גם פעילות גופנית הוכחה כבעלת חשיבות רבה. לצד זאת, חשוב להגיע למעקב סדיר אצל רופא עיניים, כדי לאבחן את סיבוכי הסוכרת בשלב מוקדם ככל האפשר.

ד"ר נדב לוינגר, צילום: באדיבות ד"ר לוינגר מרכזים רפואיים

מהי היפרדות רשתית

היפרדות רשתית היא מצב שבו הרשתית - הרקמה הסנסורית שבגלגל העין - נפרדת מהרקמה שמתחתיה. לרוב הדבר מתרחש בעקבות היווצרות חור או קרע ברשתית, המאפשרים לנוזל לחדור ולהפריד את הרשתית ממקומה.

הבדיקות שמשנות את האבחון

“היום אנחנו משתדלים לבצע בדיקת OCT לכל מטופל שמגיע”, אומר ד"ר לוינגר. בדיקת ה-OCT (Optical Coherence Tomography) מסוגלת להדגים את הרשתית ברזולוציה של מיקרונים בודדים, ומאפשרת אבחנה מדויקת בהרבה בהשוואה לשיטות שהיו נהוגות בעבר. לצדה משמשות בדיקות הדמיה נוספות, המשלימות את התמונה הקלינית.

אפשרויות הטיפול - זריקות, לייזר וניתוח

קיימים כיום טיפולים רבים למחלות רשתית, והבחירה ביניהם תלויה במצב. “זריקות מתאימות בעיקר למצבים של רשתית 'רפואית' - בעיקר ניוון מקולרי ופגיעה סוכרתית”, מסביר ד"ר לוינגר. הניתוחים, לעומת זאת, שמורים בדרך כלל למקרים המחייבים התערבות כירורגית, כמו היפרדות רשתית.

עד כמה אפשר לשקם ראייה שנפגעה

שיקום הראייה תלוי במידה רבה במצב שבו מגיע המטופל. “מטופל שמגיע עם ראייה ירודה מאוד בשלב מתקדם - לעתים קשה להחזיר חלק ניכר מהראייה”, אומר ד"ר לוינגר. לעומת זאת, מטופל שמגיע עם ראייה טובה יחסית - פעמים רבות ניתן לשמר אותה ואף לשפר, בהתאם לאופי המחלה.

החידושים שמובילים את התחום קדימה

אחד מכיווני המחקר המרגשים בשנים האחרונות הוא הטיפול הגני. “מזריקים וירוס שמכיל בתוכו גֵן, שאמור להיכנס אל מתחת לרשתית ולאפשר לה לחזור ולתפקד”, מסביר ד"ר לוינגר. הזרקת הגנים מתבצעת מתחת לרשתית ואל חלל העין. “אנחנו מקווים שהטיפולים הללו יתקדמו מאוד ויאפשרו לטפל גם במחלות כמו ניוון מקולרי תלוי גיל ומחלות רשתית תורשתיות.”

המסר שחשוב לזכור

כשנשאל כיצד הוא ממליץ לשמור על בריאות העיניים, תשובתו של ד"ר לוינגר פשוטה וברורה: “להיבדק אחת לשנה, לא להתעלם מסימני אזהרה, ולהשגיח על מחלות סיסטמיות ככל הניתן” - ובראשן איזון סוכרת ולחץ דם. שמירה על העיניים, כך מתברר, מתחילה הרבה לפני חדר הבדיקה.

רשת המרכזים הרפואיים "עיניים" נוסדה לפני כשני עשורים בניהולו של ד"ר שמואל לוינגר, מנתח ומתקן ראייה בלייזר, קטרקט וקרנית. המרכז מציע מגוון רחב של טיפולים וניתוחים לכל מחלות העיניים, בהם הסרת משקפיים בלייזר, ייעוץ קטרקט, השתלת קרנית ועדשות תוך עיניות, טיפול בקרטוקונוס, גלאוקומה, מחלות רשתית ועוד. הצוות פועל מתוך מחויבות למצוינות ולשירות אישי, תוך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות בתחום, ועם הסכמים מול קופות החולים וחברות הביטוח.

*חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל[email protected] 

**המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי