צום לסירוגין: מחקר חדש מצביע על סיכון מוגבר למוות ממחלות לב

צום לסירוגין, ובעיקר שיטת 16:8 (חלון אכילה של שמונה שעות ביום), זכה לתהילה עולמית בזכות מחקרים מוקדמים שהצביעו על יתרונות אפשריים: ירידה במשקל, איזון סוכר ושומנים בדם ושיפור בלחץ דם. אלא שמחקר עדכני, שפורסם באוגוסט 2025 בכתב העתDiabetes & Metabolic Syndrome Clinical Research and Reviews, מצא כי חלון אכילה קצר במיוחד עלול להיות מסוכן. התוצאות החדשות מעמידות בספק את התפישה לפיה צום ממושך בהכרח בריא ומחדדות את הצורך בבחינה מדעית מעמיקה של השיטה.

מי בסיכון הגבוה ביותר? הנתונים המטרידים

במחקר התצפיתי נותחו נתונים של כ־19,800 מבוגרים מארצות הברית, שנאספו במסגרת סקרי NHANES (National Health and Nutrition Examination Survey) בין השנים 2003–2018, ובוצע מעקב באמצעות מאגרי התמותה הלאומיים National Death Index)) עד סוף 2019. תקופת המעקב נמשכה בממוצע כשמונה שנים.

במהלך התקופה תועדו מאות מקרי מוות ממחלות לב וכלי דם. החוקרים בחנו את דפוסי האכילה שדווחו בשתי תצפיות של 24 שעות והשוו בין משתתפים לפי חלון האכילה היומי:

• פחות מ־8 שעות ביממה – נמצא קשר לעלייה של 135% בסיכון לתמותה קרדיווסקולרית (Hazard Ratio35).
• 8–10 שעות ביום – בקרב אנשים עם מחלות לב קיימות נמצא סיכון גבוה ב־66% לעומת חלון אכילה רחב יותר (נתון שעלה בניתוחי משנה בכנס AHA 2024).
• 12–14 שעות ביום – קבוצה זו נמצאה עם שיעור התמותה הנמוך ביותר ושימשה כהשוואה.
• מעל 16 שעות ביום – לא נמצא קשר מובהק לתמותה קרדיווסקולרית. יוצא דופן: בקרב חולי סרטן, חלון אכילה רחב מאוד (מעל 16 שעות) נקשר דווקא בסיכון מופחת לתמותה מסרטן.
• תמותה כללית ותמותה מסרטן – לא נצפה קשר מובהק בכלל האוכלוסיה.

הממצאים העלו גם חשש לגבי חולי סוכרת. אף שלא פורסם נתון מספרי ייעודי לקבוצה זו, החוקרים והפרשנים ציינו כי בחולי מחלות כרוניות, ובכללן סוכרת, עלולות להתרחש תנודות חדות ברמות הסוכר בצום ממושך, מה שמגביר את הנטל על מערכת הלב וכלי הדם. בכך, סוכרתיים עלולים להיות רגישים במיוחד להשפעות השליליות של חלונות אכילה מצומצמים.

התוצאות נותרו עקביות גם לאחר התאמות לגורמי סיכון נוספים כגון גיל, מין, גזע, מצב סוציואקונומי, עישון, יתר לחץ דם והיסטוריה של מחלות לב. החוקרים הדגישו כי למרות גודל המדגם ומשך המעקב הארוך, עדיין מדובר במחקר תצפיתי, ולכן לא ניתן להסיק ממנו סיבתיות ישירה.

חיזוק לנתוני הכנס הבינלאומי

הממצאים החדשים מחזקים נתונים שהוצגו כבר במרץ 2024 בכנס השנתי של American Heart Association (AHA) בארצות הברית. שם דווח כי אכילה בחלון של שמונה שעות בלבד ביום נקשרה בסיכון גבוה ב־91% לתמותה ממחלות לב וכלי דם. בנוסף, נמצא כי בקרב אנשים עם מחלות לב קיימות, חלון של 8–10 שעות נקשר לסיכון גבוה ב־66%. בכנס גם דווח כי בקרב חולי סרטן, חלון אכילה של מעל 16 שעות ביום נקשר דווקא לסיכון מופחת לתמותה מסרטן.

השוואה למחקרים קודמים

מחקרים מוקדמים יותר נטו להדגיש את היתרונות של צום לסירוגין: ירידה במשקל, שיפור במדדי סוכר, ירידה בשומנים בדם ואף ירידה בלחץ דם. עם זאת, כבר בשנים האחרונות החלו להופיע עבודות תצפיתיות שהתריעו מפני סיכונים אפשריים.

סוכרתיים עלולים להיות רגישים במיוחד להשפעות השליליות של חלונות אכילה מצומצמים. צילום: שאטרסטוק

מחקר שפורסם ב־Frontiers in Nutrition בשנת 2025 העלה כי צום ממושך עלול לגרום לירידה במסת שריר, לשיבוש במחזורי היום־לילה (circadian misalignment) ואף להשפיע על דפוסי בחירת המזון. עבודות אחרות באוכלוסיות מבוגרות הצביעו על כך שחלונות אכילה קצרים במיוחד עלולים להעלות את הסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם, גם אם לא בהיקף שנמצא במחקר האחרון.

האם זה באמת מסוכן? הדעות חלוקות

הפרסום הנוכחי עורר דיון ער בקהילה המדעית והקרדיולוגית. כלי תקשורת רפואיים בינלאומיים הדגישו כי מדובר במחקר תצפיתי המבוסס על דיווחי משתתפים ומעקב, ולא על התערבות מבוקרת. לכן, לא ניתן לקבוע סיבתיות ישירה בין צום לסירוגין לבין תמותה. בכתבה שפורסמה ב־GQ צוטטו קרדיולוגים שהסבירו כי אין לראות בממצאים הוכחה חד משמעית, אך הם מהווים אות אזהרה שיש להתייחס אליו ברצינות. אתר Verywell Health ציין כי ייתכן שהקשר נובע מגורמים נוספים, כמו מצב בריאותי קיים או הרכב התזונה עצמה ולא בהכרח מהצום בלבד.

מה כדאי לעשות?

לאור הממצאים החדשים, מומלץ להיוועץ ברופא לפני התחלת צום לסירוגין, במיוחד אם יש לכם מחלות לב, סוכרת או מצבים רפואיים אחרים. חולי סוכרת נמצאים בסיכון מיוחד עקב התנודות החדות ברמות הסוכר שעלולות להיגרם מצום ממושך.

אם אתם כבר צמים לסירוגין ומרגישים טוב, אל תיבהלו מיד, אבל שיקלו להתייעץ עם איש מקצוע על התאמת השיטה למצבכם הבריאותי. ייתכן שחלון אכילה רחב יותר (10–12 שעות) יתאים לכם יותר.

בסופו של דבר, המחקר החדש מזכיר לנו שאין דיאטה אחת שמתאימה לכולם ושכל שינוי משמעותי בתזונה ראוי לליווי מקצועי.

 * המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי
צילומים: שאטרסטוק