יום המזון הבינלאומי- בישראל כל משפחה חמישית מתחת לקו העוני !

המונח ביטחון תזונתי, מסבירה פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף המזון במשרד הבריאות, מתייחס לזכות למזון בריא בצורה הוגנת. כך שכל אדם יוכל להרשות לעצמו לצרוך מזון המותאם לצרכיו, בריא ובמחיר סביר, "כל שנה אנו מקיימים שבוע ביטחון תזונתי ומצדיעים לתזונאים. השנה הזאת בגלל הקורונה, נדרש מהם הרבה מאוד והם עבדו גם במחלקות בבתי החולים, בשיקום ועוד תוך כדי סיכון עצמי", היא מוסיפה. לרגל שבוע התזונה מתכנן אגף המזון במשרד הבריאות פעילות של הרצאות בבתי חולים, חלקה יועבר בזום כאשר המטרה המרכזית היא להעלות את המודעות לתזונה בריאה.

מה קרה לביטחון התזונתי שלנו בקורונה?

פרופ' רונית אנדוולט:" בקורונה המצב לא היה מזהיר. היו אוכלוסיות שסבלו מחוסר ביטחון תזונתי, היינו צריכים לדאוג לכך שחבילות המזון שחולקו לנזקקים יכילו מזון בריא". מנתונים קיימים עולה כי  הקורונה, דמי האבטלה וקצבאות הילדים הם שהצילו מעוני משפחות רבות בשל תשלום המענקים למשפחות.

מסתבר כי מדד ג'יני , שעניינו בדיקת רמת השוויוניות בחלוקת הכנסות במדינה, הוחמר בתקופה הקורונה לאי שיוויון עולמי ב-7.8%. . ערכיו נעים בסולם של 0-100. 0 פירושו חלוקה שוויונית. 100 פירושו שכל ההכנסות מרוכזות בידי אדם אחד.

בישראל 1,980,309 עניים!

מנתונים עדכניים עולה כי כל משפחה חמישית בישראל נמצאת מתחת לקו העוני. אחרי הקורונה הפכה ישראל לענייה יותר ונכון ל-2020 יש בה 1,980,309 עניים. ב-2019 היו 2 מיליון עניים, מתוכם 907,279 ילדים.

והסיבה היחידה שבגללה ב-2020 היו פחות זה בגלל שקו העוני המגדיר את רמת החיים, צנח בעצמו בקורונה בצורה משמעותית בגלל האבטלה, והירידה בהכנסות. מגפת הקורונה גרמה לעליה של 7% בשיעור העוני ול-4.4%. ירידה ברמת החיים.

מספר החרדים העניים חצה את החצי מיליון, מספר הילדים החרדים העניים הוא: 296,167. בקרב האוכלוסייה הערבית היו 702,832 עניים ומספר הילדים הערביים הגיע ל-346,397.

מספר הקשישים העניים עומד על 155,279, וקצבת הזקנה הועלתה לפני שנתיים ב-6 ₪. 208% מהמשפחות בישראל עניות, 21.6% עניים ו-30% מהילדים בישראל עניים. 511,117 עניים הם ממשפחות עם 5 ילדים ומעלה.

בעקבות הקורונה- כ-821 מיליון איש בעולם סובלים מרעב כרוני!

במהלך שנת הקורונה 2020, הביע דיויד ביזלי, מנהל תוכנית המזון העולמית של האו"ם( WFP)  חשש רב מכך שבתוך כמה חודשים לתוך המגפה, עלולים למצוא את עצמם 130 מיליון בני אדם על סף רעב. עוד לפני המגפה חזרה הארגון כי בשנת 2020 יהיו קשיים בטחונים, כלכליים ותזונתיים. הקורונה שינתה את המספרים. כ-821 מיליון איש סובלים מרעב כרוני בעולם בעקבות המגפה. לזה יש להוסיף את הגשמים העזים שפגעו ביבולים, מכת הארבה באפריקה ומלחמות האזרחים שעוד יובילו כמיליארד איש לעוני חמור. על-פי האו"ם יש היום בעולם 55 מדינות שעלולות להיכנס לחוסר ביטחון תזונתי. "אנשים יינצלו מקורונה, אבל ימותו מרעב" נכתב בדו"ח האו"ם. בראש המדינות במשבר נמצאות הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, תימן, אפגניסטן, אתיופיה, ונצואלה, דרום סודן, סויה, האיטי וניגריה. בכל יום מעבירה תוכנית המזון העולמית של האו"ם מזון לכ-100 מיליון איש, ללא הסיוע הזה עלולים למות חלילה כ-300 בני אדם בממוצע כל יום".

ביטחון תזונתי בישראל

התפתחות חוסר הביטחון התזונתי בארץ, זהה לארצות מערביות אחרות כמו אוסטרליה וארה"ב, והמדיניות הנהוגה כמו צמצום מנגנוני הרווחה הממשלתיים לרווחת התושבים, מלצד הגלובליזציה והמיתון, הובילו משפחות רבות בישראל לקו העוני, לאבטלה והוחמרו הקריטריונים לקבלת קצבאות. לפי דו"ח העוני של הביטוח הלאומי בשנת הקורונה 2020, ירד הביטחון התזונתי בצורה משמעותית כ-, 4.4% תרחיש שאירע רק ב-2008 משבר הסאב פריים שהשפיע גם על מדינת ישראל. בקורונה קרה דבר חריג והוא שקו העוני עצמו ירד משמעותית, ומעל הרף הנמוך שלו לכאורה מי שהיה עני מתחתיו, כבר לא היה עני. גם מענקי הסיוע של הממשלה הועילו לאוכלוסיות החלשות, בלעדיהם, אומרים מומחים, הייתה עלולה להתרחש ירידה של 23% ברמת החיים. חוסר ביטחון תזונתי מוביל לפגיעה בפרט ובמשפחתו ברמת התפקוד הפסיכולוגי והפיזי. הוא עלול להגביר עבריינות, לפרק משפחות, לפגוע בבריאותם של אנשים הכל ההיבטים, ברכישת השכלה וגם לגרום לדיכאון.