אלימות נגד נשים: מה גורם לגבר להיות אלים כלפי בת זוגו?

(14)
לדרג

ממה נובעת התנהגות אלימה של גברים כלפי בנות הזוג שלהם? כיצד ניתן לטפל בגברים המתנהגים באלימות? מהם היתרונות של טיפול קבוצתי באלימות? והכי חשוב: איך ניתן למנוע מראש את הרצח המזעזע הבא? פרויקט מיוחד

רופא משפחה
053-9374656 (מספר מקשר)

היום (25.11) מצוין ברחבי העולם יום המודעות הבינלאומי למיגור האלימות נגד נשים. למרבה הצער, 12 נשים שנרצחו בישראל על ידי בני זוגן בשנת 2019, 3 מהן בחודש האחרון, מהוות תזכורת מטלטלת לכך שאלימות נגד נשים היא תופעה יומיומית.

כדי למגר את התופעה נדרשת התייחסות רחבה ועמוקה גם לשורש הבעיה: התהליכים הפסיכולוגיים והחברתיים המניעים את ההתנהגות האלימה של הגבר, ודרכי הטיפול, באמצעותם ניתן לסייע לגברים אלימים ואף למנוע מהם להפוך לכאלה.

תמיר אשמן, מנהל הפורום ללימוד גברים באוניברסיטת ת"א, מומחה לטיפול באלימות במשפחה במרכז גליקמן ת"א ומנהל קליניקה לעבודה סוציאלית המשלבת עבודת גוף בת"א, עונה לנו על כל השאלות, מסביר מהם הסימנים המוקדמים המהווים נורת אזהרה אדומה ומציע כיצד ניתן לטפל בבעיה.

לדברי אשמן: "ברגע שמבינים שאלימות היא 'רק' סימפטום חיצוני לבעיה רגשית וחברתית עמוקה יותר, שהוזנחה במשך שנים רבות, ניתן לזהות אותה מבעוד מועד ולמגר אותה על ידי טיפול בשורש הבעיה".

אלימות היא 'רק' סימפטום חיצוני לבעיה רגשית וחברתית עמוקה יותר. צילום: שאטרסטוק

ממה נובעת התנהגות אלימה?

"התשובה לשאלה מצויה במילה עצמה – אלימות. השורש שלה הוא -  א.ל.מ. כלומר יש קשר בין אלימות לאלמות (השתקה ושתיקה) במערכות יחסים. התנהגות אלימה היא לא הבעיה היא הסימפטום של בעיית תקשורת פתולוגית, המשבשת את מנגנון ויסות הרגשות של האדם ו'מתפרצת' בהתקפי זעם שבאים לידי ביטוי באקט תוקפני - פיזי, מיני, נפשי, כלכלי ו/או מילולי", מסביר אשמן.

התקף זעם הוא מצב נפשי ורגשי, שבו האדם אינו מסוגל להכיל את החוויה הרגשית סביב מה שעובר עליו. כתוצאה מכך, הוא חווה סוג של הצפה רגשית המתורגמת בגוף כחרדה.

חשוב להבין, מוסיף אשמן, כי התקף זעם והתקף חרדה הינם מילים נרדפות המתארות מצת נפשי דומה. התקף זעם הינו השלכה החוצה של התקף החרדה, כלומר: "המוח הזוחלי" (ההישרדותי והקדום) האחראי על הפירוש הראשוני של המציאות, מתרגם את ההצפה הרגשית כסוג של מתקפה על אותו אדם ומפעיל אצלו 'אוטומטית' את מנגנון ה'התקפה/בריחה לשם הגנה העצמית':

"ככל שלגבר יש קושי לתת שפה ומילים לעולם הרגשי והתחושתי של עצמו, כך יכולת ההכלה הרגשית שלו נמוכה יותר. ככל שהדימוי והערך העצמי שלו נמוך יותר, כך יש סיכון גדול יותר שהמוח הזוחלי יפרש את ההצפה הרגשית כמתקפה ישירה ויגרום להתקפת הזעם האלימה".

ואולי הכי חשוב - ככל שגברים ונשים עברו טראומות בילדות ובגיל ההתבגרות, והטראומות לא טופלו בצורה מיטיבה ונהפכות לפוסט טראומה, אזי המוח הזוחלי שלהם הופך לפעיל 24/7 וכתוצאה מכך הם סובלים יותר מהתקפי חרדה-התקפי זעם.

 

מדוע יש יותר מקרי אלימות מצד גברים מאשר מצד נשים?

אשמן: "ככלל, התנהגות אלימה והתקפי הזעם אינה נחלתם הבלעדית של גברים, אך גברים מועדים יותר להתקפי זעם פיזיים מאשר נשים, ונוטים יותר להשתמש באקטים תוקפניים, כגון אלימות פיזית או מילולית, בעוד שאצל נשים האלימות מתבטאת בדרך כלל כ'תוקפנות שקטה' - שתיקות רועמות ארוכות או התקפי זעם המופנים פנימה, או התקפי זעם רגשיים. עם זאת, ישנן גם מקרים רבים של אמהות הסובלות מהתקפי זעם פיזיים על ילדיהם". לדברי אשמן, הסיבות לכך אינן נעוצות בגנטיקה, אלא בהשפעות חברתיות היסטוריות וחינוכיות שגרמו לדיכוי העולם הרגשי של הגברים. בשל העובדה שבמשך מאות ואלפי שנים הגברים היו בעמדת עליונות ביחס לנשים, נוצרו אמונות וציפיות שגויות ונוקשות ביחס לתפקידים המגדריים בזוגיות ובהורות.

"במשך דורות רבים גודלו הגברים, כבר מגיל צעיר מאוד, להיות 'חזקים', להדחיק רגשות, 'להחזיר למי שמרביץ לך' וכך הלאה. השילוב בין הדחקת הרגשות, התדמית ה'גברית' הנכונה והיעדר הכלים שמאפשרים לגברים להמשיג את הרגשות, להביע אותם, לווסת אותם ולבקש עזרה אם צריך - גורם לאותה הצפה רגשית, שצריכה למצוא דרך להתפרק", אומר אשמן.

עם זאת, לא מדובר בכל התמונה. לדברי אשמן, קיימים מרכיבים נוספים שיש לקחת בחשבון:

  • חשיפה להתנהגות אלימה בילדות: "הסטטיסטיקה מצביעה על כך שרוב הגברים המכים גדלו בילדותם בתוך תרבות אלימה. הכוונה היא לא בהכרח לאלימות פיזית, אלא לתרבות מגדרית שבה הגבר 'צריך' לשלוט בבת הזוג שלו וכל ויכוח בין ההורים לווה בצעקות, השלכת חפצים או שתיקות ארוכות. אלו הם דפוסי התנהגות וחשיבה מושרשים, שכדי לשנות אותם יש צורך ביישום תהליכי למידה חברתיים.
  • ציפיות לא ריאליות: אשמן מסביר שחלק מהבעיה נעוץ באותה תרבות מושרשת לגבי "חיי הזוגיות האידיאליים", שכבר אינה רלוונטית לדור הנוכחי. כך, למשל: התפיסה שהנשים נשארות בבית והגברים יוצאים לעבוד; שאשה צריכה לנהוג בצייתנות כלפי הגבר; ושיש חלוקה נוקשה של התפקידים הזוגיים והמשפחתיים (כאשר האישה חייבת להיות 'שרת הפנים/שרת החינוך והרווחה'. והגבר לעומתה חייב להות 'שר האוצר ושר הביטחון').

לשיטתו של אשמן: "כשבני הזוג מחזיקים את תפקידי המגדר המסורתיים והנוקשים, מתרחשות צרות  בזוגיות ובמשפחה. צ'ארלס דארווין כתב " לא המין החזק הוא זה שישרוד, אלא דווקא המין שמסתגל לשינויים". גברים שיש להם הערכה עצמית נמוכה וקושי בתקשורת רגשית, שבויים בחוויה קורבנית. כל סיטואציה גורמת להם להרגיש קריסה של כל מערכת הציפיות שלהם מהחיים בכלל ומהזוגיות בפרט. הקריסה הזו מערערת עוד יותר את הביטחון הפנימי והדבר מוביל להצפה הרגשית המתבטאת בתוקפנות אלימה".

  • היעדר שפה: ידוע כיום כי מה שאדם לא מצליח לתקשר באמצעות השפה המילולית, הוא מתקשר באמצעות התנהגות. לכן, ככל שהגבר מתקשה יותר להמשיג את העולם הרגשי שלו כלפי עצמו וכלפי הסביבה, כך הוא יתקשה יותר לבטא את המצוקה הרגשית שלו ולבקש עזרה. כתוצאה מכך, הוא יסבול בתכיפות גדולה יותר מהצפות רגשיות שהופכות להתקף זעם.
  • פוסט טראומה בלתי מטופלת: "קיים קשר ישיר בין פוסט טראומה להתקפי זעם. למעשה, רוב הגברים המתנהגים באלימות במשפחה סובלים מפוסט טראומה לא מטופלת וזה מה שהופך אותם לפצצות זמן מתקתקות. פעמים רבות, התקף הזעם האלים הוא ביטוי להתקף חרדה עמוק יותר", אומר אשמן. "כשליש מהגברים בקבוצות של גברים המתנהגים באלימות במשפחה, הם פוסט טראומתיים כתוצאה מחשיפה לאלימות במשפחה, פגיעות מיניות בילדות, והלומי קרב לא מוכרים. גברים רבים אחרים סוחבים איתם טראומות ילדות או טראומות עבר אחרות, שלא טופלו. כשטראומה לא מטופלת, היא מתורגמת לחרדה שצפה בכל פעם שיש הצפה רגשית. לכן, יש לגברים האלה, בשילוב עם כל הסיבות האחרות, יותר סיכון לסבול מהתפרצויות זעם.

 

אילו גברים נמצאים בקבוצת סיכון לאלימות קשה?

לדברי אשמן, אמנם אין גבול ברור שהופך גבר אחד לאלים וגבר אחר לבלתי אלים, אך בהחלט ישנם דפוסים העשויים להוות נורות אזהרה, באמצעותן ניתן לזהות מראש גברים שנמצאים בקבוצת סיכון לאלימות:

  • היסטוריה של אלימות במשפחה (כחוויית ילדות של אותו גבר).
  • פוסט טראומה לא מטופלת (בעיקר גברים ששירתו במלחמות או בשירות קרבי).

  • גברים שהיו עדים כילדים לאלימות בין ההורים, והם הזדהו עם הצד התוקף ולא עם הצד המותקף.
  • התנהגות אובססיבית, שתלטנית ורכושנית - "ככל שרמת החרדה הפנימית גבוהה יותר, כך הגבר זקוק יותר לעמדת שליטה, כדי להרגיש שהוא שולט בחרדה שלו", מסביר אשמן.
  • נטייה להתמכרות: "להתנהגות אלימה יש דפוסים דומים מאוד לדפוסים של התמכרויות שונות, אלא שבמקרה הזה, בת הזוג הופכת להיות אובייקט ההתמכרות", מסביר אשמן ומרחיב: "למעשה, התנהגות אלימה היא סוג של מעגל התמכרות, שמאופיינת בהתפרצויות שתכיפותן וחומרתן הולכת ועולה עם הזמן. כל התפרצות כזו מכניסה את הגבר לתסכול גדול יותר ולתחושה חזקה יותר של חוסר שליטה, מה שמגביר את החרדה שמגבירה את ההתפרצות הבאה".
  • דיכאון גברי סמוי: דיכאון סמוי הוא תופעה שכיחה יחסית, בעיקר בקרב גברים שמתקשים יותר להכיר בכך שהם חווים דיכאון, אפילו לא בפני עצמם. לדברי אשמן, לדיכאון הגברי הסמוי יש מאפיינים שונים מאשר הדיכאון הנשי. הדיכאון הגברי הסמוי מתבטא בעיקר בתחושה פנימית של ניכור, קורבנות ושקיפות. "כדי להתגבר על התחושה הזו, רוב הגברים שחווים דיכאון סמוי 'בורחים' לעבודה, שמעניקה להם תחושה של כוח ושליטה מצד אחד, אך גם מעמיקה עוד יותר את תחושת הבדידות הפנימית שלהם".

מדוע מקרי רצח רבים של נשים ע"י בני זוגן מתרחשים בעקבות גירושין?

לדברי אשמן, אחת הגישות הטיפוליות לאלימות המקובלות בשנים האחרונות, מבוססת על ההבנה שאין הרבה הבדל בין אובדנות לרצח: "גירושין וסיטואציה של פירוק המשפחה, מכילים בתוכם את כל האלמנטים שאותם הזכרנו קודם - התנפצות הציפייה האידילית, תחושת חוסר השליטה, תחושת הקורבנות והעלבון ותחושת החרדה מפני איבוד אובייקט ההתמכרות. ככל שאלה דומיננטיים יותר, כך התגובה התוקפנית של הגבר תהיה אגרסיבית יותר, מאותו יצר הישרדותי. חלק מהגברים ישליכו את הזעם הזה כלפי עצמם ויתאבדו, וחלקם יפנו את הזעם כלפי מושא ההתמכרות שלהם, האשה במקרה הזה, מתוך נקודת מבט שאם הם פוגעים בה, הם בעצם פוגעים בעצמם".

מהו הטיפול האפקטיבי ביותר לגברים אלימים?

אשמן: "מכיוון שלהתנהגות אלימה יש מאפיינים דומים מאוד להתמכרות, הטיפול בעל אחוזי ההצלחה המוכחים הגבוהים ביותר הוא הטיפול הקבוצתי, שדומה במהותו למעגלי הטיפול במכורים. מכיוון שחלק גדול מאוד מהבעיה נובע מבעיית תקשורת, הטיפול הקבוצתי במקרי אלימות יעיל בהרבה מטיפול פרטני. קשה להביא גברים אלימים לטיפול, אבל כשגבר אלים נכנס למעגל גברים, הוא פתאום מגלה שיש לו מרחב מכיל, שמאפשר לו להיפתח והשינוי הוא דרמטי. לגברים רבים אין מערכות תמיכה חברתיות, ולרוב במצב פרידה הם סובלים מחרדה ומבדידות. השילוב של העדר תמיכה חברתית ובדידות יכול להפוך לקטלני בחייהם של גברים. לכן, הקבוצה מספקת הפוגה מהבדידות, נוצרים יחסים, גברים לומדים לייצר סולידריות רגשית וזה משנה את חייהם של גברים רבים".

כיצד מתנהל הטיפול הקבוצתי?

טיפול קבוצתי במסגרת מעגלי גברים מושתת על שילוב בין מספר מודלים טיפוליים, המלמדים את הגברים בהדרגה את ההבדל בין כעס לזעם, את הדרכים שבהן ניתן להתפתח למערכת יחסים רגשית מתוך הכעס: לשתף ברגשות, להמשיג את העולם הרגשי, לרכוש מיומנויות חברתיות רגשיות, לקבל תמיכה וכו'.

בנוסף למיומנויות התקשורת, מטפלים במעגלי הגברים גם באלמנטים המושרשים של הדיכוי הרגשי: "בהדרגה, אנחנו מלמדים אותם מחדש את כל מה שלימדו אותם להפסיק כבר מגיל שנתיים - היכולת לחוש רגש, להקשיב לעצמם ולבת הזוג שלהם, לפתח אמפתיה ולקבל אמפתיה, לפתח יכולות סולידריות ותמיכה, לשתף את בת הזוג ב'חולשות' ובכאב הרגשי ואפילו את היכולת לשוב ולהאמין בבני אדם. המעגל הגברי הטיפולי מהווה עבורם מרחב בטוח ומכיל, שמאפשר להם אט אט להיפתח, ולסגל מיומנויות רגשיות שהפחידו אותם קודם. ככל שהמיומנויות הרגשיות והשפה הרגשית מפותחים יותר, כך קל להם יותר לווסת את הרגש ולמנוע את ההצפות שגורמות להתקפי זעם".

אשמן מוסיף כי במקרים רבים, נעשית גם עבודה מערכתית, הכוללת פגישות פרטניות עם האשה, בהן מלמדים גם אותה להכיל את הרגשות ולדעת איך להגיב כשהגבר מנסה לשתף אותה ברגשותיו. אשמן: "בתחילה, כל אחד מבני הזוג מטופל בנפרד. לאחר תקופה, אם הם בשלים ומעוניינים בכך, עוברים לטיפול זוגי".

טכניקות טיפול גופניות

במקביל לטיפול הקבוצתי במעגלי הגברים ולטיפול המערכתי, שכולל גם את המשפחה ו/או בת הזוג, משלבים כחלק מהטיפול גם טכניקות גופניות, המסייעות לווסת את התקפי החרדה ולשלוט בתגובה הפיזית להתקפים. "דריכות פיזית היא חלק מהתגובה ההישרדותית של המוח ברגע של התקף חרדה, והשילוב של טכניקות הטיפול הגופניות מלמדות את הגברים לנשום, להרפות את הגוף ולהתגמש, גם ואולי בעיקר כשהם מרגישים שהם מאבדים שליטה".

גברים שהיו עדים כילדים לאלימות בין ההורים, נמצאים בקבוצת סיכון לאלימות בבגרותם. צילום: שאטרסטוק

האם ישנם סימנים מוקדמים שיכולים להעיד על נטייה לאלימות אצל גבר? 

"בהחלט. האלימות הפיזית היא כאמור הביטוי החיצוני למשהו רגשי עמוק, שמתחולל בפנים במשך שנים רבות מבלי שטופל, ולכן כמעט תמיד יש סימנים מוקדמים, שצריכים להוות נורות אזהרה גם אצל הסביבה, אבל בעיקר אצל הגבר עצמו", מדגיש אשמן.

שימו לב - דוגמאות לביטויים שונים של מצוקה נפשית של גברים:

  • התמכרות לעבודה - גבר וורקוהוליק: טיפוח מוגזם של חיי העבודה והזנחה של חיי הבית, הזוגיות והמשפחה.
  • התקפים פסיכוסומטיים וכאבים כרוניים: בשל ההדחקה הרגשית והבושה של גברים לחשוף את פגיעותם, הגוף הפיזי מבטא את הדיכאון הסמוי והחרדה הסמויה בכאבים גופניים (לרוב כאבי גב) ובהתפרצויות של מיגרנות/ פסויראזיס/ מפרצות מוח והתקפי לב בגילאים צעירים.
  • תחושת ניכור ובדידות והתמכרויות: גם בתוך מערכת היחסים וגם כלפי הילדים ובת הזוג או מצדם. גבר מסוגר בבית, מעשן כל היום במרפסת, מתמכר לסיגריות (משאפי ג'ול) אלכוהול וסמים, לספורט אקסטרים ועוד.
  • ביקורתיות לא מאוזנת כלפי בת הזוג: "התקף ביקורתיות שבמהלכו הגבר מטיח באישה תלונות וביקורות ללא הפסקה, הוא סוג של ביטוי להתקף זעם שצריך לעורר חשד", מסביר אשמן.
  • צעקות תכופות וחוסר סבלנות: גבר שמרבה לצעוק על בת הזוג ו/או הילדים (בד"כ ניתן לזהות זאת בשלבים הראשונים, באמצעות התגובה המשקפת של בת הזוג), או נוטה להתעצבן בקלות (כשמישהו חותך אותו בכביש, לדוגמה).
  • התפרצויות אגרסיביות: טריקת דלתות, השלכת חפצים על הרצפה, יריקות וכו'.
  • אלימות מילולית: קללות, ביטויי בוז, חוסר כבוד, אמירות משפילות ו/או פוגעניות וכו'.
  • שתיקה רועמת ו/או הסתגרות למשך יותר משעתיים.

אשמן מסכם: "כל אחד מהסימנים האלה הוא סימפטום של התקף זעם ומצוקה רגשית בשלב כזה או אחר. לכן, כדאי לשים אליהם לב, להתגבר על הבושה ולפנות לקבלת עזרה מקצועית בשלב מוקדם, ולא רק לאחר שהתקף הזעם מתפרץ בצורה אלימה. במקרים כאלה, חשוב מאוד לגשת לאיש מקצוע המתמחה באופן ספציפי בטיפול בהתקפי זעם, בהתמכרויות ו/או בפוסט טראומה, ויש לו הכשרה והיכרות עם הטכניקות האפקטיביות לטיפול באלימות ובמיגורה, אך אם רוצים למנוע תופעות קשות אלו המפתח טמון בחיזוק היחסים של אבות לילדיהם. גבר שלומד להכיל את הבנים שלו בצורה רגשית במקום לתת עצות וביקורת ולומד לחבק ולתמוך ברגשותיו של ילדיו, מרפא את הכרוניקה הטראגית שאבות ממשיכים לעקוד את עולמם הרגשי של בניהם. אנחנו לא חייבים לציית לפסוק "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהנה", התפוח יכול קצת להתגלגל מהעץ."

לקריאה נוספת: כיצד מערכות החוק והמשפט בישראל מתמודדות עם האלימות נגד נשים?

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.

  • צור קשר
  • קבע פגישה
  • שאל אותי
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום