נגישות
נגישות

הכל על מחלת השחפת

(1)
לדרג

לפני מאות שנים, מחלת השחפת נודעה בכינוי "המחלה הרומנטית", אך אין כל דבר רומנטי בשחפת. למעשה, מדובר במחלה מדבקת וערמומית, המסרבת לעבור מן העולם. לרגל יום המודעות לשחפת (24.3): מדריך מפורט, הכולל כל מה שחשוב לדעת על המחלה, ממנה נפטרו הסופר פרנץ קפקא והמשוררת רחל

מאת: ענת ניסני, מערכת zap doctors

מחלת השחפת היא מחלה זיהומית, הקיימת בעולם מזה אלפי שנים. במדינות מזרח אירופה, אפריקה ובדרום-מזרח אסיה, נחשבת השחפת מחלה אנדמית (מחלה בשכיחות גבוהה ומתמדת). באזורים אחרים בעולם, בהם ישראל, שיעור התחלואה נמוך הרבה יותר.

לאחרונה הודיע משרד הבריאות על סגירת מחלקת ריאות ושחפת בבית החולים "שמואל הרופא" הנמצא בבאר יעקב, הודעה שעוררה סערה במערכת הבריאות. פנינו אל ד"ר יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים במרכז הרפואי "וולפסון" בחולון, כדי לקבל תשובות לשאלות בנושא המחלה עצמה ובנוגע למשמעות של סגירת המחלקה המדוברת.

 

מהי מחלת השחפת?

ד"ר יסמין מאור: "מחלת השחפת היא מחלה זיהומית, הנגרמת על ידי חיידק המיקובקטריום טוברקולוזיס (Mycobacterium tuberculosis). מה שמייחד את השחפת הוא שניתן להידבק בה באופן ראשוני, אפילו מינורי, וכביכול להחלים, אך למעשה החיידקים עשויים להישאר בגוף במצב רדום לאורך שנים, להתעורר שוב בשלב מאוחר יותר בחיים, כאשר המערכת החיסונית חלשה יותר, ולגרום מחדש להיווצרות המחלה.

בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה בעמידות השחפת במקומות שונים בעולם. בדרום אפריקה, למשל, ישנם אזורים בהם השחפת עמידה לכל סוגי האנטיביוטיקה המוכרים, וזה מצב שאנחנו חוששים ממנו מאוד ולא רוצים להגיע אליו, מכיוון שאחוזי התמותה במצבים אלה הם אחוזים גבוהים"

 

במחלת השחפת, בצילום בדרך כלל נראה מעורבות של האונות העליונות של הריאה. צילום: שאטרסטוק

כיצד ניתן להידבק במחלה?

"שחפת היא מחלה מדבקת, שיכולה לעבור מאדם לאדם. ההידבקות במחלה נעשית על ידי כיח, הפרשות רוק וריר המתפזרות באוויר בזמן שיעול. בניגוד למחלת החצבת, בה ניתן להידבק אפילו אחרי שהייה קצרצרה ליד חולה, סכנת ההידבקות בשחפת כרוכה בשהייה ממושכת יותר בקרבת החולה".

 

האם חולה עם שחפת רדומה יכול להדביק אחרים?

"המחלה מדבקת רק כאשר היא במצב פעיל".

 

מהם תסמיני המחלה?

"תסמיני המחלה מגוונים, אך הנפוצים הם שיעול כרוני, לעיתים מלווה בשיעול דמי, הופעת חום לסירוגין לאורך זמן ממושך, הזעות לילה, ירידה במשקל".

 

מהם גורמי הסיכון להידבקות במחלה?

"כיוון שהמחלה מדבקת, אנשים שמגיעים מארץ הנחשבת אנדמית נמצאים בסיכון גבוה יותר לתחלואה. גם אם הם נמצאים בארץ כבר שנים, המחלה יכולה פתאום להתעורר גם אם נדבקו לפני שנים רבות טרם הגעתם לארץ.

גורם סיכון משמעותי נוסף להתעוררות של המחלה הוא דיכוי של המערכת החיסונית. לכן, כל מי שהמערכת החיסונית שלו חלשה, כמו מטופלי כימותרפיה, וחולי איידס, נמצא בסיכון גבוה יותר להתעוררות של המחלה בשל חיידק קיים.

מאחר שמדינות רבות הנחשבות אנדמיות לשחפת הן גם אנדמיות לאיידס ול-HIV, פעמים רבות נראה חולים הסובלים ממחלות אלו במשולב למרות שאין קשר ישיר בין שתי המחלות, מלבד פיזור גיאוגרפי דומה, שהוא הגורם להופעתן יחד במקרים רבים והעובדה כי מחלת האיידס מדכאת את מערכת החיסון".

 

מה שכיחות המחלה באוכלוסייה?

"בשנים האחרונות, יש תופעה של ריבוי הגירה בכל העולם, המוביל לעלייה בשיעורי התחלואה בשחפת גם במדינות בהן שיעורי השחפת היו נמוכים לאורך תקופה ארוכה. בארץ מראים נתונים שפרסם משרד הבריאות (קיימים נתונים עד 2014) שאחוזי התחלואה בשחפת בארץ אמנם ידעו עליות ומורדות לאורך השנים, אך המגמה הכללית מראה על ירידה בהיארעות השחפת, וזאת למרות אחוזי ההגירה הגבוהים".

 

כיצד מתבצע אבחון המחלה?

"אבחון המחלה מתחיל בחשד קליני, על פי התסמינים היחודיים שהם יותר כרוניים מאשר תסמינים דומים המעידים על מחלות אחרות. החשד הקליני יהיה גבוה יותר כאשר מדובר באנשים שהגיעו מאזורים בהם השחפת היא אנדמית. לנתונים אלו יתווספו ממצאים מתאימים בצילום חזה או הדמיית CT חזה. במחלת השחפת, בצילום בדרך כלל נראה מעורבות של האונות העליונות של הריאה. עוד ממצא אופייני לשחפת הוא היווצרות חללים (קביטציות) בריאות.

בנוסף לסימנים אלה, נבדקת נוכחות של חיידקים בכיח. אחת הדרכים הסטנדרטיות לבדיקת נוכחות חיידקים בכיח היא על ידי ביצוע תרבית לכיח, אבל חיידקי השחפת הם חיידקים שמתחלקים ומתפתחים לאט, ולכן בשיטה זו יש להמתין זמן רב לתוצאות.

כיום פותחו שיטות מתקדמות לאבחון כמו צביעת זיל-נילסן, שיטת סימון המאפשרת זיהוי של חיידקי השחפת בכיח, או בדיקות גנטיות, הנעשות על הכיח בתהליך מעבדתי שנקרא PCR ונועד לבצע שכפול מזורז של מקטעי DNA, והן כיום הדרך הנפוצה והמהירה ביותר לאבחון שחפת".

 

מהו אופן הטיפול בשחפת?

"ראשית, עם אבחון המטופל כחולה בשחפת, יש לבודד אותו כי הוא עלול להדביק את הסובבים אותו. כמו בכל מחלה מדבקת מסוג זה, ייבדקו גם כל מי שהיה במגע משמעותי עם החולה ואולי נדבק: בני משפחה, חולים ששהו אתו באותו חדר, צוות רפואי שטיפל בו וכו'.

הטיפול בשחפת הוא טיפול תרופתי שנמשך לאורך זמן, בדרך כלל כחצי שנה, זאת כיוון שחיידקי השחפת הם, כאמור, חיידקים המתחלקים באטיות. בנוסף, נוטים חיידקי השחפת לפתח עמידות גבוהה לאנטיביוטיקה. לפיכך, כדי להקטין את הסיכון לעמידות החיידקים ולמגר אותם בהצלחה, מתבצע הטיפול באמצעות מספר תרופות בו זמנית: בדרך כלל בחודשיים הראשונים יתבצע הטיפול על ידי ארבע תרופות שונות ובארבעת החודשים הנותרים יכלול הטיפול שתי תרופות שונות".

 

היכן מתבצע הטיפול?

"מכיוון שמדובר במחלה מאוד מדבקת, שהחיידקים הגורמים לה נוטים לפתח עמידויות לטיפול התרופתי, אומצה בארץ ובעולם גישה מערכתית לטיפול בשחפת והוקמו ברחבי הארץ מרכזים מיוחדים לטיפול בשחפת, הנקראים מלש"חים, אשר להם, יחד עם מחלקת השחפת הייחודית בביה"ח שמואל הרופא, ניתן המנדט הבלעדי לטיפול בשחפת בקהילה. זאת, כדי שהחולים העלולים לסכן את האוכלוסיה, יבודדו ויטופלו במקום מסודר עד שיפסיקו להיות מדבקים.

שיטת הטיפול במחלקת השחפת ובמלש"חים נקראת DOT - Directly Observed Therapy, שיטה בה המטפלים צריכים לראות במו עיניהם שהחולה אכן נוטל את התרופות. שיטה זו היא הגישה המקובלת היום לטיפול בשחפת בכל העולם, כיוון שמחקרים הראו שכאשר הצוות המטפל באמת מוודא שהמטופל קיבל את הטיפול, הסיכוי שיתפתחו עמידויות יורד בצורה משמעותית, ובהתאם עולה משמעותית הסיכוי של המטופל להחלים.

גם חולים שכבר אינם מדבקים, ומשוחררים להמשך טיפול בקהילה, יצטרכו להגיע מדי יום (או מספר פעמים בשבוע, בהתאם לפרוטוקול הטיפול המותאם למצבם) למלש"ח ולקבל שם את הטיפול; ואילו מטופלים שאינם ניידים ולא יכולים להגיע בעצמם אל המלש"ח, יזכו לביקורים ביתיים של צוות מטפל שיגיע בהתאם לתדירות נטילת התרופות ויוודא שהמטופלים אכן נוטלים אותן.

ניתן לראות כיום כי במדינות בהן לא ננקטה שיטת טיפול זו, לא הצליחו להשתלט על התחלואה בשחפת, בעוד שבשאר העולם, היכן ששיטה זו מכתיבה את מערך הטיפול, יש מגמה של שליטה במחלה וירידה בתחלואה".

 

מתי חולה שחפת מפסיק להיות מדבק?

"ברוב המקרים, חולה שחפת יפסיק להיות מדבק רק לאחר שבועיים מתחילת הטיפול התרופתי. חולים עם מחילות בריאות או חולים מדוכאי חיסון עשויים להיות מדבקים לתקופה ארוכה יותר, ולכן כל חולה נבדק באופן פרטני על ידי ביצוע תרביות ומשטחים ורק לפי תוצאותיהם, ניתן יהיה לדעת בוודאות אם הוא עדיין מדבק או לא".

 

מחלת השחפת היא מחלה זיהומית, הנגרמת על ידי חיידק המיקובקטריום טוברקולוזיס. צילום: שאטרסטוק

מדוע אין חיסון נגד שחפת?

"בעבר היה חיסון לשחפת שניתן גם בארץ, אך כיום כבר אינו ניתן בארצות רבות וגם לא בארץ, כיוון שעלו ספקות לגבי יעילותו".

 

מה יש לעשות במקרה שאדם נחשף למחלה אך לא נדבק?

"כאשר יש חשד שאדם מסוים נחשף למחלה, יתבצע כעבור כחודש מהחשיפה תבחין עורי, הנקרא מבחן מנטו או בדיקת PPD, כדי להבין אם אותו אדם אכן נחשף ולכן קיים סיכון גבוה שנדבק. אם תוצאת הבדיקה חיובית, יתבצע בירור לאבחון האם הנבדק אכן חולה או שרק נחשף למחלה; אם הוא אינו חולה, יקבל אותו מטופל טיפול תרופתי מונע (בתרופה אחת בלבד) כדי למנוע את האפשרות להתפתחות המחלה בעתיד".

 

מהי המשמעות של סגירת מחלקת השחפת בביה"ח שמואל הרופא?

"מחלקת השחפת הייחודית בביה"ח שמואל הרופא נועדה ספציפית לטיפול בחולי שחפת והיתה ערוכה לכך בכל האמצעים. סגירת המחלקה, משמעה קודם כל פיזור של חולי השחפת לשאר בתי החולים, אשר קורסים תחת העומס באופן כללי וכוללים אמצעים מוגבלים יותר לטיפול בחולי שחפת. טיפול בחולה שחפת מצריך בידוד, הכולל גם בידוד אוירני - סינון של האוויר, כדי שהחיידקים לא יתפזרו לשאר בית החולים. מספר החדרים המתאימים בבתי החולים מוגבל, והם מיועדים לטיפול גם במחלות זיהומיות ומדבקות אחרות, כמו חצבת, אבעבועות רוח ועוד. בנוסף, חולי שחפת לרוב יתפסו את החדר לתקופה ארוכה, כיוון שהשחפת מצריכה טיפול ממושך תחת השגחה. אין ספק שכל חולה שיגיע לבית החולים יקבל את הטיפול, אך סגירת המחלקה בהחלט מוסיפה למצוקת המיטות הקשה בה נמצאים בתי החולים מלכתחילה".

 

לסיכום: מחלת השחפת היא מחלה זיהומית מדבקת, הידועה בהתפתחות איטית של חיידקים ומצריכה טיפול ממושך. יש לטפל במחלה במספר סוגי אנטיביוטיקה בו זמנית, אך כאשר הטיפול ניתן באופן לא מסודר, חיידקי השחפת נוטים לפתח עמידות לאנטיביוטיקה. פיקוח ישיר על נטילת התרופות הביא לשיפור משמעותי באחוזי ההחלמה מהמחלה. חיידקי השחפת מועברים באוויר בזמן שיעול ועלולים לדגור בגוף במשך זמן רב ולהתפרץ רק לאחר שנים. כאשר חולה נחשף באופן משמעותי לשחפת מתבצעת בדיקה האם נדבק ובהתאם ניתן טיפל מונע.

 

ד"ר יסמין מאור היא מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים במרכז הרפואי "וולפסון" בחולון.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום