שיתוק מוחין: טיפול רב-מערכתי

(6)
לדרג

שיתוק מוחין (CP) נחשב לגורם הנכות הנפוץ ביותר בקרב ילדים. מהם הגורמים לשיתוק מוחין? כיצד ניתן לסייע בשיפור תפקוד הילד באמצעות טיפול רב-מערכתי? סקירה מקיפה

מאת: ד"ר אלה קוזמינסקי

שיתוק מוחין (Cerebral Palsy - CP) הוא כינוי לקבוצה רחבה של הפרעות נירולוגיות, שמקורן בפגם או בנזק לאזורים מסוימים במוח, הנגרם בתקופה מוקדמת של התפתחות המוח - בדרך כלל לפני גיל שלוש שנים.

הנזק למוח גורם להפרעה בקשר בין המוח לשרירים, עליהם אחראי אותו אזור במוח שנפגע. כתוצאה מכך, חלה פגיעה ביכולת התנועה ונגרמות הפרעות נלוות, כגון: הפרעות קוגניטיביות, הפרעות ראייה, פרכוסים ועוד.

מהן הסיבות האפשריות לגרימת שיתוק מוחין?

ישנם מספר גורמי סיכון לנזק מוחי, שעלול להתרחש במהלך ההריון, במהלך הלידה או לאחר הלידה.

סיבות אימהיות: מחלות כרוניות של האם אשר מעלות סיכון לפגיעה בעובר (כגון: הפרעות בקרישת דם, סוכרת ואנמיה).

סיבוכים של הריון ולידה: טיפולי הפרייה חוץ גופית (IVF), הפרעה בעליה במשקל העובר, מחלות שליה, כריכת חבל הטבור סביב הצוואר של עובר (מצב הגורם לחוסר באספקת דם למוח העוברי), ירידת מים מוקדמת, הריון מרובה עוברים, זיהומים בזמן הריון ולידה מוקדמת.

סיבוכים לאחר הלידה:

זיהומים - אחת הסיבות המעלות שכיחות של CP לאחר לידה.

שבץ מוחי של התינוק.

חבלה בראש.

הסיבות היותר שכיחות לשיתוק מוחין הינן: פגות; זיהומים של האם או העובר; שימוש יתר בחומרים כימיים במהלך ההריון (סמים ואלכוהול).

ריפוי בעיסוק יכול לסייע לביצוע פעולות יומיומיות. צילום: שאטרסטוק
ריפוי בעיסוק יכול לסייע לביצוע פעולות יומיומיות. צילום: שאטרסטוק

מהי השכיחות של שיתוק מוחין?

שיתוק מוחין (CP) היא קבוצת הפרעות נוירולוגיות שכיחה מאד. שיתוק מוחין נחשב לגורם השכיח ביותר לנכות בקרב ילדים. ההערכות בעולם עומדות על 2.1 מקרים לכל 1,000 לידות של תינוק חי (כלומר: בלידה אחת לכל 476 לידות - ייוולד תינוק שיסבול משיתוק מוחין).

לצערנו, עם השנים לא חלה ירידה במספר הילדים הסובלים מ-CP, נוכח מספר סיבות:

עלייה בשכיחות טיפולי פוריות - וכתוצאה מכך עלייה במספר לידות מרובות עוברים ולידות פג.

טיפול מתקדם במחלות פגות - המטופלות בטיפול נמרץ: בזכות התקדמות הטיפול, יש עלייה בשיעור הישרדות הפגים; וגם עלייה בשיעור הסיבוכים הנוירולוגיים בעתיד.

שימוש באנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים - תורם להישרדות טובה של התינוק, אולם בנוסף גם לסיבוכים נוירולוגיים אצל ילדים שעברו זיהומים (כגון: דלקת קרום המוח).

עלייה בהישרדות תינוקות עם מומים מולדים ומחלות שונות.

כך, למרות התקדמות הרפואה, שכיחות מקרי שיתוק מוחין עדיין לא ירדה.

מהם הסוגים השונים של שיתוק מוחין? כיצד הם באים לידי ביטוי?

נהוג לחלק את קבוצת ההפרעות הנוירולוגיות המוכרות כשיתוק מוחין (CP) לפי סוג ההפרעה המוטורית:

טונוס שרירים: מוגבר או נמוך.

הפרעה בתנועה: אטקסיה - הפרעה בקואורדינציה, חוסר יציבות בעמידה ובהליכה;
דיסטוניה - תנוחות לא רצוניות של הגפיים.

האזור בגוף הסובל מנכות:

מונופלגיה (Monoplegia) - נכות של גפה אחת.

המיפלגיה (Hemiplegia) - נכות של יד ורגל, באותו צד של הגוף.

דיפלגיה (Diplegia) - נכות של פלג הגוף התחתון (רגליים).

קוודריפלגיה (Quadriplegia) - נכות בארבע הגפיים.

נוסף על הפרעות התנועה, עלולות להיות גם הפרעות נלוות, כגון: הפרעות בראייה, שמיעה, הפרעה קוגניטיבית ופרכוסים.

חלוקה לפי סוגים שונים של שיתוק מוחין:

ספסטי - מדובר בטונוס שרירים מוגבר; והפרעה בעיקר בתנועות ותנוחות של הגפיים, עם מעורבות של מסלולים מוטוריים בקורטקס (קליפת המוח).

אם קיימת הפרעת תנועה של מערכת העצבים, המערבת את הגרעינים הבזאליים במוח, מדובר ב-Extrapyramidal Type - מלווה בהפרעה בתנועות ותנוחות ספציפיות, כמו: טונוס משתנה, דיסטוניה (תנועות לא רצוניות של הגפיים) או כוריאה (תנועות מרובות לא רצוניות ובעלות אופי מהיר).

אם מעורב המוח הקטן (מוחון, צרבלום) - מדובר ב-Ataxic Type; בדרך כלל, הסימנים הקליניים כוללים: טונוס שרירים נמוך, אטקסיה, חוסר יציבות וקושי בשיווי משקל.

מהם סימני האזהרה, העשויים להעיד על שיתוק מוחין?

אבחנה של שיתוק מוחין היא אבחנה המבוססת על קליניקה, אופי ודרגת הפגיעה. נהוג לסווג את הסימנים בהתאם לגיל התינוק/ילד, סוג ההפרעה והאיחור בהשגת אבני דרך התפתחותיות.

בגיל ינקות, עלולות לבוא לידי ביטוי הפרעות כגון:

קשיים ביניקה ובליעה.

שימוש בגפה אחת ואי הפעלת הגפה השנייה; לדוגמה: הפעוט מושיט רק יד אחת לתפיסת חפצים.

רפיון שרירים - טונוס שרירי גפיים נמוך.

נוקשות של השרירים (ספסטיות) - טונוס שרירי גפיים מוגבר. נוקשות שרירי הגפה מפריעה לטפל בתינוק (למשל: מפריעה לחתל אותו).

תנועות ''מוזרות'' של גפיים, חוסר שליטה עליהן או רעד.

סימני אלה עלולים להצביע על הפרעה התפתחותית; ולכן, חשוב לפנות לאבחון על ידי רופא נירולוג ילדים, מומחה בהתפתחות הילד.

באיזה מקרים נקבעת אבחנה של שיתוק מוחין?

בדרך כלל, מאבחנים שיתוק מוחין בגיל 6-12 חודשים. האבחון נסמך על פרמטרים כגון:

היסטוריית טרום לידה - הכוללת גורמי סיכון להפרעה נוירולוגית.

סימנים קליניים. כך, למשל: איחור התפתחותי מהלידה, העדפה בשימוש של גפה אחת או שתי גפיים, קושי באכילה, תחלואה פרינטלית (בשבועות הראשונים לאחר הלידה) העלולה לגרום לנזק מוחי מוקדם.

סימנים בבדיקה הנוירולוגית, כגון: טונוס שרירים מוגבר או נמוך והפרעה בתפקוד הגפיים.

סימנים נוספים, כגון: הפרעה התפתחותית, פרכוסים והפרעות בתנועות.

מהן הבדיקות העשויות לסייע באבחנה?

הבדיקות המסייעות באבחנה עשויות להיות: בדיקות הדמיה (בדרך כלל MRI מוח); אם קיימים פרכוסים, מבוצעת גם בדיקת EEG (רישום הפעילות החשמלית של המוח) ואם יש חשד גם להפרעה מטבולית, מבצעים בדיקות מעבדה. במקרה שלא נמצאת סיבה - מפנים את התינוק להערכה גנטית.

כל ילד עם שיתוק מוחין זקוק למעקב וטיפול רב-מערכתי. צילום: שאטרסטוק
כל ילד עם שיתוק מוחין זקוק למעקב וטיפול רב-מערכתי. צילום: שאטרסטוק

כיצד ניתן לטפל בשיתוק מוחין? האם ניתן לצפות לריפוי או לשיפור המצב?

הטיפול בשיתוק מוחין הינו טיפול רב-מערכתי. מבחינה נוירולוגית, לא ניתן לרפא את ההפרעות - אלא לשפר את תפקודו של ילד. חשוב מאוד להפנות את הפעוט בשלב מוקדם למכון להתפתחות הילד ולהתחיל טיפול על ידי צוות רב-תחומי. הטיפול כולל:

פיזיותרפיה - עשויה לשפר תפקוד מוטורי של הגפיים ולסייע בפעילות כמו הליכה ועמידה.

ריפוי בעיסוק - טיפול לשיפור התפקוד והתאמת אביזרים שונים, אשר יכולים לסייע לביצוע פעולות יומיומיות (כגון: אכילה והלבשה).

קלינאית תקשורת - במקרים בהם הילד סובל מקשיי שפה ודיבור, בליעה ואכילה, תינתן לילד הדרכה על ידי קלינאית תקשורת.

טיפול תרופתי - ניתן לשפר תסמינים (כגון: טונוס מוגבר), בעזרת תרופות להפחתת טונוס שרירי הגפיים (ובכך לשפר את תפקוד הגפיים).

לעיתים, במצבים בהם יש טונוס מוגבר, נעשה שימוש בזריקות בוטוליניום טוקסין המשפיע באזור ההזרקה - ולכן מתאים רק במקרים בהם חשוב להוריד טונוס מקומי, לצורך שיפור או שימור תפקוד (לדוגמה: עמידה או הליכה). כמו בטיפולים אסתטיים בהם הטיפול בבוטוליניום טוקסין (בוטוקס) נועד להחליש שרירים בפנים כטיפול בקמטים, כך הטיפול במקרה של שיתוק מוחין מפחית באופן מקומי טונוס שרירים מוגבר.

מלבד שימוש בהזרקות מקומיות של בוטוליניום, לטיפול בספסטיות משתמשים בטיפול סיסטמי (בעזרת משאבת בקלופן - המאפשרת להעביר תרופה שמסייעת לירידת טונוס שרירים, ישירות לנוזל השדרה).

בדרך כלל, השימוש בבקלופן ניתן לילדים עם טונוס שרירים מאד מוגבר (הילדים סובלים מכאבים חזקים בגלל הטונוס המוגבר) וקשיים תפקודיים. בדרך כלל, המשאבה מושתלת מתחת לעור בבטן - בהליך רפואי, המבוצע על ידי צוות נוירוכירורגים בבתי החולים.

ניתוחים אורתופדיים - בקרב חלק מהילדים, קיימים קושי תפקודי וקשיים בהליכה, אותם ניתן לשפר בעזרת ניתוח להארכת גידים. חשוב להבהיר כי ניתוחים אורתופדיים רק מסייעים לתפקוד טוב יותר של הגפיים (בדרך כלל השפעתם איננה קבועה). לכן, יש להקפיד על תרגילי פיזיותרפיה, לצורך שימור התפקוד.

לסיכום: שיתוק מוחין נגרם בשל סיבות שונות, הגורמות לנזק מוחי במהלך ההריון, במהלך הלידה או בגיל הינקות, בשלב בו המוח מתפתח. הנזק המוחי גורם לפגיעה בתפקוד המוטורי ובחלק מהמקרים גם לבעיות בשפה, בראייה או בעיות אחרות. אין דרך לרפא שיתוק מוחין. יחד עם זאת, ניתן לסייע בדרכים שונות לשפר את תפקודו של הילד. לכן, חשוב להקפיד על אבחון מוקדם וטיפול בהתאם לסימנים. כל ילד עם שיתוק מוחין זקוק למעקב וטיפול רב-מערכתי, הכולל: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאית תקשורת; מעקב וטיפול רפואי, על ידי רופאים מומחים: נוירולוג ילדים, אורתופד, נוירוכירורג, רופא עיניים, רופא גסטרו; חשובה גם הערכה של דיאטנית ילדים ותמיכה רגשית, טיפול פסיכולוגי ומציאת מסגרת חינוכית מתאימה לילד. בהתמודדות עם מחלה כרונית, ממנה סובל הילד (כגון: שיתוק מוחין), חשובה מאד גם התמיכה לכל בני המשפחה, בעזרת ארגונים ואגודות המסייעות להורים.

ד"ר אלה קוזמינסקי היא מומחית ברפואת ילדים ובנוירולוגיה ילדים, במכון להתפתחות הילד של שירותי בריאות "כללית" בנתניה.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת Zap Doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום