איך לשמור על עורקים פתוחים?

(1)
לדרג

עישון, חוסר פעילות גופנית, תזונה לא נכונה וגורמים סביבתיים. איך נמנעים מהתקף לב ואיך חיים אחריו.

מאת: איך מונעים מחלות לב וטרשת עורקים? מהי רשימת גורמי הסיכון הניתנים לשינוי, ואיך בפועל עושים את זה. ד"ר חיים סילבר, מומחה בקרדיולוגיה מנהל תחום קרדיולוגיה "מכבי שירותי בריאות"
1. עישון

עישון הוא גורם סיכון רב-עצמה להתפתחות מחלת לב כלילית וכלי דם.

העישון מאיץ בכמחצית את קצב התפתחות טרשת העורקים ומגביר את הסיכון עד פי שישה ללקות בהתקף לב. העישון גורם גם להקדמת המחלה בעשר שנים. עישון סיגריות אחדות ביום גם הוא מגביר את הסיכון להתקפי לב, והסיכון עולה ככל שמעשנים יותר. מעשנים סבילים (הנושמים את עשן המעשנים בקרבתם) נתונים אף הם ברמת סיכון מוגברת. שילוב של עישון עם נטילת גלולות למניעת היריון מגביר את קרישות הדם, והוא כרוך כנראה בסיכון מוגבר לאוטם שריר הלב גם בנשים צעירות.

כשליש ממקרי המוות ממחלת לב נגרמים מעישון. הפסקת עישון מקטינה את הסיכון ללקות במחלת לב עד כדי היעלמותו בתוך שנתיים עד חמש שנים מהפסקת העישון.

2. פעילות גופנית

פעילות גופנית מתונה מפחיתה בכ-20 אחוזים את התמותה הכוללת ובכ-20-40 אחוזים את הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם, והיא דוחה התפתחות אירוע מוח וסוכרת. הפעילות הגופנית תורמת גם לאיזון לחץ הדם, לשיפור פרופיל שומני הדם ולאיזון משקל הגוף.

בקרב חולי לב, פעילות גופנית סדירה מאטה את התקדמות המחלה בשיעור דומה. מומלץ לעשות פעילות גופנית כגון הליכה מהירה, שחייה ורכיבה באופניים, כמחצית השעה עד שעה ברוב ימי השבוע, כדי לשפר את הכושר בהדרגה. יש להתחיל במתינות ולהגביר את הקצב עד שיש קושי לדבר בעת המאמץ(פעילות מרבית).

3. תזונה

לתזונה נכונה השפעה מרכזית על מניעת תחלואת הלב. דיאטה ים תיכונית האופיינית ליושבי אגן הים התיכון נמצאה מגינה מפני טרשת עורקים. ככול שמתמידים בה כך קטן הסיכון למחלת לב ולתמותה. הרכב התזונה חשוב שיכיל: מזון ממקורות צמחיים - פירות וירקות העשירים בסיבים תזונתיים ובחומרים נוגדי חמצון, קטניות כגון חומוס או שעועית;

מזונות ממקורות דגניים כגון אורז מלא וחיטה מלאה; מוצרי חלב דלי שומן; אכילה מתונה של בשר אדום ואכילה מספקת של עוף דל שומן ודגי ים ממים עמוקים; צריכת שמן זית; שתיית יין אדום (גברים כוסית עד שתיים ביום ונשים עד כוסית אחת ביום). יש להמעיט באכילת שומן רווי המצוי בשומן מן החי ובמרגרינה, בחמאה ובבצק עלים. יש להתאים את כמות הקלוריות הנצרכת לדרישות הגוף, כדי לשמור על משקל גוף מיטבי.

4. עודף משקל

עודף משקל והשמנה כרוכים בהופעת סוכרת, יתר לחץ דם, רמת כולסטרול גבוהה וכן בהתפתחות מוקדמת של מחלת לב וכלי דם. התאמת משקל הגוף לגובה מחושבת לפי אינדקס מסת הגוף:

BMI=Body Mass Index = משקל/גובהX גובה

מסת הגוף הרצויה היא 19-25. עודף משקל 25-30. השמנה מוגדרת למעלה מ-30.
דרך נוספת להעריך את הסיכון היא מדידת היקף המותניים (שני ס"מ מתחת לגובה הטבור). הערך הרצוי הוא פחות מ-102 ס"מ בגברים ו-88 ס"מ בנשים. אפשר להפחית במשקל על ידי הגבלת כמות הקלוריות הנצרכות בשילוב פעילות גופנית יום-יומית.מסת גוף (BMI) שערכה למעלה מ-25 מחייבת דיאטה והפחתת משקל בחמישה עד עשרה אחוזים בשנה ושמירה על משקל זה לאורך זמן.

5. עודף כולסטרול

רמת כולסטרול גבוהה, ובעיקר LDLהכולסטרול ה"רע", מגבירה מאוד את טרשת עורקי הלב, המוח ואיברים נוספים. רמת הכולסטרול הרצויה בקרב אנשים בריאים נמוכה מ-200 מ"ג אחוז. נכון יותר להמליץ על רמת LDL הרצויה.

באנשים נטולי גורמי סיכון למחלת לב או בעלי גורם סיכון אחד, רמת ה-LDL המומלצת היא עד 160 מ"ג אחוז. באנשים שיש להם שני גורמי סיכון למחלת לב, רמת ה-LDL המומלצת נמוכה מ-130 מ"ג אחוז. באנשים שיש להם שלושה גורמי סיכון ויותר למחלת לב, בחולי סוכרת ובחולי מחלת לב ידועה, מומלץ שרמת ה-LDL תהיה נמוכה מ-100 מ"ג אחוז.
אם למרות ההקפדה על תזונה דלת קלוריות ושומן רווי ואף למרות הגברת הפעילות הגופנית לא מושגים ערכי היעד, יש להתייעץ עם הרופא על הצורך בטיפול בתרופות. מומלץ לבצע לראשונה בדיקת כולסטרול בגיל 20. אם תוצאתה תקינה, יש לשוב ולהיבדק אחת בחמש שנים.

6. יתר לחץ דם

לחץ דם גבוה מגביר מאוד את שיעור אירועי המוח וטרשת העורקים. שכיחות יתר לחץ דם עולה עם הגיל. לחץ דם תקין ערכו עד 80/120 ממ"כ. הקטנת כמות המלח בתזונה הבריאה שתוארה בסעיף הקודם נקראת דיאטת DASH והיא תורמת להורדת לחץ הדם; שמירה על משקל מאוזן; ופעילות גופנית סדירה- כל אלה מקטינות את הסיכון להתפתחות יתר לחץ דם ועוזרות באיזונו אם קיים.

טיפול יעיל ביתר לחץ דם מקטין את שכיחות אירועי המוח בכ-35 אחוזים, ואת התפתחות מחלת לב כלילית בכ-25 אחוזים. יש לבדוק לחץ דם לראשונה בגיל 13-17; אחת בחמש שנים עד גיל 40; ואחר כך אחת בשנה.

7. סוכרת

בחולי סוכרת מחלת לב שכיחה יותר ואף מופיעה בגיל צעיר יותר. רמת הסוכר התקינה בצום היא עד 110 מ"ג אחוז, ופחות מ-140 מ"ג אחוז שעתיים אחרי אכילה. ניתן למנוע סוכרת או לדחות את זמן הופעתה על ידי שמירה על משקל גוף תקין, פעילות גופנית ותזונה נכונה.

יש לבדוק רמת סוכר לראשונה בגיל 40 ובהמשך אחת בחמש שנים. יש לבדוק רמת סוכר בכל בוגר שמשקלו עודף או בוגר הלוקה ביתר לחץ דם או בהפרעה בשומני הדם וכן בקרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולי סוכרת.

8. גורמי סיכון נפשיים וחברתיים

בשנים האחרונות גוברת ההכרה כי מצבים נפשיים וחברתיים כגון דיכאון, בדידות והיעדר תמיכה חברתית הם גורמי סיכון בלתי תלויים למחלות לב ולתמותה. השפעתם הישירה על התפתחות הטרשת מתבטאת בהחמרת התהליך הדלקתי ובהגברת קרישות הדם, והשפעתם העקיפה מתבטאת בתרומתם להתנהגות מסכנת בריאות כגון הגברת העישון והפרעה בהרגלי אכילה.

אירועי חיים משמעותיים כגון אבדן בן משפחה, שכול, פיטורין מהעבודה או מאורעות הרי אסון כגון טרור, התקפת טילים או רעידת אדמה מזרזים לעתים את התפרצות המחלה. כהשלמה למשפט הידוע "נפש בריאה בגוף בריא" אנו מציעים לטפח גם "גוף בריא בנפש בריאה". אמנם מצבים חברתיים קשים ואירועי חיים לוחצים אינם בשליטתנו, אולם ביכולתנו ללמוד לכוונם ביעילות באמצעות שיטות חשיבה והתנהגות להתמודדות עם מצבי לחץ הכוללות חשיבה חיובית, שיטות הרפיה, ניהול זמן וכדומה.

גורמי סיכון שלא ניתנים לשינוי
1. גורם תורשתי (מחלה אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה, הורים או אחים שחלו בגיל צעיר מ-55 בגברים או צעיר מ-65 בנשים).
2. שכיחות מוגברת בגברים.
3. גיל מעל 45 בגברים, ומעל 55 בנשים.

רגע לאחר התקף הלב, ניתוח מעקפים או פתיחת העורק

את השאלה הזאת אני שומע לעתים קרובות מהמטופלים שלי. רובם חזרו לשגרת חייהם אחרי שלקו בהתקף לב או אחרי שטופלו בפתיחת עורקים בבלון ובתומכן או בניתוח מעקפים. נוח לחשוב שהיה אירוע טראומתי שטופל וכעת יש להם "מנוע חדש".

הם מאוכזבים כשאני מנסה להסביר שלא כל כך חשוב איך קוראים למצב, שכן עורקים שנחסמו פעם אחת נוטים להיצרות נשנית וכי באמצעים החדשניים לפתיחת העורק אנו מטפלים רק בחלק מהבעיה ויש להתמודד לאורך זמן עם ה"אויב" - הישנות טרשת העורקים. מלבד שינוי אורחות החיים הכולל הפסקת עישון מוחלטת, פעילות גופנית ותזונה נכונה, קיימת חשיבות רבה לטיפול בתרופות. מטרת הטיפול להקטין את הסיכון להיצרות נשנית, לאוטם נשנה או להתערבות פולשנית. התרופות רבות ויעילותן הוכחה במחקרים רבים.

בדרך כלל יזדקק חולה לטיפול קבוע בשתיים עד ארבע תרופות. התרופות הייעודיות לטיפול: אספירין מפחית את יצירת קרישי הדם; סטטין מפחית את רמת הכולסטרול הרע LDL חוסם הקולטן ביתא של מערכת האדרנלין מאט את קצב הלב וידוע כתרופה מאריכת חיי חולים שלקו באוטם שריר הלב או באי-ספיקת לב; מעכבי אנזים המהפך (ACE) מונעים אירועים כליליים ומפחיתים את התמותה, בעיקר בחולים שלקו באוטם שריר הלב ובהפרעה בתפקוד הלב.

יש להדגיש כי הטיפול בתרופות יעיל ביותר וכי מבחינת השפעתו על מניעת מוות או אירועי לב נשנים יעילותו בדרך כלל גבוהה יותר מיעילות פתיחה מכנית של עורק מוצר באמצעות בלון או תומכן. על החולה לשנות את גישתו לנטילת תרופות דרך קבע. אפשר כיום לטפל במגוון תרופות בלי השפעות לוואי, אם כי לעתים נדרשים כמה ניסיונות עד להשגת המטרה.

מטרות המעקב הרפואי

יש להיוועץ ברופא בכל פעם שחל שינוי ביכולת התפקוד או כשמופיעים סימנים גופניים חדשים. יש מקום לעשות הערכה מקיפה הכוללת בדיקה גופנית, אק"ג ומבחן מאמץ אחת בשנתיים. יש להיבדק אחת בשנה בדיקות דם שגרתיות הכוללות רמת כולסטרול, סוכר ותפקודי כבד.

הלב ומחזור הדם

הפסקת עישון - הימנעות מוחלטת מעישון פעיל או סביל.
פעילות גופנית - להתחיל במתינות הליכה של עשר עד 20 דקות ולהאריך בהדרגה למחצית השעה עד שעה.

דרגת מאמץ מתונה היא כאשר אתה חש דופק מואץ ואתה מסוגל לדבר באופן חופשי במהלך הפעילות - זוהי דרגת המאמץ הרצויה. דרגת המאמץ המרבית מתקיימת כשיש קושי בדיבור בעת המאמץ, וניתן לפעול בה כמה דקות במהלך הפעילות. רצוי שהפעילות תיעשה ברוב ימי השבוע.

משקל - מסת הגוף הרצויה היא 19-25 ק"ג/מ2.
רמת כולסטרול רצויה - אצל בריאים שערכי הכולסטרול שלהם תקינים, יש לבדוק אחת בחמש שנים באנשים נטולי גורמי סיכון למחלת לב או יש להם גורם סיכון אחד - LDL עד 160 מ"ג אחוז.
באנשים שיש להם שני גורמי סיכון למחלת לב - LDL נמוך מ- 130 מ"ג אחוז.
באנשים חולי סוכרת או יש להם שלושה גורמי סיכון ויותר למחלת לב או בחולי לב - LDL נמוך מ-100 מ"ג אחוז.
לחץ דם - אצל בריאים יש לבדוק אחת בחמש שנים עד גיל 04, ולאחר מכן אחת בשנה
לחץ דם תקין הוא 80/120 ממ"כ. מומלץ להתחיל בטיפול בתרופות כאשר לחץ הדם גבוה מ-90/140. חולי סוכרת, חולים שלקו בפגיעה בכליות או חולים באי-ספיקת הלב - כאשר לחץ הדם ערכו מעל 80/130.
סוכרת - רמת הסוכר התקינה היא עד 110 מ"ג אחוז בצום, ופחות מ-140 מ"ג אחוז שעתיים אחרי אוכל.
תזונה - העשר תזונתך בדגנים מלאים, ירקות, פירות, שומן חד-בלתי רווי, חלב ומוצריו דלי שומן, דגים, עופות ומוצרי בשר דלי שומן.

גורמי סיכון נפשיים וחברתיים - אם אתה חש מצוקה נפשית או דיכאון אל תהסס לפנות לרופא המטפל.
השתתף בסדנאות להתמודדות עם מצבי לחץ באמצעות חשיבה חיובית, שיטות הרפיה ושיטות לניהול זמן
הערות:

1. כדי לשמור על בריאות שלמה מומלץ לעשות הערכת סיכון כוללת אחת בחמש שנים
2. בילדים עם היסטוריה משפחתית של טרשת עורקים או נטייה להשמנה, יש לבדוק רמות שומנים ולחץ דם בגיל מוקדם.

הרובד הטרשתי - האויב של החיים המודרניים

תפקיד מחזור דם הוא לספק לגוף חמצן וחומרים מזינים, לפנות את תוצרי חילוף החומרים ולהוביל לרקמות חומרי בנייה ותאים שנוצרו ברקמות מסוימות. הדם זורם במערכת צינורות סגורה. הלב משמש משאבה והוא הכוח המניע את זרימת הדם. מחזור הדם נחלק לשניים: המחזור הגדול המתרחש בגוף והמחזור הקטן - בריאות.

הלב הוא איבר שרירי הממוקם באמצע בית החזה, מאחורי עצם החזה, בין הריאות ומעל הסרעפת. הלב נתון בתוך שק שנקרא מעטפת הלב. גודלו של הלב כגודל אגרוף בעליו. ללב ארבעה תאים חלולים: שני פרוזדורים המופרדים זה מזה על ידי מחיצה והמהווים אזור כניסה ללב; ושני חדרים שגם הם מופרדים זה מזה על ידי מחיצה. הפרוזדורים מחוברים לחדרים דרך מסתמים שתפקידם למנוע חזרת הדם לפרוזדורים בעת התכווצות החדרים. ביציאה מכל חדר יש מסתם שתפקידו למנוע חזרת דם מהעורק לחדר.

החדר השמאלי משמש משאבה למחזור הגדול. הוא מזרים את הדם המחומצן אל אב העורקים שיוצא ממנו. אב העורקים מתפצל לעורקים שמגיעים לרקמות הגוף. העורקים מתפצלים לעורקיות ולבסוף לנימים המובילים חמצן וחומרים מזינים לרקמות ובהן נאספים דו-תחמוצת הפחמן ותוצרי חילוף החומרים. הדם העני בחמצן נאסף בוורידים ומגיע לפרוזדור הימני של הלב דרך הוורידים החלולים. משם הוא זורם לחדר הימני ואחר כך לעורק הריאה ולמחזור הדם הקטן בריאות שתפקידו להעשיר מחדש את הדם בחמצן. הדם המחומצן חוזר לפרוזדור השמאלי דרך ורידי הריאות.

את קצב התכווצות הלב קובע באופן אוטומטי קוצב שמקומו בפרוזדור הימני, והוא קובע את מספר הפעימות בדקה. הפרוזדורים מתכווצים ומזרימים את הדם לחדרים ומיד אחר כך מתכווצים החדרים. כמות הדם שמזרים הלב בדקה נקראת תפוקת הלב. תפוקת הלב גדלה במצבים שנדרש בהם יותר חמצן ברקמות, לדוגמה במאמץ. הגדלת התפוקה מושגת בהגברת עצמת ההתכווצות ובהגברת קצב ההתכווצות. העורקים הראשונים שמתפצלים מאב העורקים הם העורקים הכליליים והם מזינים את שריר הלב עצמו ומאפשרים את תפקודו התקין.

יש שני עורקים כליליים:
העורק השמאלי הראשי המתפצל לשני עורקים עיקריים - הקדמי היורד והעוקף; והעורק הכלילי הימני.
היצרות עורק כלילי או חסימתו המלאה היא הסיבה השכיחה למחלת לב כלילית.

מהי היצרות עורקים?

היצרות העורקים (עורק - כלי דם המוביל חמצן וחומרי מזון לאיברי הגוף) נגרמת מנזק שהוסב לתאי הציפוי הפנימי של דופן העורק. הנזק הראשוני נגרם מגורמי סיכון כגון עישון, יתר לחץ דם, סוכרת ועליית רמת שומני הדם. בהמשך חודר הכולסטרול ה"רע" LDL דרך תאי הציפוי. התהליך מחמיר בפעולת תאי דלקת הבולעים את חלקיקי LDLונעשים לתאי קצף השוקעים בדופן כלי הדם.

התהליך גורם להתרבות תאי שריר חלק העוטפים באופן רגיל את העורק וחודרים אל השכבה הפנימית, ונוסף על כך יש שקיעת סידן. תערובת זו יוצרת את הרובד הטרשתי המכיל ליבה שומנית ומעטפת רקמת חיבור המצפה את החלק הפנימי של דופן העורק. המשך התפתחות הרובד הטרשתי עשוי להתרחש בשני מסלולים:

1. תהליך מתמשך ברבות השנים ובו ההיצרות מחמירה. בדרך כלל על היצרות להיות 60-70 אחוזים מקוטר העורק כדי שתגרום לכאבים או לסימנים גופניים אחרים. חסימת העורקים המובילים דם למוח עלולה לגרום לאירוע מוח. היצרות העורקים המביאים דם לרגליים עשויה לגרום לכאבי רגליים בזמן הליכה. במחלת לב כלילית (איסכמית) הטרשת פוגעת בעורקים הכליליים (העורקים המביאים דם לשריר הלב). כאשר זרימת הדם נמוכה המצב נקרא איסכמיה, ואם היא מתרחשת בלב הרי היא איסכמיה של הלב. הביטוי הגופני השכיח הוא אי-נוחות או לחץ בחזה בזמן מאמץ או התרגשות. מצב זה נקרא תעוקת לב יציבה או מחלה כלילית יציבה. גם כשיש עדות לטרשת ואין החולה מתלונן (כמו לאחר פתיחת עורק מוצר או ניתוח מעקפים או התקף לב) זוהי מחלה כלילית יציבה.

2. תהליך חד (מהיר). מעטפת הרובד הטרשתי (כיפת הרובד) עלולה להיקרע ולגרום ליצירת קריש דם. קריש זה עשוי לכסות את אזור הקרע ולחסום את העורק לחלוטין או כמעט לחלוטין ולהפחית את כמות הדם הזורמת. זהו מצב של תסמונת כלילית חריפה. אם התהליך גורם להפסקת זרימת דם מוחלטת, מתרחש התקף לב (אוטם שריר הלב), ואם החסימה אינה שלמה המצב נקרא תעוקה בלתי יציבה.
תהליך הטרשת מתחיל כבר בילדות והוא נמשך בקצב משתנה עשרות שנים עד להופעת אירוע לב או אירוע מוח חד. קצב התקדמות הטרשת נקבע לפי גורמי הסיכון הניתנים למניעה.

באדיבות מגזין "מכביתון" (שנת הלב 2004) מגזין "בשביל הבריאות" מבית מכבי שירותי בריאות

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום