החזרת עוברים לרחם: טרי או קפוא?

(0)
לדרג

השלב הסופי בהפריה חוץ גופית, החזרת העוברים לרחם - הינו שלב קריטי. מחקרים חדשים מעלים שעשוי להיות יתרון להחזרת עובר "קפוא", שעבר זיגוג (ויטריפיקציה)

רופא גינקולוגיה ומיילדות (נשים) ,מומחה ליילוד וגינקולוגיה

טיפול הפריה חוץ גופית (IVF) הוא טיפול ופורץ דרך, המיושם כבר עשורים רבים ברחבי העולם.

למרות הידע והניסיון הרב שנרכש במסגרת טיפולי IVF, לא פעם, נחשפים ממצאים המשנים את התפיסות שהיו מקובלות שנים רבות, על ידי הממסד הרפואי והמדעי.

בשנים האחרונות אומצו ע"י הקהילה הרפואית, שלושה מהשינויים התפיסתיים החשובים, בנוגע לשלב החזרת העוברים לרחם, המחליפים את התפיסות המקובלות. מדובר בשינויים הקשורים בגורמים הבאים: 1. מועד החזרת העוברים לרחם; 2. כמותם; 3. איכותם.

מהי החזרת עוברים לרחם?

הכוונה לתהליך בו עוברים שהופרו במעבדה - מוחזרים לרחם האישה, בתקווה שישתרשו ויניבו הריון. שלב החזרת העוברים הוא השלב האחרון בהליך הפריה חוץ גופית; זהו שלב בעל חשיבות קריטית ומכרעת.

על פי רוב, טיפול הפריה חוץ גופית כולל גירוי שחלתי הורמונלי, שאיבת הביציות לצד מתן זרע - ואז עוברים לשלב התפתחות העוברים (יותר נכון, "טרום עוברים") במעבדה. בשלב זה, עוקבים באמצעים חדשניים ומתקדמים אחר התפתחות העוברים - וכעבור 3 עד 5 ימים, במהלכם מתפתחים העוברים במעבדה תחת מעקב צמוד, מחזירים לרחם עובר או שניים, בתקווה שיתפתח הריון.

שיטת הקפאת העוברים החדשה שינתה את כללי המשחק. צילום: שאטרסטוק
שיטת הקפאת העוברים החדשה שינתה את כללי המשחק. צילום: שאטרסטוק

כמה עוברים כדאי להחזיר לרחם?

בכל הליך IVF, מתעוררת השאלה המצריכה איזון בין הרצון להחזיר כמה שיותר עוברים - לבין החשש מהריון מרובה עוברים. לאחרונה, שאלה זו הוכרעה - כשהופרך החשש לפיו עוברים מוקפאים פחות איכותיים מעוברים טרם הקפאה (עוברים "טריים").

האמנם, עובר מוקפא - לא פחות איכותי? כיצד?

אחד החידושים פורצי הדרך, בתחום הפריה חוץ גופית ופריון - נוגע לשיטת הקפאת העוברים. שיטה חדשה להקפאת עוברים, תורמת לשמירת איכות העוברים המוקפאים - באופן חסר תקדים.

שיטה זו מכונה "הקפאה בשיטת הזיגוג" והיא מחדשת בנושא הטמפרטורה ובאופן בו נשמרים העוברים. במסגרת "זיגוג" העוברים המופרים-מוקפאים עוברים בתהליך של הקפאה מהירה מאד, ישר אל שלב של יצירת מעין זגוגית וכך נימנע המעבר דרך השלב המסוכן בהקפאה-שלב היוצרות גבישי קרח שעלולים להרוג את התאים.

שיטת ההקפאה החדשה, המכונה גם ויטריפיקציה - שינתה את כללי המשחק, בנוגע להפריה חוץ גופית.

מחקרים מוכיחים כי העוברים הטריים אינם בעלי פוטנציאל גבוה יותר להריון מוצלח, בהשוואה לעוברים המוקפאים; יתרה מזאת: נראה כי לעוברים המוקפאים יש דווקא יתרון על פני העוברים הטריים, כך ששימוש בהם מעלה את הסיכוי להריון מוצלח.

האמנם? האם בהפריה חוץ גופית - עדיף השימוש בעוברים מוקפאים ולא טריים?

נתונים שנאספו מראים כי ישנם יותר הריונות ולידות של עוברים קפואים, שהופשרו והוחזרו לרחם לאחר הקפאה. העדיפות של החזרת עוברים מוקפאים על פני הטריים קיימת בעיקר בנשים המגיבות ביתר לטיפול ההורמונלי. תגובת היתר מתבטאת, בין השאר, ברמות גבוהות של ההורמון האסטרוגני. הורמון זה פועל על רירית הרחם ויתכן מאד שברמות בלתי פיסיולוגיות- גורם לכך שהרירית תהיה פחות קליטה להריון בהשוואה לרמות הקימות במחזור וסתי רגיל.

תפיסה חדשה זו הובילה למגמה שצוברת תאוצה, בקרב רבים ממומחי הפריון בישראל ובעולם: נטייה להחזיר מעט עוברים. המסקנה היא שעדיף להחזיר לרחם עובר אחד או שניים ולא יותר; ואת יתר העוברים - להקפיא. המטופלת לא צריכה לחשוש ממצב זה.

מדוע עדיף להחזיר לרחם מעט עוברים?

רופאי פוריות רבים חולקים תחושה לפיה הנשים בישראל לוחצות להחזיר כמה שיותר עוברים לרחם, מתוך אמונה שהפעולה תגדיל את סיכוייהן להשלים הריון בריא וללדת. עם זאת, חשוב שהנשים יסמכו על הרופא, שמתעדכן תדיר במחקרים חדשים ומתייחס בהחלטתו למכלול שיקולים מגוונים, הנסמכים על עובדות שלא כל הנשים מכירות.

ככלל, נשים שזכו לייצר עוברים רבים, במסגרת תהליכי הפריה חוץ גופית - אינן צריכות לפחד מהשארת העוברים בהקפאה; הן צריכות להבין שהפוטנציאל של עוברים אלה נשמר - ועליהן אף לקחת בחשבון כי הריון מרובה עוברים, משמעו הריון בסיכון - שעשוי לגרור לידה מוקדמת, שתוביל למומים קשים מאוד ביילוד.

מתי להחזיר עוברים לרחם?

בעבר, היה נהוג ומומלץ למהר ולהחזיר את העובר כעבור 48-72 שעות. כיום נטייה זו הולכת ומצטמצמת בזכות שתי התפתחויות:

1. התפתחות המדע ופיתוח של מצעים חדישים לגידול העוברים, הביאו לשיפור ביכולת לגדל את העוברים במעבדה עד השלב של יום חמש (עוברים המכונים בלסטוציסטים).

2. פותח מכשיר חדש המכונה אמבריוסקופ, זהו אינקובטור משוכלל בו מותקנת מצלמה המצלמת את העובר בתדירות תכופה של מספר דקות. אמצעי זה מונע את הצורך להוציא את העוברים כדי לעקוב אחרי התפתחותם. מעקב רצוף שכזה מאפשר לבחור את העוברים בעלי הסיכוי המרבי לפתח הריון.

בכל הליך IVF, מתעוררת הדילמה בין הרצון להחזיר כמה שיותר עוברים - לבין החשש מהריון מרובה עוברים. צילום: שאטרסטוק
בכל הליך IVF, מתעוררת הדילמה בין הרצון להחזיר כמה שיותר עוברים - לבין החשש מהריון מרובה עוברים. צילום: שאטרסטוק

איזה עוברים כדאי להחזיר לרחם?

קיים כלי אבחוני נוסף, המאפשר לבחור ולהחזיר לרחם את העוברים המתאימים ביותר. זוהי בדיקה יחסית חדשה, שכיום מבוצעת במספר מרכזים רפואיים בישראל: PGS: Pre-implantation genetic screening.

אבחון PGS הוא אבחון של מספר הכרומוזומים של העובר. עוברים "נורמליים" מכילים 46 כרומוזומים (כמניין הכרומוזומים בכל תא אנושי). עוברים שמכילים מספר שונה של כרומוזומים (יותר או פחות מ-46) לא יאפשרו לייצר הריון כלל ואם מתקבל מהם הריון, הוא מסתיים בדרך כלל בהפלה או בעובר עם תסמונת דאון, (לסובל מתסמונת דאון המכונה גם "מונגולואיד" יש שלושה עותקים של כרומוזום 21 במקום שניים).

בדיקה זו איננה מומלצת לכל הנשים שעוברות הפריה חוץ גופית; ישנה מחלוקת סביב נחיצותה. עם זאת, לאור התרומה האפשרית למניעת מומים ביילודים על ידי מניעה של החזרתם של עוברים בעלי מטען כרומוזומלי לא תקין (כמו בתסמונת דאון), יש התומכים בביצוע הבדיקה, במקרים בהם יש אינדיקציות שמגבירות את הצורך בה לדוגמה: גיל מבוגר של האישה (מעל גיל 35), הפלות חוזרות וטיפולי IVF רבים שלא נשאו פרי.

לסיכום: המחקר הרפואי העדכני מעלה כי במקרים רבים, יש יתרון להחזרת עובר "קפוא" לרחם, על פני עובר "טרי". זאת, בזכות שיטה חדשנית הנקראת ויטריפיקציה (זיגוג). אם את עומדת בפני הפריה חוץ גופית, הכוללת החזרת עוברים לרחם, מומלץ מאוד לבחון עם הרופא שלך - מה מתאים עבורך.

פרופ' משיח שלמה הוא מומחה לפוריות ובריאות האישה.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום טיפולי פוריות.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום

שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה