נגישות
נגישות

שאלות ותשובות על אוסטיאופורוזיס

(0)
לדרג

מה אנחנו יודעים על מחלת דלדול העצם שהסיכון לחלות בה גובר עם העלייה בגיל? שאלות ותשובות על גורמי סיכון, טיפול ומניעה

מאת: ד"ר עמיאל פיגנבאום ז"ל

אוסטיאופורוזיס היא מחלת העצמות השכיחה ביותר. היא נגרמת מדלדול הסידן בעצמות, וכך העצמות נחלשות ונוטות להישבר. מקור שם המחלה ביוונית ומשמעותו "עצם מחוררת". המחלה מופיעה בהדרגה - בתחילה כלל לא חשים בה, והסימן הראשון לעיתים קרובות הוא שבר אוסטיאופורוטי. סימנים נוספים העלולים להופיע הם כאבי גב, קיצור הקומה ועקמת כתוצאה משבר דחיסה בחוליות.

מי נמצא בסיכון מוגבר לחלות באוסטיאופורוזיס?

האנשים בסיכון מוגבר לחלות באוסטיאופורוזיס הם גברים ונשים בעלי תת-משקל, מעשנים ושותים אלכוהול, הצורכים כמות גדולה של קפה. תזונתם דלה בסידן ובוויטמין D. הם אינם מבצעים פעילות גופנית באופן סדיר, כמו כן יש במשפחתם מקרים של אוסטיאופורוזיס אצל קרובים מדרגה ראשונה. גורמי סיכון נוספים הם נטילת מספר תרופות כרוניות מקבוצת הקורטיקוסטרואידים (תרופות דמויות קורטיזון לסיוע בחילוף חומרים) לאורך זמן, שימוש ממושך בתרופות נוגדות פרכוסים או בתרופות לבלוטת התריס, משתנים כמו פוסיד ומדללי דם כמו הפרין. גורם סיכון נוסף אצל נשים הוא הופעה מאוחרת של המחזור (לאחר גיל 16) או הפסקה מוקדמת שלו (לפני גיל 45).

העצמות נחלשות ונוטות להישבר. צילום: שאטרסטוק

האם גם גברים חולים במחלה זו?

אוסטיאופורוזיס מופיעה אצל שני המינים. בקרב גברים המחלה מופיעה בגיל מאוחר יותר. כשליש מכל הגברים בני שבעים וחמש ומעלה סובלים מהמחלה. אחד מכל שמונה גברים מעל גיל 50 יסבול במהלך חייו משבר עקב אוסטיאופורוזיס, אך עדיין רווחת הדעה השגויה כי האוסטיאופורוזיס היא מחלה של נשים בלבד. לכל גבר החל מגיל 60 מומלץ לבצע בדיקה לגילוי מוקדם של המחלה, ובדיקה זו נמצאת בסל הבדיקות של כל קופות החולים.

איך מאבחנים אוסטיאופורוזיס?

הבדיקה לאבחון אוסטיאופורוזיס היא בדיקת צפיפות העצם. בדיקה זו אינה כואבת ואינה פולשנית, והיא למעשה צילום, אך באמצעות קרני רנטגן בעלות אנרגיה נמוכה. היא מתבצעת באמצעות מכשיר הנקרא דקסה. בדרך כלל בודקים את חוליות המותניים ועצמות צוואר הירך. הבדיקה נמצאת בסל הבדיקות ומומלצת לכל אחד החל מגיל 60 בתדירות של אחת לחמש שנים. במידה שנמצאים בסיכון גבוה לחלות באוסטיאופורוזיס, מומלץ לבצע את הבדיקה החל מגיל 50. אנשים הנוטלים תרופות לטיפול באוסטיאופורוזיס צריכים לחזור על הבדיקה אחת לשנתיים.

האם ניתן למנוע את המחלה?

בהחלט ניתן למנוע או לעכב את הופעת המחלה, ואף פעם לא מאוחר להתחיל בטיפול למניעתה. זהו טיפול כוללני המשלב תזונה נבונה העשירה בסידן ובוויטמין D, פעילות גופנית סדירה הכוללת פעילות נושאת משקל כמו הליכה וריצה, תרגילי התנגדות כמו תרגילים עם משקולות או סרטי גומי, ותרגילים לחיזוק הגב. כמו כן, מומלץ להימנע מעישון ומצריכה מוגברת של קפאין ואלכוהול. באורח חיים בריא זה מומלץ להתחיל כבר בילדות המוקדמת.

מהם סיבוכי המחלה?

הסיבוכים העיקריים מאוסטיאופורוזיס הם שברים בעיקר בעמוד השדרה, בירך ובשורש כף היד. השבר האופייני בחוליות הוא שבר דחיסה הגורם לקריסת החוליה ובהמשך גורם לכאבי גב, קיצור הקומה ועקמת. השבר האופייני בידיים הוא שבר מעל שורש כף היד בעצם אחת או בשתי עצמות האמה. הסיבוכים של שבר זה הם כאב כרוני ביד ותסמונת התעלה הקרפלית כתוצאה מלחץ על עצב התיכון המתבטא בהפרעות בתחושה וירידה בכוח של כפות הידיים.

הסיבוך המסוכן של אוסטיאופורוזיס הוא שבר בירך בעיקר באזור עצם צוואר הירך. כמעט רבע מכל בני ה-50 ומעלה הסובלים משבר בירך מתים בתוך שנה מהאירוע. הסיבוכים של שבר זה הם הופעת קריש דם העשוי לגרום לתסחיף ריאתי, סיבוכים נוספים הם אנמיה ודלקת ריאות. תקופת ההחלמה משבר זה ארוכה, ואצל אנשים מבוגרים עשויים להופיע בתקופה זו פצעי לחץ ודלקות בדרכי השתן.

מהם הטיפולים הקיימים לאוסטיאופורוזיס?

ברגע שאובחנה אוסטיאופורוזיס, אורח חיים בריא המתבטא בצריכה בכמות מספקת של סידן וויטמין D וביצוע פעילות גופנית קבועה אינם מספיקים, ויש להוסיף טיפול תרופתי. כיום קיימות מספר תרופות בארץ השייכות לשלוש קבוצות עיקריות:

הביספוספונטים - תרופות נוגדות ספיגת עצם. הן מפחיתות את פעילות האוסטיאוקלסטים, התאים האחראים על הרס העצם, ומגבירות את תכולת המינרלים בעצמות. לקבוצה זו שייכות התרופות פוסלאן והתרופות הגנריות שלה, אקטונל, ואקלסטה. הן קיימות במינון יומי ושבועי, ולאחרונה הגיעה לישראל גם אקטונל במינון חודשי. האקלסטה ניתנת בעירוי אחת לשנה. התרופות האלו מפחיתות את הסיכון לשברים בעמוד השדרה ב-50% עד 60%, ואת הסיכון לשברים בעצמות אחרות ב-50%. תרופות אלו בטוחות לשימוש לנשים וגברים הלוקים במחלה.

מווסתי קולטני אסטרוגן סלקטיביים - לקבוצה זו שייכת האביסטה. זו תרכובת סינתטית המחקה חלקית את פעילות ההורמון הנשי אסטרוגן במספר רקמות כמו רקמת העצם והשד. היא פועלת בדומה לאסטרוגן ברקמת העצם, וברקמות אחרות היא חוסמת את פעילות האסטרוגן. הטיפול יומי ומפחית את הסיכון לשברים בחוליות ב-36% בלבד, אולם לא הוכח שהטיפול מפחית במידה ניכרת שברים במקומות אחרים בגוף. הטיפול מתאים כמובן לנשים בלבד.

הורמון בלוטות יותרת התריס (פאראתירואיד) - פורטיאו, תרופה דמוית ההורמון הפאראתירואיד. התרופה הזו פועלת באמצעות גירוי התאים האוסטיאובלסטים ובכך מגבירה את בנית העצם. היא ניתנת בזריקה יומית לירך או לבטן. התרופה בשימוש במקרים חמורים של אוסטיאופורוזיס, לאנשים עם שברים או לאלו שלא הגיבו לטיפולים האחרים. ניתן להשתמש בתרופה עד שנתיים.

חשוב להקפיד על מעקב רפואי מסודר. צילום: שאטרסטוק

איך ניתן להעלות את צריכת הסידן במזון?

מומלץ לאכול בכל ארוחה מזון עשיר בסידן. חלב ומוצרי חלב הם המקורות העשירים ביותר בסידן. מקורות אחרים המכילים סידן הם סרדינים, מיץ תפוזים מועשר בסידן, חלב סויה מועשר בסידן, פולי סויה, תרד וכרוב עלים. ניתן להכין מרקים על בסיס של חלב דל שומן במקום מים, כמו כן יש להגביל את צריכת האלכוהול והקפאין הפוגעת בספיגת הסידן במערכת העיכול.

אילו תוספי סידן קיימים?

קיימים מספר תוספי סידן הנבדלים ביניהם בתרכובות השונות ובכמות הסידן האלמנטלי, הסידן הזמין לגוף. התרכובות הקיימות בארץ הן סידן קרבונט, סידן ציטראט וסידן פוספאט. הן קיימות בצורות שונות כמו כדורי מציצה, כדורים הנמסים במים, גלולות ואבקות. סידן קרבונט עלול לגרום לעצירות, ומומלץ ליטול אותו בזמן הארוחה. לעומתו סידן ציטראט נספג בקלות ואין צורך לקחת אותו עם הארוחה. סידן פוספאט מרוכז פחות ולכן יש ליטול אותו בכמויות גדולות יותר, אך זו התרכובת שגורמת פחות לעצירות.

האם ניתן למנוע את השברים?

נפילות הן הגורם העיקרי לשברים. לפי מנתונים מארה"ב, אחד מתוך שלושה אנשים בני 65 ומעלה נופל מדי שנה. רוב הנפילות מתרחשות בבית. בכל תוכנית לטיפול באוסטיאופורוזיס יש לכלול דרכים להקטנת שיעורי הנפילות בעיקר בבית, כמו התקנת תאורה מתאימה בכל החדרים ובשירותים, הימנעות מהנחת חפצים רבים או ספרים על הרצפה, מומלץ לא להשתמש בשולי מפה ארוכים ווילונות ארוכים, יש להקפיד על סילוק חוטי טלפון וטלוויזיה מאזורי הליכה. מומלץ להתקין בחדר האמבטיה ידיות על הקירות ליד המקלחת והאסלה. יש לבדוק שהשטיחים אינם חלקים ושהם צמודים לרצפה. יש לנוע בבית תמיד עם נעלי בית בעלות סוליות מחוספסות. יש להקפיד על כסאות יציבים שלא נוטים להתהפך. מומלץ לשבת על כסאות וספות עם מושב גבוה ונוקשה שקל לקום מהם.

אף פעם לא מאוחר לשפר את בריאות העצמות. שיפור זה יכול להתרחש רק בשילוב תזונה נבונה, פעילות גופנית, תרופות מתאימות, מעקב רפואי מסודר וסביבה בטוחה המונעת נפילות.

ד"ר עמיאל פיגנבאום ז"ל, כיהן כמנהל ע.ש.ר - המרכזים הרפואיים לשיפור הבריאות והמראה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום