סכיזופרניה: חיוני לטפל בהקדם

(8)
לדרג

התקף פסיכוטי יכול במקרים מסוימים לבשר על התפרצות סכיזופרניה. מעקב רפואי וטיפול הם חיוניים למניעת התקפים נוספים והידרדרות המחלה

רופא פסיכיאטר ,מומחה לפסיכיאטריה
050-5252552

סכיזופרניה (בעברית: שסעת) היא אחת ההפרעות הפסיכיאטריות המורכבות והקשות.

1 מכל 100 אנשים יסבול מהמחלה, הפורצת בדרך כלל בגיל 20-30, אם כי קיימת גם סכיזופרניה בגילאים מאוחרים יותר.

מהלך המחלה מתחיל מהתקף פסיכוטי פתאומי, אשר ברפואה הפסיכיאטרית אנו מתייחסים אליו כאל "בעירה" של מערכת העצבים - כפי שמתייחסים בקרדיולוגיה אל התקף לב. דהיינו: נרצה להפסיק את ה"בעירה" ולצמצם את ההתנהגות הפסיכוטית במהירות, על מנת שלא תתפתח סכיזופרניה כרונית, הנחשבת להרבה יותר קשה לטיפול, היות שמתפתחים יותר תסמינים שליליים של המחלה (התנתקות, התכנסות של החולה בעצמו, חוסר תפקוד, יציאה מהמעגל החברתי ואנהדוניה).

קיימת אבחנה בין תסמינים "שליליים" (משמע: הפחתה, ביחס למבנה האישיות הרגיל) לבין תסמינים "חיוביים" (התנהגויות "עודפות", ביחס למבנה האישיות הרגיל).

אילו תסמינים "שליליים" עלולים להופיע סמוך להתקף פסיכוטי?

התכנסות והתבדלות מהסביבה וחוסר תקשורת.
"השטחה" של רגשות המתבטאת באופן הביטוי: השפה הופכת לשפה דלה; והמבט הופך לחסר הבעה.
הזנחה עצמית.
אנהדוניה היעדר היכולת לחוות הנאה מאירועי חיים הנחשבים למהנים.
אדישות.
יציאה מהמעגל התפקודי והחברתי: לעיתים יש מקרים של סכיזופרנים, אשר הופכים להומלסים.
נטייה להתמכרויות (בעיקר לסיגריות ולגראס, על מנת למצוא מזור למצוקה ולתופעות הלוואי של המחלה ושל הטיפול התרופתי).

מהם התסמינים ה"חיוביים" האופייניים להתקף הפסיכוטי?

דלוזיות - מחשבות שווא. לדוגמא: החולה חושב שהוא ניחן בכוחות על טבעיים, הוא המשיח, אלוהים וכו', תיתכן פרנויה וחשדנות כלפי הסובבים.
הלוצינציות - עיוות תפיסתי, בדרך כלל ראיית חזיונות שאינם קיימים במציאות או שמיעה של קולות שהינו הסימפטום הנפוץ יותר.

חשוב לציין כי לסכיזופרניה יש מספר צורות, קלות וקשות יותר, המתבטאות בעוצמות שונות של התסמינים ה"שליליים" וה"חיוביים". אני סבור כי עם התקדמות המדע ניתן יהיה להגדיר כל צורה של המחלה בנפרד בהתאם למאפיינים שלה.

בנוסף, חשוב לציין כי בניגוד לסטיגמה הרווחת, רמת האלימות המאפיינת חולים במחלות נפשיות איננה גבוהה יותר בהשוואה לרמת האלימות באוכלוסייה הכללית.

האם סכיזופרניה כרוכה גם בפגיעה עצמית ופגיעה בסביבה?

חולים בסכיזופרניה עלולים לעיתים להיות מסוכנים לעצמם ולאחרים. לדוגמא: כאשר החולה מאמין שהוא מסוגל לעוף מגג של בניין, הוא עלול לקפוץ; אם חולה שומע קולות הפוקדים עליו לפגוע או לרצוח מישהו - הוא עלול לממש את המעשה במידה ובוחן המציאות שלו לקוי.

לכן, במהלך התקף פסיכוטי, כאשר קיימת מסוכנות לחולה עצמו או לסביבתו, בצירוף של תנאים נוספים, לעיתים אין ברירה - אלא לאשפז את החולה בכפייה במחלקה סגורה, לתקופה מסוימת, עד לדעיכת ההתקף, זאת בכדי לגונן עליו ועל סביבתו.

התקף פסיכוטי. אילוסטרציה: שאטרסטוק
התקף פסיכוטי. אילוסטרציה: שאטרסטוק

מהם התנאים לאשפוז כפוי?

אדם המועד לבצע פגיעה עצמית או לפגוע באדם אחר, יאושפז בכפייה רק אם מתקיימים שלושה תנאים:

1. החולה מאובחן כחולה נפש הנמצא במהלך של התקף פסיכוטי עם שיפוט מציאות לקוי.
2. רמת מסוכנות מידית לעצמו ולאחרים.
3. מתקיים קשר בין שני התנאים הללו, דהיינו רמת המסוכנות קשורה לפסיכוזה.

האם ניתן לאבחן סכיזופרניה, בעקבות התקף פסיכוטי חד פעמי?

על סמך התקף פסיכוטי אחד, לא מאבחנים אדם כחולה בסכיזופרניה. בכ-50% מהמקרים בהם מתפרץ אצל אנשים אירוע פסיכוטי, הוא יהיה חד פעמי וקצר - ולכן לא מאבחנים את האדם כסובל מסכיזופרניה. אמנם ניתן להעריך שהמטען הגנטי של האדם נושא גנים של מחלת הסכיזופרניה וכי אירוע כלשהו גרם להתקף הפסיכוטי - אבל אם במהלך חצי שנה, לאחר האירוע הפסיכוטי, הוא חזר לדפוס ההתנהגות מלפני ההתקף ולא נצפו תסמינים שליליים, הוא לא יאובחן כסכיזופרן. חשוב לנהוג במשנה זהירות, לפני שמגדירים אדם כחולה בסכיזופרניה - עם כל המשתמע מההשלכות הקשורות בהבחנה זו.

מתי מאבחנים אדם כחולה בסכיזופרניה?

אם במהלך חצי שנה לאחר האירוע הפסיכוטי הראשון הופיעו תסמינים "חיוביים" ו"שליליים", כגון: דלוזיות, הלוצינציות, התכנסות, השטחה של רגשות והזנחה; או אם מתפרץ אירוע פסיכוטי נוסף יש סיכוי שהאדם יאובחן כחולה במחלת הסכיזופרניה.

מהם הגורמים למחלת הסכיזופרניה?

ההערכות הן כי מדובר בשילוב של גורמים תורשתיים וביולוגיים, עם גורמים סביבתיים.

ידוע כי קיים מרכיב גנטי וכי מדובר בקבוצת גנים גדולה, אולם לא ניתן לגלות בבדיקת סקר איזה תינוק נושא מטען גנטי של מחלת הסכיזופרניה. ידוע כי אם אחד מההורים חולה בסכיזופרניה, הסיכוי של הילד לחלות הינו כ-10%; ואם שני ההורים חולים - הסיכוי כבר עולה ל-40%.

יש אנשים הנושאים מטען גנטי למחלת הסכיזופרניה - והמחלה לא תתפרץ אצלם. בדרך כלל, המחלה מתפרצת בדרך כלל בעקבות אירוע חיים מכונן או טראומטי אצל אדם, הנושא גנים של מחלת הסכיזופרניה. זה יכול להיות אירוע שאצל אדם אחר לא יהיה טראומטי כלל וכלל, אולם אם קיים מטען גנטי - האירוע יהווה טריגר להתפרצות המחלה. האירוע לא חייב להיות קיצוני, אבל כן מדובר באירוע שנתפס קשה או טראומטי עבור החולה, לדוגמא: גיוס לצבא או מוות של קרוב. כמו כן, יש מקרים בהם אנו עדים להתפרצות המחלה גם לאחר אירוע טוב שהוא שינוי חיובי בחיים, כגון התאהבות ראשונה.

האם יש ידע מדעי אודות המנגנון הנוירו-ביולוגי של המחלה?

המנגנון הנוירו-ביולוגי של המחלה איננו ברור, אולם לפי השפעת הטיפול התרופתי - אנו יודעים שמתן תרופה החוסמת את פעולת הקולטן דופמין, בעיקר דופמין D2, לאדם הנמצא בהתקף פסיכוטי, מסייעת להשיג רגיעה ולהפסקת המצב הפסיכוטי.

כאשר יש הפרשת יתר של המוליך העצבי דופמין, התרופה גורמת לירידה בחיבור לקולטן דופמין - ובכך משפיעה על הפסקת ההתקף הפסיכוטי.

טיפול בחולת סכיזופרניה. אילוסטרציה: שאטרסטוק
טיפול בחולת סכיזופרניה. אילוסטרציה: שאטרסטוק

מהי ההשפעה של שימוש בסמים? האם "סמים קלים" נחשבים מסוכנים?

גורם משמעותי נוסף לתחלואה בסכיזופרניה הינו שימוש בסמים, הנחשבים באופן מטעה כ"סמים קלים" - ומעלים את השכיחות להתפרצות התקף פסיכוטי.

נציין גם כי בשנים האחרונות, מאז שיש נגישות גבוהה לסמים, כגון גראס וסמי פיצוציות מסוג "חגיגת" או "נייס גיי" - אנחנו עדים לעלייה במקרים של התפרצות התקף פסיכוטי, לאחר השימוש בסמים. זוהי קבוצת אוכלוסייה חדשה של חולים בעקבות השימוש בסמים.

בנוסף לכך, אנו רואים כי מי שמפתח סכיזופרניה כרונית בעקבות התקף פסיכוטי (לאחר שימוש בסמים) - בדרך כלל מגיב פחות טוב לטיפול התרופתי; במקרים אלה, מהלך מחלת הסכיזופרניה יהיה ארוך וקשה יותר.

בהקשר זה חשוב לציין כי כיום יש פעילות ענפה להפוך את הגראס לחוקי, אולם הציבור איננו מודע לכך שהשימוש בגראס יכול לעורר אצל חלק מהאנשים התקפים פסיכוטיים - ולכן אסור שייעשה ללא פיקוח.

מאחר שצעירים אשר משתמשים בסמים קלים להשגה אינם יודעים מהו המטען הגנטי שלהם - הם עלולים להסתכן בהתפרצות פסיכוטית ובעקבותיה במחלת נפש כרונית וקשה.

לכן, חשוב מאוד להדגיש כי אין סמים קלים. העובדה שאין אכיפה מספקת וכי ניתן להשיגם בכל מקום איננה מפחיתה מרמת מסוכנות הסמים. גם מריחואנה הנלקחת למטרה רפואית (קנאביס רפואי) מתאימה לטיפול רק בהתוויות מסוימות; ויכולה לגרום לאדם בריא להתקף פסיכוטי, בשימוש לא מבוקר. אל תתפתו לחשוב שאם מדובר בגראס רפואי ובחומר טבעי הוא בהכרח לא מסוכן!

מה כולל הטיפול בסכיזופרניה?

על מנת להפסיק את ההתקף הראשון והקריטי, יינתן טיפול תרופתי - למשך שנה, לפחות; וייערך מעקב, על מנת לבדוק אם לא מתרחש אירוע פסיכוטי נוסף. גם אם ההתקף הפסיכוטי היה אירוע יחיד - חשוב מאוד לא להפסיק את הטיפול התרופתי, לפחות למשך שנה. זאת, על מנת למנוע התקף נוסף - שלאחריו יגיעו התקפים נוספים והמחלה תהפוך לכרונית, כאשר בין התקף להתקף חל יותר ויותר צמצום בחייו של האדם והוא מסתגר ומתבדל מסביבתו עוד ועוד.

הטיפול התרופתי כולל תרופות אנטי פסיכוטיות, אשר לעיתים גורמות תופעות לוואי. חשוב לציין כי למרות תופעות לוואי, הטיפול התרופתי מפסיק את ההתקף הפסיכוטי - ומסייע במניעת ההתקף הבא. כיום, יש אמצעים טובים להפסיק התקף פסיכוטי - ולמנוע את ההתקף הבא.

תופעות לוואי אפשריות: מכיוון שהתרופה חוסמת את דופמין D2, יש השפעה גם על דופמין D1 הקשור במחלת פרקינסון. לכן, ייתכנו רעד, חולשת שרירים וחוסר שקט ותזוזה של הרגליים (אקטיזיה). תופעות לוואי נוספות, אשר אופייניות לתרופות אנטי פסיכוטיות הן: עלייה בתיאבון ושינויים מטאבוליים ברמת השומנים בדם וברמות הסוכר בדם. נוכח תופעות הלוואי, יש צורך בניטור ובהתאמת המינונים וסוג התרופות, בהתאם למצבו של החולה.

טיפול פסיכולוגי תומך - כאשר אדם נמצא בהתקף פסיכוטי, מומלץ טיפול פסיכולוגי תומך, בנוסף לטיפול התרופתי. לא מומלץ טיפול פסיכולוגי מעמיק, באמצעות פסיכואנליזה - מכיוון שכאשר המטופל חווה תסמינים כגון מחשבות שווא, קולות וחזיונות - אין מקום לטיפול שיכול לפעול נגד יכולתו לחזור לעצמו ולארגן את עצמו מחדש.

לסיכום: סכיזופרניה היא מחלה עם פנים וצורות רבות. בחלק מהמקרים זוהי מחלה בדרגה קלה והחולה יגיב היטיב לטיפול התרופתי, ובחלק מהמקרים היא עלולה להפוך לכרונית ולגרום לאדם לקושי בתפקוד. חשוב כי מטופל שהגיב היטב לטיפול התרופתי יתמיד בטיפול בהתאם להחלטת הרופא ולא יפסיקו, על מנת שלא יחווה דפוס של "הדלת המסתובבת": טיפול > הטבה > הפסקת הטיפול התרופתי > סיכון להתקף פסיכוטי נוסף ולאשפוז חוזר.

במקרה של התקף פסיכוטי, על מנת להימנע ממצב כרוני, יינתן טיפול חירום מידי במטרה להפסיק את ההתקף ולמנוע החמרה של הסימפטומים והופעה של "תסמינים שליליים". הצלחת הטיפול התרופתי, במניעת ההתקף הפסיכוטי הבא - הינה קריטית למהלך חייו של החולה, היות שכיום הרפואה יכולה להתמודד טוב יותר עם התסמינים ה"חיוביים" ומוגבלת יותר בטיפול בתסמינים ה"שליליים". על מנת לפתח תרופות חדשות ויעילות לטיפול בתסמינים ה"שליליים" הנמשכים לתקופות ארוכות יותר, נערכים בעולם מחקרים רבים כדי לפתח דור חדש של תרופות שיוכלו לסייע למטופל לחזור מהר יותר לתפקוד מלא לאחר שטיפלנו בתסמינים החיוביים.

ד"ר יעקב חרמון הוא מומחה בפסיכיאטריה, מנהל מרכז רפואי בראשון לציון לאבחון וטיפולים פסיכיאטריים.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.


בואו לדבר על זה בפורום פסיכיאטריה.

  • צור קשר
ד"ר יעקב חרמון
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום