צניחת איברי אגן ודליפת שתן במאמץ

(0)
לדרג
תוכן מקודם

הגעת לגיל 40? סביר שאת או חלק מחברותייך סובלות מצניחת איברי אגן או דליפת שתן במאמץ. בכלל לא נעים - אבל יש מגוון פתרונות: תרופות, פיזיותרפיה או ניתוח

צניחת אברי האגן ודליפת שתן במאמץ - הן תופעות מהן סובלות, בעיקר, נשים מעל גיל 40, אצלן מתחיל תהליך של ירידה בהורמונים הנשיים. בעיות אלה נחשבות נדירות אצל נשים צעירות, שטרם ילדו ופוריותן בשיאה.

מהן הסיבות לצניחת אברי האגן ולדליפת שתן במאמץ?

צניחת אברי האגן שכיחה במקרים של לידות קשות, ולדנות, משקלים גבוהים של ילודים, חוסר בקולגן, הפסקת מחזור הווסת, השמנת יתר משמעותית או חולשה מולדת של רקמות האגן (גנטיקה). דליפת שתן במאמץ שכיחה אצל נשים, בעיקר על רקע פגיעה בשרירי רצפת האגן. שרירי רצפת האגן מסייעים בשליטה על השתן - ולכן כאשר שרירים אלה נחלשים, הסיכון לדליפת שתן במאמץ עולה משמעותית. אין זה אומר בהכרח כי כל מי שסובלת מצניחת אברי האגן, תסבול גם מדליפת שתן ולהיפך; אך במרבית המקרים זה משולב.

מהם התסמינים לצניחת אברי האגן?

התסמינים כוללים תחושת כבדות באגן וכאבי גב תחתון. כמו כן, עלולים להופיע דימומים מן הרחם, קושי במתן שתן, דליפת שתן, הליכה מרובה לשירותים, ריקון לא מלא וכיו"ב. מרבית התסמינים מחמירים עם הזמן, ללא טיפול - ומורגשים בעיקר לאחר עמידה ממושכת, שיעול, הרמת משא כבד או מאמץ פיזי. חשוב מאוד לא להזניח את הבעיה ולטפל בה בהקדם, על מנת שהתסמינים לא יחריפו.

כיצד מאבחנים?

האבחנה הראשונית נעשית, במרבית המקרים, על ידי גניקולוג או אורוגניקולוג, בבדיקה ידנית. לאחר מכן, הרופא המטפל מפנה על פי שיקול דעתו למספר בדיקות - ובהן: אורודינמיקה - בדיקת תפקוד השלפוחית וצינורית השתן, על ידי החדרת קטטר דק עם חיישן אלקטרוני לשלפוחית השתן; מנומטריה - בדיקת הלחצים בחלחולת ובסוגר האנאלי, על ידי החדרת בלון לפי הטבעת; ציסטוסקופיה - הסתכלות לתוך שלפוחית וצינורית השתן, באמצעות צינורית מתכת שבראשה יש מצלמה ואור.

מהן שיטות הטיפול אשר מוצעות לפתרון הבעיות הללו?

טיפול תרופתי לחיזוק רקמות האגן.
פיזיותרפיה.
ביופידבק - מכשיר הביופידבק כולל אלקטרודה וגינלית הקולטת את הפעילות החשמלית מהגוף ומציגה אותה בדרך חזותית. כך ניתן לראות את נקודת ההתחלה ואת קצב ההתקדמות של חיזוק השרירים.
ספורט מותאם, כגון שיטת פאולה.
החדרת תומך מיוחד לנרתיק.
שמירה על משקל תקין.
הפסקת עישון.

איזה סוגים של בריחת שתן קיימים אצל נשים?

ישנם סוגים נפוצים של בריחת שתן אצל נשים - והם כוללים: דליפת שתן במאמץ, דליפת שתן בדחיפות והפרעת השתנה משולבת. דליפת שתן במאמץ היא השכיחה ביותר והיא נפוצה במיוחד בגיל הביניים (סביבות גיל 40). הדליפה מתרחשת, בדרך כלל, בזמן שיעול, פעילות גופנית (ריקוד, קפיצה וכדומה) צחוק או התעטשות.

איבוד שתן בדחף נפוץ אצל נשים מבוגרות יותר: למעשה מדובר באיבוד שתן בלתי רצוני, משולב בתחושת דחיפות למתן שתן. לרוב, זוהי תוצאה של התכווצויות לא מבוקרות של דופן שלפוחית. הסוג השלישי של דליפת השתן שייך אף הוא לנשים מבוגרות והוא נובע ממחלות לב וסוכרת לא מאוזנת.

מהן אפשרויות הטיפול בבריחת השתן?

פיזיותרפיה
נטילת תרופות אנטיכולינרגיות.
טיפול כירורגי - הניתוח נקרא TVT ובו מושתל סרט סינתטי מתחת לאמצע השופכה דרך הנרתיק.

מתי מחליטים לבצע ניתוח באיברי האגן?

במקרים בהם האישה נמצאת בשלב מתקדם של צניחת איברי האגן, ההמלצה תהיה לבצע ניתוח. הניתוח המודרני איננו מורכב או קשה וניתן לבצע אותו במספר שיטות, שגם הן נקבעות בהתאם למצב איברי האגן של האישה.

איזה שיטות ניתוח קיימות?

הניתוח הכי קל הינו הניתוח שנעשה בו שימוש רק ברקמות האישה - וללא רשתות. הוא נקרא תיקון פלסטי - וניתן לבצעו בהרדמה מקומית או כללית. משך הניתוח חצי שעה עד שעה - והוא כולל יום אשפוז. החלמה מלאה היא לאחר 3- 4 שבועות.
ניתוח רשתות נחשב לניתוח השני בדרגתו; הוא נעשה באותו האופן, אך כולל התקנת רשתות לצניחת האיבר. ניתוח הרשתות נפוץ ונעשה משך שנים רבות. הוא נחשב יעיל וטוב, אחוז הסיכון בו נמוך מאוד ועומד על פחות מ-3%. משך הניתוח כשעה - וכולל שני לילות אשפוז. החלמה מלאה, לאחר 3-4 שבועות.

ניתוח קלאסי לכריתת רחם נעשה בהתאם לרמת הצניחה המקסימלית, וגם הוא יכול להיעשות בהרדמה מלאה או חלקית, למרות שהוא יותר מורכב ומצריך 4-5 ימי אשפוז. החלמה מלאה עד חודש ימים.

אחוזי ההצלחה בכל הניתוחים הללו מאוד גבוהים - ועומדים על 80%-90%.

מדוע כדאי להתקין את הרשת הסינתטית? האם היא יעילה?

הטיפול בצניחת איברי האגן, המבוסס על השתלת רשת סינתטית דרך הנרתיק, נלקח למעשה מתחום ניתוחי הבקע, תחום בו נעשה - משך שנים - שימוש בשתלים סינתטיים; וגם מניתוחי הטיפול בדליפת שתן, שהחלו להתקין רשתות אלה. הרשת מצליחה להחליף את הרקמה - ומספקת לאיברי האגן תמיכה טובה. הרשת עשויה סיב עם פתחים, אשר מאפשרים מעבר חופשי של תאי מערכת החיסון, שתפקידם לחסל חיידקים. הרשת מושתלת מתחת לרירית הנרתיק ולרקמת החיבור - ואינה מורגשת ונראית.

האם ניתן לחזור לחיי שגרה, לאחר הניתוחים הללו?

לאחר הניתוח, חיי השגרה משתפרים, אך יש להקפיד - ולשמור על משקל תקין, תזונה מאוזנת, הפסקת עישון, לא להרים משאות כבדים ולהימנע מעצירות.

ד"ר לאוניד זלוטניק הוא מומחה לגניקולוגיה ומיילדות.

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום אורוגניקולוגיה - דליפת שתן וצניחת רצפת האגן.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום