הריון בסיכון גבוה: מי בסיכון? חשוב לדעת

(1)
לדרג

מהו הריון בסיכון גבוה? מי נמצאת מלכתחילה בקבוצת סיכון? אילו מחלות רקע עלולות להשפיע על מהלך הריון תקין? סובלת מסוכרת, יתר לחץ דם או מחלה אוטואימונית?

רופא גינקולוגיה ומיילדות (נשים) ,מומחה ליילוד וגינקולוגיה
077-9977140 (מספר מקשר)

עוד בנושא: הריון, לידה והגיל הרך

הריון בסיכון גבוה הוא הריון שבו יש חשד לסיכון מוגבר לאשה, לעובר או לשניהם. מצב אימהי של הריון בסיכון גבוה הוא למעשה כל מחלה אימהית טרם ההריון, שעלולה להשפיע על מהלכו התקין של ההריון.

איזה מחלות מקדימות עלולות לגרום להריון בסיכון גבוה?

מחלות שעלולות לגרום להריון בסיכון גבוה הן מחלות לב, מחלות זיהומיות אקוטיות או כרוניות, מחלות דרכי נשימה, דרכי העיכול, סוכרת, יתר לחץ דם ועוד. גם מצבים או מחלות המתגלים אצל האם במהלך ההריון, עלולים להעמיד את ההריון תחת מצב של סיכון, כמו למשל מצבים של דימומים בהריון, בשל שליית פתח או היפרדות שלייה, סוכרת בהריון, לחץ דם בהריון, ירידת מים, טיפול בהריונות עודפים ועוד.

האם העובר עצמו יכול לסכן את מהלך ההריון?

באשר לעובר, כל בעיה הקשורה בו - שאינה בטווח התקין - מכניסה אף היא את ההריון תחת הקטגוריה של הריון בסיכון גבוה. כמו, למשל, במצבים של הריונות מרובי עוברים, הריונות עם ריבוי או עם מיעוט מי שפיר, מומים עובריים מולדים, האטה בגדילה התוך רחמית, מיימת עוברית ועוד.

בנוסף, כל הריון עכשווי שהגיע לאחר הריון שהסתיים בצורה בלתי שגרתית, בעקבות בעיה אימהית או עוברית, גם הוא ייכלל תחת ההגדרה של הריון בסיכון מוגבר.

מי נמצאת מראש במצב של הריון בסיכון גבוה, גם אם ההריון עצמו חולף באופן תקין עד לסופו?

כל אישה שטרם כניסתה להריון וחולה במחלה כרונית או אקוטית, שלא קשורה להריון, אבל עלולה להחמיר במהלכו ולהקשות גם על הלידה - נדרשת להיות תחת מעקב במרפאת הריון לסיכון גבוה, גם אם במהלך ההריון היא מרגישה מצוין ובקו הבריאות.

בדרך כלל, מדובר במחלות מורכבות, המערבות מערכות גוף מרכזיות. לדוגמא: סוכרת נעורים, יתר לחץ דם, מחלת הנפילה (אפילפסיה), מחלות לב וכלי דם, מחלות אוטואימוניות (כמו לופוס או מחלת קרוהן), מחלות ריאה, אסתמה קשה, אי-ספיקה כלייתית, ומחלות אנדוקריניות (כמו, למשל: פעילות יתר של בלוטת התריס). כמו כן, אישה עם עבר של הפלות חוזרות, אישה מעל גיל 35 או מתחת לגיל 18, ואישה בהיריון מרובה עוברים - נחשבות אף הן לנשים בהריון תחת סיכון גבוה.

כל כמה זמן נדרש לראות את הרופא המטפל, במצב של הריון בסיכון גבוה?

מעקב אצל רופא מומחה להריון בסיכון עשוי להפחית משמעותית חלק מהסיבוכים שעלולים להיווצר בזמן ההריון. המעקב צריך להיערך במסגרת רפואית המתמחה בהריון בסיכון גבוה; דהיינו, אצל רופא מתמחה בתחום, במרפאה ייעודית לכך; או, לפרקים, במחלקת אם-עובר בבית החולים. מעקב זה נדרש כדי לקבל החלטות על צורת מעקב ההריון העתידי, על תזמון הלידה ועל אופן הלידה, בהקשר למצב ההריון וסיכונו הספציפי.

באשר לפרקי הזמן למעקב, הנתון משתנה - ותלוי במחלת הרקע שבגינה האישה הוגדרה תחת הריון בסיכון מוגבר, במצבה הקליני העכשווי בהריון; ובשאלה האם חל שינוי כלשהו במחלת הבסיס שלה - וכן לפי התפתחות בדיקות ההריון עצמו והתפתחות העובר. אם האישה, העובר ומהלך ההריון יציבים ומתפתחים לפי המצופה, המעקב מתרחש לרוב אחת לארבעה שבועות.

כאשר עולה הצורך במעקב צמוד, משנים את תדירות הביקורים לפיו; ואם המצב הבריאותי איננו יציב, אף נדרש לאשפז את האישה למעקב קפדני במחלקת אם-עובר.

איזה בדיקות - מעבר לבדיקות ההריון השגרתיות - נדרש לבצע במצב של הריון בסיכון גבוה?

בדיקות שאינן בשגרה ומיועדות לנשים שהוגדרו כנשים בהריון בסיכון מוגבר, משתנות לפי מחלת הבסיס או המצב שהביא את המטופלת להיות מאובחנת כהריון בסיכון. אם מדובר בנשים שנכנסו להגדרה זו בשל סוכרת טרום הריונית, יש לבדוק רמת המוגלובין מסוכרר (A1C) - פעם אחת לטרימסטר - כדי לוודא שהסוכרת מאוזנת; ויש להקפיד על בדיקת פונדוס לעיניים אחת לטרימסטר. לבדיקת מצב רשתית העין, לבצע אקו לב עוברי, לשלילת מומי לב עובריים, לבדוק תפקודי כליה (כמו: קריאטינין, אוריאה) ויש לבצע איסוף שתן לחלבון כמותי, למשך 24 שעות, אחת לטרימסטר (לצד מעקבי סוכר / ופרופילי יום).

מעבר לבדיקות הנערכות אצל האם, יש לבדוק אצל העובר מעקבי גדילה, כמות מים וזרימות דם, בתדירות גבוהה יותר מאשר בהריון רגיל. במצב של מחלות אוטואימונית כמו לופוס, יש לבצע אקו לב עוברי משבוע מוקדם להריון - לצד בדיקת נוגדנים ספציפיים (אנטי RO ואנטי LA).

למי שנמצאת בקבוצת סיכון, איזה בדיקות בריאותיות יש לבצע לפני הכניסה להריון?

מרבית המחלות הכרוניות עשויות להשפיע על מהלך הריון תקין. לכן חשוב שמחלות אלה יהיו מאוזנות, טרם הכניסה להריון. אם אישה בעלת מחלת רקע נכנסת להריון במצב יציב ומטופל, רב הסיכוי שההריון יעבור בשלום. כאשר המטופלת נמצאת מראש עם מחלת רקע במצב לא מאוזן ולא מטופל כראוי - ההריון, בהתאם, עלול להסתבך.

בסוכרת טרום הריונית, חשוב לוודא שטרם ההריון, רמות ההמוגלובין המסוכרר A1C יהיו מאוזנות ובנורמה. כמו כן, חשוב לבדוק שטרם ההריון המטופלת תעבור בדיקת עיניים, בדיקת תפקודי כליה, בדיקת איסוף שתן כמותי - ומומלץ מאוד שכל אלה יהיו מאוזנות, עוד לפני הכניסה להריון.

בנשים עם יתר לחץ דם כרוני, חשוב שכבר מתחילת ההריון הן יצרכו תרופות בטוחות, שניתן לתת בהריון. ואם יש צורך לשנות את סוג הטיפול - יש לבצע את השינוי טרם הכניסה להריון. במקרה של מחלות אוטואימוניות (כדוגמת לופוס), חשוב שהאישה תהייה ברמיסיה (ולא במחלה פעילה) - טרם כניסתה להריון. ויש לוודא שהיא מטופלת בתרופות שמאושרות לטיפול - ולא פוגעות בעובר.

ד"ר דוד סגל הוא רופא בכיר להריון בר-סיכון במרכז הרפואי סורוקה וכן בקופת חולים כללית.

  • צור קשר
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום