עקירה כירורגית: כיצד ומדוע?

(10)
לדרג

עקירת שיניים כירורגית נחוצה כאשר יש צורך בהפשלת החניכיים או בחשיפת שורשים ולא ניתן להסתפק בעקירה "רגילה". כדאי להיעזר במומחה פה ולסת או מומחה חניכיים

רופאת שיניים ,מומחית לכירורגיית פה ולסתות
077-2306966 (מספר מקשר)

שיניים המיועדות לעקירה הן שיניים אשר הפרוגנוזה להישארותן בפה היא פרוגנוזה נמוכה. לרוב מדובר בשיניים שהפגיעה בהן כה קשה, עד שלא ניתן להצילן ולשמרן בפה. ככלל, הגורמים הנפוצים למצב זה הם עששת עמוקה והרס כותרת נרחב של השן, תהליכים דלקתיים נרחבים במיסב השורש או שן ניידת, בגלל מחלת חניכיים. ישנן סיבות נוספות לעקירות, כגון: שיניים כלואות בלסת, שיניים המעורבות בתהליכים פתולוגיים בלסת שאינם זיהומיים (כגון ציסטות), או שיניים שיש צורך לעקור בגלל התחלה של טיפול ליישור שיניים.

מה ההבדל בין עקירה כירורגית לבין עקירה רגילה?

באופן עקרוני, עצם הוצאת שן ממכתשית בתוך הלסת הינה התערבות כירורגית. ולכן, ניתן להגדיר כמעט כל עקירה כ"עקירה כירורגית". למרות זאת, במונח עקירה כירורגית, הכוונה ברוב המקרים היא לעקירה בה יש צורך בהפשלת החניכיים, ולעתים גם בהפרדת השורשים, לצורך הוצאת השן. כמו כן, בעקירה כירורגית, הכירורג ישתמש בתפרים לצורך סגירת החניכיים ועצירת הדימום - זאת בניגוד לעקירה רגילה, בה ניתן לעקור את השן בעזרת מכשיר (צבת/מניף), ללא צורך בחתכים נוספים בחניכיים; ולעתים ללא צורך בתפרים.

מהן הסיבות לביצוע עקירה כירורגית?

יש צורך בעקירה כירורגית במקרים הבאים:

1. ישנו הרס כותרתי נרחב של השן ולא ניתן לראות את הכותרת מעל פני השטח.

2. הצורה האנטומית של השן אינה מאפשרת הוצאתה בשלמות, בשל צורת השורשים (שורשים מבודרים, מכופפים וכו').

3. השן סמוכה למבנים אנטומיים חשובים, כגון עצבים או רצפת הסינוס המקסילרי - ויש חשש שעקירה לא מבוקרת תגרום לפגיעה באחד מהמבנים הללו.

4. מתוכנן שתל באזור העקירה וישנו חשש שעקירה, שאיננה כוללת הפשלת החניכיים ופיצול השורשים, תגרום לשבירת קירות המכתשית ותמנע צמיחה תקינה של עצם לאחר העקירה.

5. כאשר יש חסר של עצם, בשל תהליך דלקתי - ומעוניינים לבצע השתלת עצם (שימור מכתשית/שימור רכס), תוך כדי תהליך העקירה.

כיצד מתבצעת עקירה כירורגית?

לאחר ביצוע הרדמה מקומית באזור העקירה, יהיה צורך בהפשלת החניכיים (הרמת מתלה החניכיים). לשם כך, יבוצע חתך בחניכיים באזור העקירה - ולאחריו יופשלו החניכיים, לצורך חשיפת שורשי השן ולצורך התרשמות הרופא וביצוע העקירה. כך, למשל, בשיניים מרובות שורשים (שלושה למשל), יהיה צורך בהפרדת השורשים, פיצולם ומשיכתם אחד אחד. לאחר מכן, תבוצע תפירה של אזור העקירה בחוטי תפירה נספגים; או, לחילופין, יהיה צורך להסירם כשבוע לאחר מכן.

האם עקירה כירורגית כואבת?

הכאב ומשך ההחלמה, לאחר עקירה כירורגית, אינם שונים כלל וכלל - מכל עקירת שן אחרת. תלוי מאוד בכל מקרה, לגופו.

מהו זמן ההחלמה? במה כרוכה ההחלמה מעקירה כירורגית?

ההחלמה תלויה מאוד בסוג השן שנעקרה, במיקומה בלסת ובמיומנות הרופא שעקר את השן, כך שכל מקרה לגופו: ישנן עקירות כירורגיות, בהן ההחלמה נמשכת יום-יומיים; או, לחילופין, ההחלמה עלולה להתמשך שבוע או יותר, במקרים של עקירות מורכבות יותר, לדוגמה באזורים של שיני בינה כלואות.

מהן ההוראות לאחר עקירה שכזו?

הוראות למטופל לאחר העקירה הן ברוב המקרים:

1. ללחוץ עם פד גזה באזור העקירה כ-15-20 דקות לאחר העקירה, לסיוע בעצירת הדימום

2. להימנע משטיפת הפה ו/או מיריקה, ב-24 שעות הראשונות למניעת דימום

3. ליטול אנטיביוטיקה ומשככי כאבים, כפי שנרשמו ע"י הרופא/ה

4. לגרגר בחומר אנטיספטי, המכיל כלורהקסידין, כ-24 שעות לאחר העקירה - ועד לשבוע אחריה

5. לקרר את האזור החיצוני לעקירה בקרח, לסירוגין, ב-24 השעות שלאחר העקירה

האם ניתן לבצע שתל מיד לאחר עקירה כירורגית?

כיום, במצבים מתאימים, ניתן לבצע את השתלת השתלים במועד העקירה, לתוך אזור מכתשית העקירה. הכול בהתאם לנתוני המכתשית (האזור ממנו הוצאה השן) לפני העקירה ולאחריה, כגון: כמות מספקת של עצם לסת זמינה, היעדר דלקת פעילה, מרחק תקין ממבנים אנטומיים חשובים, כגון עצבים ורצפת הסינוס.

במקרים בהם לא מבצעים השתלה מידית, נהוג להמתין בין 3-4 חודשים, עד לביצוע השתלים. לעתים, יש להמתין כאשר יש צורך בבניית עצם באזור העקירה, או שמשתמשים בתחליפי עצם. במקרים מסוימים, יש צורך בהמתנה ממושכת יותר.
ברוב המקרים, עקירה כירורגית איננה מורכבת או מסוכנת במיוחד, כאשר היא מתבצעת בידיים מיומנות.

מהם, אם בכלל, הסיכונים בעקירה כירורגית?

גם הסיכונים בעקירה כירורגית זהים לאלה הקיימים בכל עקירה וכמעט בכל פרוצדורה כירורגית בחלל הפה: זיהום לאחר העקירה, נפיחות מקומית, דימום, פגיעה ברצפת הסינוס בשיניים טוחנות עליונות והיווצרות פיסטולה (בזמן עקירת השיניים הטוחנות העליונות, ייתכן שבר של רצפת הסינוס והיווצרות מעבר בין חלל הפה לבין חלל הסינוס) או דחיקת שורשים של השן הנעקרת לחלל הסינוס ופגיעה בעצב תחושתי בלסת התחתונה - סיכון הקיים בעיקר בעקירות שיני בינה תחתונות.

סיבוכים נדירים יותר כוללים שבר של הלסת או היווצרות נמק באזור הלסתות, בעקבות עקירה, בדרך כלל בשל מצב בריאותי התחלתי לקוי, דוגמת חולים בסוכרת שאינה מאוזנת, לסתות מוקרנות, בשל ממאירות בעברו של המטופל, נטילת תרופות מסוימות או עקירה בידיים לא מיומנות.

יש לציין ששכיחות הסיבוכים יורדת ככל שהעקירה הכירורגית מתבצעת על ידי כירורג/ית פה ולסת או מומח/ית לרפואת חניכיים, שעל פי הכשרתם בקיאים בניתוחים בחלל הפה.

ד"ר הילה קליין היא מומחית בכירורגית פה ולסת -גרנד קניון חיפה ורופאה בכירה בבי"ח רמב"ם בחיפה.

סייעה בהכנת הכתבה: מארי-רוז גוטמן, כתבת zap doctors.


בואו לדבר על זה בפורום כירורגיית פה ולסת, אנדוסקופיה של בלוטות הרוק ושתלים.

ד"ר הילה קליין
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום