פצע שלא התרפא בשפתיים התגלה כסרטן

ד"ר פלד שלום תודה, על התשובה היום אני נפגשת עם מומחית לרופואת עור+אונקולוגיה שטיפלה בי בפעם שעברה (היא היתה שנתים בחו"ל ורק חזרה ממש מזל, בטיפול הגידול ואחרי הגידול הראשון הייתי במעקב אצלה, כשהיא נסעה הפסקתי את המעקב, למרות שהייתי צריכה להיות אצל המחליפה) וביום ראשון אפגש עם רדיולוג והוא הבטיח שיהיו לו תשובות לגבי דרכי טיפול הבנתי ביום ראשון שעבר שכבר נעשתה נתייעצות בין כמה רופאים בכירורגיה לאחר שעשיתי את הMRI אני מתביישת להפריע לרופא הכירורג שכן הוא עסוק מאוד, היום אהיה בבית החולים אולי אצור קשר כדי לשאול מה אזור הגידול ואיך הדברים מתקדמים לפעמים בה לי להרים ידיים ולהניח לדברים גם האמת מפחיד אותי קצת הלא נודע אצלי אי אפשר לנתיח אני מקווה מאוד שהטיפול יהיה כמה שיותר פחות מזיק גם אסטטית, והרבה פעמים אני אומרת כל עקבה לטובה יש לי השערה כמעט חד משמעית ואתמול שחשבתי זה היה ברור לי כשמש שמה שגרם לפצע הסרטני הוא תותבת שלא התאימה בדיוק באזור שיש יחסית יותר לחץ, אני עשיתי את התותבת החדשה עקב עקירת השיניים לפני כמה חודשים הפעם עם ריפוד קשה ולא רך, והתותבת לא התאימה אחרי מספר פעמים של התאמות רציתי שהרופא שיניים (שטיפל בי יפה כל הזמן של השיקום עברתי שיקום של שנתיים טיפולים) הוא אמר למזכירה שלו "שאין לו מה לעשות איתי" ואני נעלבתי מאוד והפסקתי את הקשר לא בכוונה פשוט זה קרה הם התקשרו לשאול מה קורה ובנתיים התחלתי להתרגל ומשהוא בלב שלי התנתק מהם כנראה נעלבתי מאוד והיום ברור לי כשמש שזה הגורם, אני רוצה לחזור אליו שיתקן את התותבת לא לפני שיצלמו לא נעים להאשים ההרגשה מעורבת דרך אגב לגבי הסינדרום שלי כשהייתי קטנה סבלתי הרבה מפצעים גם בשפה התחתונה שלא התרפאו במשך כל הקיץ (אולי בגלל שהיינו אוכלים תאנים נראה לי שזה הושפע מהחלב של התאנים!) ממש כל הילדות שלי היתה מלווה בפצע בשפה התחתונה ולדעתי זה מה שגם התעה אותי בין היתר הפעם כי אני רגילה לפצעים אומנם שנים לא היה לי וסוג הפצע מתנהג אחרת אך לכן חשבתי שזה סתם פצע והופתעתי אני בטוחה שהרופאים יטפלו בי הכי טוב שאפשר בסוף כולם מאוד אמפתיים הם גם פרסמו את המאמר עלי שבפעם הראשונה נעשה בתסמונת קינדלר רדיוטרפיה אומנם בכמויות עצומות לטיפול בסרטן החיך ללא ניתוח (אומנם איבדתי את כל השיניים, אבל עמדתי בטיפול) אני גם אדם ביקורתי ואוהב להעיר הערות לגבי שיפור ויעול השירות הכל נושא אני אדבר עם הרופאים באמת מנקודת מבט של פציינט שחלה איך הדברים נראים והשאלה העיקרית היא למה עובר חודש או יותר עד שמקבלים תשובות למה אף אחד לא יצר איתי קשר לראות איך הדברים מתקדמים מישהוא שמחבר בין כל המערכות כי ההרגשה היא של בדידות טיפולית ציפיתי לטלפון מהכירוג שישאול מה קורה ויגיד מה המשך הטיפול מה שרציתי לדעת הוא גם מה קצב התפשטות הסרטן האם חודש יותר או פחות לא קריתיים ואם כן שיגידו אני בטוחה שכולם אוהבים אותי ורוצים בטובתי אני מקווה לטוב ומביני שבכל דבר בחיים בסופו של דבר הבן אדם לבד וצריך לדעת זאת שאם הוא לא פועל הדברים לא יזוזו גם כשהבשורה היא סרטן, עדין צריך נון סטופ כוחות להתחייבויות לפגישות עם רופאים לטיפולים בסוף!! ולשיקום גם כספים במקרים מסויימים להשגת טיפול שאינו בסל הבריאות דווקה אז צריך לגייס את כל כוחות הנפש וכל הסבלנות שבעולם כדי לא להעליו ולא להרגיש נזנח ולא להרפות ולא לוותר ולקוות לטוב ולהאמין שיש הרבה אנשים משפחה חברים מטפלים שאוהבים ורוצים לעזור שיהיה לך יום מקסים בברכה ותודה איריס תדע שהנישה האינטרנטית מאוד מועילה, וטוב שיש עם מי לדבר@@@

לאיריס שלום! צר לי שהתקשורת בינינו היא דרך הרשת בלבד כי על מנת לענות על כל שאלותיך יש לבדוק אותך אישית. גורם הזמן כאן הוא חשוב ביותר!!!!!!!! במידה והינך רוצה לקבל תשובות ענייניות עלייך להגיע למחלקתי עם כל המסמכים הדרושים ואוכל לתת לך ייעוץ תחליתי. טל 8542345 בכבוד רב ד"ר מיכה פלד.