מבקשת הסבר-באם ניתן

קודם כל אברך אתכן בברכת בוקר טוב. מזה הרבה זמן שלא נכנסתי לאתר וזאת עקב מצבי הקשה ולאחר הטראומה שעברתי. בימים אלו אני מתאוששת לאט לאט אך עדיין לא חזרתי לעצמי נהפוך הוא אני מרגישה שאפילו המצב גרוע יותר. אני כמעט ולא יוצאת מהבית, נמצאת בחרדות כל הזמן ופשוט סלט שלם יש לי בראש. אך התופעה המוזרה ביותר היא שאכן היו לי דימומים כשבועיים לערך מהלידה שהלכו ופסקו (בדיוק כמו שכתוב בספר של ד"ר בר) היתה הפסקה של מספר ימים בדימומים, איני זוכרת כמה ימים, ולאחר מספר ימים שוב הגיעו הדימומים שנראו יותר כמו מחזור ולא כמו לוכיה בליווי כאבי בטן, (התכווצויות כמו במחזור). כל הסיפור החזיק כיומיים וחצי לערך ושוב יש לי הפסקה בדימומים. אני נורא חוששת ומפחדת שמא חס וחלילה אצטרך לפנות לרופא ובביקורת יאמר לי שאצטרך לעבור ,חס וחלילה, גרידה לניקוי, (בלידה נאמר לי שהשלייה יצאה בשלמותה ואפילו בדקו אותה בנוכחותי), שכן כך כתוב בספר של ד"ר בר שהמצב הנ"ל יכול לקרות אך מראה על מצב של "בועה מולית" וזהו מצב נדיר. מה אני עושה? להזכירכם אני נמצאת כמעט 4 שבועות לאחר הלידה המוקדמת. בנות יקרות באם מישהי מכירה או חוותה תופעה שכזו אבקש לתת לי הסבר לפני שאני משתגעת מרוב פחד ושיגעון. ברכת יום טוב לכולן, חניתה.

חניתה שלום, איין צורך להלחץ יתר על המידה,בדר"כ ההתאוששות של הגוף מההריון והלידה נמשכת כ- 6 שב' עד לחזרה למצב הטרום הריוני (תקופה זו נקראת- משכב הלידה). במהלך תקופה זו של חודש וחצי יתכנו הפרשות דמיות ,הזמן המקובל שלוקח ל"מיטת השליה" (מקום החיבור של השליה לרחם) להחלים הוא כחודש ולכן עדיין איין בהפרשות דמיות משום ממצא חריג. אבל......, במידה ומדובר בהפרשות דמיות בכמות מוגברת,רייח חריג ,עליה בחום הגוף ו/או כאבים יתכן ומדובר בהפרעה המצריכה התערבות רפואית (לאיו דווקא גרידה). במידה והדימומים נמשכים או שקיימת אחת ההפרעות שציינתי,אני ממליץ לך לפנות לבדיקת הרופא המטפל שיעריך אוביקטיבית את התלונות.

היי, חניתה, הצטערתי לשמוע שאת מדוכאת, תשמעי חניתה זה יהיה בסדר, כנראה לוקח לך זמן להתאושש מהמכה הזאת.. שלחתי לך הודעות לפני כמה שבועות הצעתי לך ואני עדיין מציעה לך לצאת לכמה ימי חופש רחוק מהבית, אולי זה קצת ישנה לך את קו המחשבה קצת את נקודת המבט. תרגישי טוב ותדעי שלא שכחנו אותך. קלי.

הי חניתה סיפרתי לך כבר פעם שרצית מידע על התהליך שעברתי בדיוק אותו דבר אז,...... זה שאת בדכאון זה נורמלי ואל תצפי שזה יעבור יחלוף מהר,וזה גם לעולם לא יעלם מהזכרון) אבל תשדלי למרות הכאב כלפי חוץ לתפקד את התפקוד היומ יומי כי אז יש לך פחות זמן לחשוב. עצתי כמו עצת קלי בעלי פשוט לקח את המשפחה ל10 ימים בחו"ל לנופש(לא טיול), זה עזר לנו לפחות כמשפחה להיות ביחד ולא שקועים כל אחד במחשבתו שלו. אם תרצי מישהו לדבר איתו האי מייל שלי [email protected] בכל מקרה בהצלחה בהמשך