monoclonal gammopathy

שלום ד"ר, בעקבות אבחון מיאלומה רדומה מסוג igg kappa, הייתי שמחה לקבל תשובה לשאלה הבאה. להבנתי, במצב זה, תאי הפלזמה במח עצם מייצרים אימונוגלובינים "פגומים" מסוג מסוים ולכן מופיע המקטע המונוקלונלי בדם, ובנוסף תתכן ירידה ביצור האימונוגלובינים התקינים. כעת, השאלה שלי היא האם כמות ה igg התקינים שווה לכמות ה igg הכולל פחות המקטע המונוקלונלי? כלומר, אם בבדיקה מסוימת כמות ה igg עולה, אך אין שינוי במקטע המונוקלונלי, האם אפשר להסיק שהעליה היא ב igg התקינים? אם כן, אז אם לדוגמה אם נסתכל על שני המצבים באים: 1. גודל המקטע המונוקלונלי הוא 1.5 (גרם לדציליטר) וכמות ה igg הכוללת היא 1600 (מיליגרם לדציליטר) (שהוא בטווח לפי מכבי) 2. גודל המקטע המונוקלונלי הוא 1.5 (גרם לדציליטר) וכמות ה igg הכוללת היא 2000 (מיליגרם לדציליטר) (לא בטווח לפי מכבי) אז האם נכון להגיד שבמצב השני למרות שה igg הכולל לא בטווח, מספר ה igg התקינים יותר גדול ולכן זהו מצב "יותר טוב"? תודה רבה מראש!

תאי הפלסמה החולים אינם מייצרים אימונוגלובולין "פגום" אלא את האימונוגלובולין שמתוכנת להם לייצר. כיון שכולם מייצרים אותו חלבון, כמותו עולה וזה החבלון המונוקלונלי.. "חד שבטי". לגבי האימונוגלובולינים הנורמליים, הדבר תלוי בכמה דברים: בכמות תאי הפלסמה החולים, בהשפעות עקיפות הנובעות מחומרים שונים המופרשים במערכת בתגובה לתאים החולים ובאינטראקציה שלהם עם סביבתם ובהשלכה של כל אלה על מספר התאים הבריאים. לא פעם, במילומה ממשית ולא רדומה, כמות האימונוגלובולינים הנורמליים ירודה מאד עד כדי חשיפה לזיהומים שונים וצורך במתן אימונוגלובולינים חיצוניים. כמות האימונוגלובולינים הכוללת אכן משקפת את שני הדברים ובודאי שככל שכמות האימונוגלובולינים הנורמליים גבוהה יותר, המצב טוב יותר. כמובן שה"טווח" שהתייסחת אליו לא ממש רלבנטי כאן. הרי ידוע שיש כאן חלבון פתולוגי בכמות גדולה.

אני רק אחדד את השאלה שלי: אם בבדיקה מסוימת כמות ה igg עולה, אך אין שינוי במקטע המונוקלונלי, האם אפשר להסיק שהעליה היא ב igg התקינים ולא מדובר בהחמרה של המילומה (באופן עקרוני)? שוב תודה!