חשש משטף דם במוח

אני עוד חודשיים בן 53,לא שמן במיוחד (קצת כרס) ועוסק בספורט הליכה, כמה פעמים בשבוע. לא באופן קבוע.משתדל לא לאכול אוכל שומני. עברתי לפני כ-11 שנים אירוע מוחי, כנראה, קל: היה לי לחץ דם גבוהה שמיד טופל והיום הוא מאוזן. כמו-כן התגלה אצלי, לצערי באיחור רב לאחר האירוע, כי יש לי תסמונת של קרדיו ליפין גבוה, כלומר : נטיה לקרישיות יתר של הדם. (קודם לגילוי היו לי הרבה אירועי עוורון רגעי בעין אחת). בבדיקת ה-M.R.I.התברר כי היו לי הרבה סתימות קטנות שהתרכזו, נדמה לי, באזור הקדמי של המוח. נאמר לי שזה אמור לפגוע במידת מה בזכרון שלי ואכן יש לי בעייה מסויימת של זכרון (בעיקר של תוכן של סרטים שראיתי נהניתי מהם, אבל שכחתי אותם לאחר זמן קצר).אני מטופל בקומדין: 7.5 מ"ג ביום ועוד 1.25 מ"ג פעם בשבוע, וכן קרטיה(100 מ"ג) ליום.אני בודק אחת לשבועיים -שלושה את הI.N.R. שלי שנע בין: 2.0 ל-2.5. מאז המקרה של האירוע של אריק שרון, אני חושש משטף דם במוח. האם לאור התיאור הנ"ל הדאגה שלי מוצדקת או שלא?

לכל טיפול תרופתי יש סיכון ותופעות לואי. בכל מקרה שמטפלים במישהו - כל טיפול שלא יהיה - לוקחים בחשבון מה הסיכון ומה התועלת הצפויה ושוקלים את זה לעומת זה. תופעת הלואי העיקרית של טיפול נוגד קרישה היא דימום בלתי רצוי. הסיכון גדל כאשר מדובר בטיפול משולב של קומדין ואספירין (או קרטיה). דימומים עלולים להתרחש בכ- 10% - 20% מהמטופלים, והם לא בהכרח דימומים תוך מוחיים אלא במקומות אחרים שאינם מהוים סיכון לחיים או לבריאות (דימום מאף, בעור וכדומה). לכן, הדאגה מוצדקת, אבל כנראה אין מנוס מהטיפול כי מאידך, הסיכון של ארועים טרומבוטיים מסכני חיים או ארועים מוחיים חוזרים מסכני חיים ממשי הרבה יותר ולכן כנראה איו מנוס מטיפול משולב כפי שאתה מקבל (וזאת לפי מחקרים שמוכיחים את נחיצות שתי התרופות בשילוב כדי למנוע ארועים מוחיים חוזרים). הטיפול הנדרש נגזר מחומרת המחלה ואני משער שרופאיך שקלו את כל הצדדים לפני שהמליצו את מה שהמליצו. שמירת ערכי INR בטווח הטיפולי הנדרש ואי חריגה ממנו היא דרך אחת למנוע דימומים בלתי רצויים. גם הימנעות מטראומות / חבלות היא דבר נדרש. בנוסף, רצוי לשאת כרטיס / צמיד רפואי שבו יצויין בפירוש שאתה נוטל קומדין ואספירין, וזאת כדי ליידע את המטפלים במקרה חירום ח"ו (פציעה, תאונה או כל ארוע אחר). למרות הכל, אני חושב שאין לגזור שום מסקנה אישית ממה שארע למר שרון מעבר לעובדה הידועה שטיפול רפואי אינו נטול סיכון. זכור שמליוני אנשים מקבלים טיפולים נוגדי קרישה כדי לשמור על בריאותם ורק מיעוט קטן סובל מתופעות של דמם לא רצוי ומסוכן. סביר שאצל מר שרון הצטברו עוד כמה גורמים - בנוסף לטיפול שקיבל - שהביאו למאורע הנורא. (גם לא ברור לי בדיוק מה קיבל. מהתקשורת נשמע כאילו קיבל גם קלקסן במינון שאיני יודע אותו וגם פלביקס וגם אספירין).