קרישיות בדם והריון

דיון מתוך פורום  המטולוגיה

17/04/2005 | 12:19 | מאת: ענב

הייתה לי הפרדות שיליה בהריון, ובשבוע 30 להריון העובר נמצא ללא דופק. עבר חודש מאז הלידה, ובועדה הסב-לידתית בבה"ח נאמר לי שעליי לערוך סדרת בדיקות לקרישיות דם. בקופת החולים שלי נלקחו לי 13 מבחנות אך ישנה תוצאה רק של שתי בדיקות: תוצאת בדיקת האנטי קדיולופין IgG היא 17. ואנטי קרדיולופין IgM 0.7 בשאר הבדיקות ישנה תוצאה "שהמבחנה אינה מתאימה". רופא הנשים שלי טען שאין צורך לעשות את שאר בדיקות הקרישיות כיון שעפי ערך הIgG ניתן לדעת כי ישנה בעיית קרישיות ("תסמונת APLA") וכי בהריון הבא אצטרך להיות מטופלת בקלקסין (במהלך כל ההריון ו6 שבועות אחרי הלידה). ובחומצה פולית של 0.5 (ליתר בטחון) שאלותיי הן: 1. האם לא כדאי לבצע את שאר הבדיקות? האם יתכן שאצטרך טיפול נוסף/שונה בעקבות תוצאות הבדיקות האחרות? 2. האם יתכן שהרמה הגבוהה של האנטי קרדיולופין הזה היא כתוצאה מההריון/הלידה? (אחרת מדוע להזריק קלקסין בתקופה שלאחר הלידה, כנראה בגלל מצב של קרישיות?) תודה מראש ענב

לקריאה נוספת והעמקה
17/04/2005 | 12:29 | מאת: תשובת מנהל הפורום

א. לא הבנתי את טענת הרופא שציטטת. אם קיימת הוראה לבדיקת חשד לקרישיות יתר, צריך לבדוק את כל הסיבות האפשריות ולא עוצרים כאשר יש משהו אחד חיובי. אולי יש יותר מגורם סיכון אחד ? אולי מינון "רגיל" של קלקסן לא מספיק ? ב. בדיקה חד פעמית של אנטיקרדיוליפין טעונה אישור בבדיקה חוזרת לאחר 6 שבועות לפחות. יש גם קריטריונים ברורים לקביעת APLA ואיני בטוח שאת עונה לקריטריונים אלה. ג. תקופת משכב הלידה (עד כ- 6 שבועות לאחר סיום ההריון) מהוה תקופת סיכון כמו ההריון ולכן ממשיכים בטיפול המונע גם בתקופה זו. מציע שתקראי את מאות התשובות שיש בפורום בנושא קרישיות יתר ו- APLA וגם את המאמרים הרלבנטיים באתר העזר להמטולוגיה.

19/04/2005 | 11:54 | מאת: ענב

עפי כל המידע שקראתי, רמת האנטיקרדיולופין יכולה להשתנות מעת לעת, אם הבדיקה לאחר 6 שבועות תתצע בזמן הריון, האם התוצאות תהיינה אמינות? ושאלה נוספת- קראתי באחד המחקרים שפירסמת בפורום, כי קרישים בשילייה יכולים להווצר גם אצל נשים שאינן סובלות מיתר קרישיות בדם, האם הטיפול בקלקסן מומלץ לנשים אלו, על אף שלא נמצאה אצלהם עדות לבעיית קרישיות יתר? תודה רבה ענב

מנהל פורום המטולוגיה