חוסר משיכה לבת הזוג

היי אני נשוי כמעט שנתיים, דתי, בן 30. יצאתי עם כמ בחורות לפני החתונה ולא הייתה לי שום בעיה בחיי המין שלי. עם אשתי פתאום הכל נראה לי אחרת. מראש אציין - אני לא בוגד, ולא חושב על לבגוד. כשהכרתי אותה, ממהתחלה לא הייתה לי אליה משיכה מינית "איי איי איי"... היא לא הגעילה אותי, אבל לא היוותה בשבילי איזה מקור לפנטזיות מיניות. מה כן? היא מושלמת מבחינה אישיותית. היא פשוט מושלמת, אין לי מילה אחרת לתאר את האישיות שלה. אני פשוט סוגד לה. אבל לא נמשך אליה. אפילו קצת נגעל. מכיוון שאני דתי - שבועיים בחודש אנחנו לא מקיים יחסים, ובזמן הזה אני מרגיש "הקלה". לא קשה לי. (תרתי משמע...) כשיצאתי איתה התייעצתי עם "רב" שאמר לי - "העיקר זה לא המשיכה המינית, היא תבוא אחרי החתונה אם אתה תאהב אותה..." אז זהו, שאני אוהב אותה - והמשיכה המינית לא באה. שאלתי היא - א) האם יש בתשובתו של אותו רב בזה מן הצדק? שייך להתחתן עם מישהי מושלמת באישיות שלה ו"לבנות על זה" שתתחיל להימשך אליה אחר כך? ב) האם לא כל זוג נשוי מגיע בסופש"ד למצב שבו אני נמצא עכשיו? למצב שבו ישנה רק (או בעיקר) משיכה רגשית, ועליה מנסים לבסס את המשיכה המינית? תודה!

יתכן שאתה סובל מתסביך 'הקדושה והקדשה' שבו הגבר נמשך לנשים שהוא תופס כמיניות / זנותיות אך נמנע מלהשתוקק 'ולזהם' את האשה שהוא תופש כ"מושלמת" ונשגבת. בעייה כזו מופיעה יותר אצל גברים שומרי נידה ומופיעה פעמים רבות כשהאשה הופכת לאם. כמאמר חז"ל על יצר המין : "מרעיבו - שבע, משביעו - רעב", הימנעות מהתעלסות מדכאת את התשוקה ואילו יחסי מין מהנים מעצימים אותה. לכן כדאי שתיזום ותשקיע ביחסי המין גם אם על ההתחלה אינך חש בתשוקה גבוהה. ההנאה המשותפת תתרום לכיף והתשוקה תפרח. אם לא תצליחו לעשות זאת בכוחות עצמכם כדאי שתתייעצו עם סקסולוג כמוני. בהצלחה!