זוגיות

שלום.. שמי קרני ואני בת 26.. יש לי בן זוג כבר 6 וחצי חודשים ואני מא מאד אוהבת אותו.. אובחנתי ויש לי הפרעת חרדה בשם ocd, אנחנו גרים יחד בזמן האחרון אני מרגישה שהתשוקה ירדה, ההתרגשות וההתלהות שהייתה לפני,זה תקין? זה טבעי? כי אם אנו חיים יחד ואני רואה אותו כל יום? בקיום יחסי מין יש לי הנאה עצומה.. אבל ההתלהבות היומיומית וההתרגשות שהייתה בעבר חלפה.. זה בסדר? זה קצת מלחיץ אותי. או שזו השיגרה? אני כל פעם מנסה להיזכר באירועים מסויימים ולראות תמונות כדי לנסות להחזיר את ההרגשה שהייתה אז..?

התאהבות באה כמעט תמיד עם התרגשות והתלהבות בגילויים ההדדיים של המאוהבים. במקרה השכיח (כן, כן..) דועכת ההתאהבות והקשר דועך ומתנתק. במקרים 'הטובים' מתייצבת ומתמסדת הזוגיות והופכת לאהבה: נראה לי שזה מה שקורה לך.. יחד עם המגורים המשותפים פוחתת ההתרגשות מכל מפגש זוגי ובמקומה נוצרת הקרקע לבניית האינטימיות: מתגבש האמון ההדדי ועמו היכולת להתחבר כל-כולך לבן/ת הזוג. 2 הקטבים של האהבה - ההתרגשות והגילויים מחד גיסא והאינטימיות הבטוחה מאידך גיסא - הם לכאורה מתנגשים אבל עם תבונה רבה ניתן לפשר ביניהם ואפילו לפתח ריגושים חדשים בתוך המסגרת של אינטימיות בטוחה. לכן, במקום לנסות לשחזר את ריגושי העבר, אני ממליץ שבים האינטימיות הנבנית תחתרי עם בן זוגך למקומות המסעירים שמאפשר האמון ההדדי. הזכרת את הפרעת הOCD שאובחנה אצלך אך לא ציינת אם את מקבלת טיפול תרופתי. איני יודע אם וכיצד משפיעה ההפרעה על חייך ועל הזוגיות הנבנית. דעי, על כל פנים, שהתרופות - בעיקר ממשפחת ה SSRI - עלולות לפגוע בתשוקה המינית שלך. אם זה קורה - אל תבהלי ותבקשי מהרופא/ה להחליף את התרופה. בהצלחה!

אני לא נוטלת תרופות... בכל מה שקשור לocdזה רק המחשבות הקושי לשחרר.. המחשבה שלא משחררת והבדיקות שאני מבצעת ובודקת את עצמיכביכול לגביי הבן זוג.. אוהבת או לא וכו"..