עזרה..

שלום ד"ר, אני בת 33, לפני כשנה וחצי סיימתי מערכת יחסים של כחודשיים לא רצופים עם בחור בן 40. הייתי בתקופת משבר תעסוקתי בקריירה, ובטחוני העצמי נפגם. זו הסיבה היחידה שאני מצליחה להעלות על דעתי לכך שמצאתי עצמי נתונה למערכת יחסים שכזו: בהתחלה הכל היה נפלא. הוא היה תומך ומשקיע. כשהגענו לשלב המיטה, הוא לא הצליח לגייס זיקפה בפעם הראשונה, וגם בפעמים שאחריה היה לו קשה (אבל רך..). באחד הלילות הוא אמר לי: "אני לא יכול ככה, את מתוקה מידיי. אני חייב לכעוס עלייך קצת." זה הצחיק אותי. לא הבנתי למה הוא מתכוון. זמן קצר לאחר מכן התחלתי להבין.. הוא התחיל לסטור לי בפניי במהלך הסקס, על אף שהייתי מתנגדת לכך נחרצות, היה דוחף לי את איבר מינו לפרצוף בעודי מתאפרת לקראת יציאה לבילוי משותף (דבר שהיה מעליב אותי מאוד וגורם לי לבכי מיידי. בהתחלה הוא עוד התנצל והביע חרטה, אך מהר מאוד זה עבר לתגובה של צחוק מלגלג). היה מושך בשיערי בפראות וכמעט תולש לי את הקרקפת ממקומה, ומכה אותי מכות קצרות אך כואבות, כאילו לנקום בי על דבר מה לא ברור. יש לציין, כי ההתנהגות האלימה פיזית לא באה לידי ביטוי מחוץ למיטה, אך עם הזמן, התפתחה במערכת היחסים אלימות מילולית מצידו (זה התפתח בהדרגה, ואני זועמת על עצמי שלא חתכתי את זה בשניה שזיהיתי את זה). פעם במהלך סקס הוא גם הורה לי לפתוח את הפה (ואני הייתי בטוחה שהוא מתכוון לנשק אותי נשיקה סוחפת) ואז הוא פשוט ירק לתוכו, מה שהעליב אותי כל כך.. פרצתי בבכי והוא פרץ בצחוק רשע ואכזרי. לפני הקשר המחריד הזה, היו לי רק מערכות יחסים נורמליות (כאלה שהסתדרתי איתם טוב יותר או פחות, אבל כולם היו אנשים טובים. על אף אחד מהם איני יכולה לומר שהיה מתעלל או רשע). כפי שכבר כתבתי לך קודם, אני תולה את הסיבה לשאיבתי לתוך מערכת היחסים הזו במצב הביטחון העצמי הירוד שהיה לי באותה תקופה (כשלאבד עבודה לצד איבוד בן זוג היה קשה מידיי, ולכן נשארתי שם). העניין הוא, שפעם הייתי נהנית מסקס מלא תשוקה, אפילו אם היתה משולבת בו מעט אגרסיביות (מעט!!! ובגבול השפוי בלבד!!!) היום, אחרי שהתנסיתי כבר בעוד שתי מערכות יחסים שלוות ונורמליות אחריו, אני לא מצליחה לראות את עצמי נהנית שוב מסקס שאינו שיא העדינות, ההקשבה והרוך. אני חוששת שלעולם לא אצליח עוד לגוון ושאשעמם את בן זוגי הנוכחי ביום מן הימים. אני דרוכה לכל נגיעה שעלולה להתפרש אצלי כקצת יותר אגרסיבית, גם אם כוונתו היא רק להלהיט את הסקס במעט. יש לציין, כי הוא אינו מתלונן, וטוען שהסקס איתי נפלא בעיניו. הוא לא יודע על הבחור ההוא ועל ההיסטוריה המינית שלי. לא רואה כרגע צורך לשתף אותו בזה, מה גם שאני מתביישת בכך, וחוששת שעם היוודע הדבר, הערך שלי מולו יירד. האם אתה חושב שזה משהו בר חלוף?

התרשמתי מעושר לשונך ומתבונתך שנהגת נכון בניתוק הקשר המשפיל אליו נקלעת ושלמדת שמתאימים לך רק מגעים ויחסים מלאי רוך ועדנה. אין לך שום סיבה להתבייש ולחשוש שתדמיתך תיפגע בעיני בן זוגך ומאד יתכן שהשיתוף יקרב אתכם. אם אינך מצליחה להשתחרר מרגשות אשם ובושה מאותו הקשר - יתכן שפיתחת מצב פוסט-טראומטי בו עליך לטפל בעזרת פסיכוסקסולוג כמוני. אם זה המצב כדאי שתעני בפירוט על שאלון 'מיניות' : http://www.sexuality.co.il/test.php בהצלחה!

תודה רבה לך, הצלחת להניח את דעתי. מדהים לגלות שלפעמים מספיק רק לפרוק אצל אדם חכם עם תגובה מפייסת :)