זקוקה לעזרה

שלום רב, אני בת 27 ובעלי בן 30 בעוד חודש "נחגוג" 4 שנות נישואין ועוד 5 שנות חברות (9 שנים ביחד), ובנוסף את יום הולדתו הראשון של בנינו (ב"ה). אני פונה לפורום זה מאחר והמצב הכלכלי אינו מאפשר לי/לנו פניה פרטית לעזרה. מאז שאני זוכרת את הזוגיות בינינו אני זו שמושכת... משכתי לחתונה וזה העיקר. כשהכרתי את בעלי הייתי בחורה חתיכה שלא משאירה גברים אדישים - מרשימה עם נוכחות. מאז עברו שנים והשמנתי תחילה 15 ק"ג לפני החתונה ועוד 15 ק"ג אחריה - 30 ק"ג עודף זה המון ומשנה את האדם חיצונית וכן פנימית, נעשיתי חסרת ביטחון. בתקופת החברות בינינו עברנו טלטלה - בגדתי בבן זוגי סטוץ ללילה, כמובן שטיפול זוגי שעברנו הוכיח לבעלי שהוא האשם העיקרי במצב מאחר ולא נתן לי תשומת לב ולא הבטיח את הזוגיות שלנו בהבטחה שהזוגיות מובילה למיסוד. באותה התקופה גילינו שלבעלי יש בעית פוריות ונזדקק לטיפול כדי להרות. ובעצם זה היה מאין עיסקת חבילה לא גלויה שהוא יסלח על הבגידה ואני אוהבת אותו ולכן נשארת איתו אל אף בעית הפוריות. העניין שבאמת אהבתי ובאמת לא היתה לי כוונה לעזוב. ואז הגיע ההצעה להתחתן והתחתנו, רצוי לציין שאז המצב המיני בינינו היה מין אחת לשבוע עד פעמיים לשבוע. - לא תמיד מספק ודי משעמם וחד צדדי, אני סיפקתי לו יותר גיוונים כגון מין אוראלי ותנוחות ועיסויים והוא היה רוב הזמן די פסיבי - בקיצור מתסכל, אך לפחות היה מין. התחתנו סיימנו תארים והיום אני לפני תואר נוסף. אך היום מצבנו בכי רע. לאחר החתונה גילינו שבעלי עקר לחלוטין ונאלצתי לעבור טיפול ובנוסף בזרע של תורם, עברתי הריון קשה כולו בשמירה ולידה טראומטית שנגמרה בניתוח מסובך, ובגידול של תינוק לא קל ובכיין נורא. המצב גרם לי להראות יחסית מוזנחת כי כל היום בבית עם תינוק שדורש ידיים כך שלא טיפלתי בעצמי חיצונית וגם לבית אין לי זמן ובשלנית אני לא מי יודע מה אבל לזה נמצא פתרון שסבתות הביאו אוכל חם וטעים. בחצי שנה האחרונה התרחקנו נורא, אין כבוד הדדי ובקושי אנחנו מדברים בינינו שלא נדבר על מין, בעלי צוחק עלי שאני שמנה ונראית זוועה ומאשים את בנינו שלא מאפשר לנו להתייחד. וכשיש זמן הוא בתרוץ שהוא עייף וכל הזמן הוא עייף. הוא עובד בתפקיד ניהולי בחברה שבה כולם מאופרים ויפים (תעשיית יופי) כך שקשה לו לראות את אשתו במצב מוזנח. היום אני עומדת לפני שינוי והוא לימודי מקצוע אשר בהחלט ובהבטחה יביאו לי פרנסה טובה. (רפואה). אני מרגישה היום למרות שאני מאוד אוהבת אותו, שאם והיתה לי פרנסה קבועה היום הייתי קמה ועוזבת, כי קשה לי עם המצב, כל הזמן אני יוזמת מגע ומקבלת המון סרובים ובכלל אין עם מי לדבר, אפילו עם הילד הוא נמצא מעט זמן. ניסיתי לדבר ואפילו אמרתי כבר שהרמתי ידיים ואולי עדיף גירושים אך כמובן שהוא שולל זאת, אבל כמה אפשר. נורא משעמם לי איתו, ואני צמאה לאהבה כולל מגע מסעיר - נמאס לי, אפילו אימי יורדת עליי שלה יש מין יותר ממני והיא אכן צודקת. מה עושים? האם להתגרש? אני מרגישה שנתתי לו המון כולל הטיפולים שעברתי ושעוד אעבור לעוד ילדים שלא יהיו ביולוגים שלו, למה הוא לא מעריך כלום? לי

הנושא מאוד רגיש לפתרון בפורום , לכן אני לא יודעת עד כמה נהייה אפקטיבים.. ישנן שאלות שאת צריכה לענות לעצמך לפני .. נראה שמההתחלה התפשרת בזוגיות הזו.. די ויתרת לעצמך (על הטיפוח , על שיתוף או שמה שותפות בזוגיות) .. ודי "שתקת"(קיבלת על עצמך לחיות עם הבעיה).... האם לא ניסית מספיק? ניסית לרצות .. לעשות משהו בקשר לזה (-מעבר לויתור)? דעתי היא שכאשר נמצאים במצב כזה של "משבר" , ראשית נדרש לבחון את עצמנו ולהבין טוב יותר את מה שאנחנו עושים , נותנים , לבקר את עצמינו ולא לוותר .... רק אח"כ , אחרי הכל מעריכים את המצב , כלומר מנסים להסתכל על המצב מהצד השני , מהצד שלו ולנסות להבין לאן הוא חותר .. כלומר , לחשוב, להעריך מנק' מצב שלו את ה"משבר" , אולי הוא מנסה להעביר לך משהו באומרו את הדברים הנ"ל (אני לא אומרת שהם בסדר , אבל האם יש משהו בין השורות שלו) ?? שמתי לב מפנייתך למגמה של התנצחויות .. מי עשה בשביל מי , ולמה? ההחלטה של שניכם הייתה להביא ילד מתורם , נכון את לקחת על עצמך דבר קשה וחווית הריון קשה , אך עדיין - עצם העובדה שאת מזכירה את זה בקטע שמגיע לך ואת נתת מעצמך ולא קיבלת חזרה .. "מוריד לו את הסוס" , כך שהוא חייב להתגונן .. אל תתחילי או תיגררי למצב של התנצחויות , אחרת לא תצאי מזה ויהיה רק גרוע יותר. תראי, עברת שינויים וטלטלות נפשיות רבות , יש כאלה שלא מסוגלים להתמודד איתם .. את צריכה להיות חזקה , לחשוב על עצמך קצת , סה"כ זה ייתן לך יותר כוח לטפל בילדים ... וגם להנות מהבעל ...(כנ"ל גם ילדייך). תיצרי אוירה שקטה בבית (שימי את הילדים אצל הסבתות..) אוירה של חמימות , ארוחה טובה .... ואז דברי איתו בצורה כנה ושקטה על הכל , תשמעי מה הוא אומר , תעודדתי אותו לדבר ולהיפתח וקבלי מה שהוא אומר , תקשיבי ואולי תקבלי תמונה טובה יותר. זה יכול להיות הצעד הראשון (אמנם ארוך וקשה ) לעבוד על הזוגיות שלך .. תחזרי להיות מי שהיית לפני , בטוחה בעצמך , מסובבת ראשים .. ( בטוח שתסובבי את הראש שלו) ועם אנרגיות טובות יותר .. תחזרי להיות קורנת.. כמו שאמרתי , המצב הוא מורכב , אני מקווה שעזרתי , שיהיה לך בהצלחה, ולכבודך לשנה החדשה אני מאחלת לך שנה טובה , של זוגיות מופלאה ... :-)

מה בעצם השאלה. הרי את עונה את כל התשובות בעצמך. את הזנחת את עצמך עד כדי כך שאת לא חושבת שאת עוד מושכת את בעלך. הוא עקר וכנראה יש לא רגשי נחיתות איומים סמויים עקב כך, ואת לא עושה כמעט כלום כדי לעודד אותו ולגרום לו להרגיש טוב עם עצמו. אם תקחי את עצמך בידים, תרדי במשקל (אם את במקצוע רפואי את גם יודעת כמה זה חשוב לבריאות שלך עצמך), תטפחי את המראה החיצוני שלך, תראי לבעלך אהבה ולא תדרשי רק ממנו - אפשר להציל את הנשואים שלך, אם זה מה שאת רוצה. לעשות עוד ילד - שבסופו של דבר אינו באמת ילד שלו, לא יוסיף לזוגיות שלכם וגם עלול בעתיד לא להיות לטובת אותו הילד. אני לא רוצה להמשיך, כי אינני פסיכולוג וגם הפסיכולוג המיומן ביותר לא יוכל לרדת לנבחי בעיותיך לפי כמה שורות כתיבה בפורום. אני רק רואה את הדברים הבולטים ביותר בדבריך ומגיב להן. אל תכעסי עלי על דברי הבוטים, אבל אני חושב שמי שהוא צריך להעיר לך דברים אלה. בברכת שנה טובה

חוששני שחברי צדקו בתשובתם לך שקשה מאד להתייחס ברצינות הראויה לבעייה שהצגת כאן בפורום. לכן אומר כאן רק את העיקרים המאד ברורים: כלל אינני בטוח שהתיפקוד המיני וחיי המין שלכם הם מוקד ומקור הקשיים. אמנם את מדווחת על בעיות מיניות כגון פערי תשוקה, כגון 'עייפות' של בעלך וכגון 'התבצרותך' מאחורי הררי השומן וכל אלה אכן מאד מפריעים לחיי מין תקינים. אבל...לעניות דעתי, מוקד הקשיים בזוגיות שלכם נעוץ בבעיות בתקשורת ובאינטימיות בינכם, בדפוס הלא מאוזן של כוחות ויזמות בינכם ובהצטברות של כעסים וטענות שעדיין לא מצאתם דרך בונה לליבונם. אעיז ואומר שחיי המין הלקויים שלכם הם בעיקר ביטוי של הבעיות בזוגיות ואלה, בתורם, מעמיקים ומחריפים את הבקעים הזוגיים. עצתי לך לפנות, לבדך, להתייעצות פסיכוסקסואלית. שם תבררי מה טוב ונכון עבורך ותקבלי הכוונה ותמיכה לשיפור עתידך. יתכן שיוצע שם טיפול זוגי-מיני ותאזרי כוחות לגיוס בעלך לכך. אני מעודד אותך לעשות מעשה, ויפה שעה אחת קודם, ולהבטיח שהשנה החדשה אכן תוביל לשיפור איכות חייך.