הליכה בשיפוע

לד"ר הניכבד מנהל הפורום. אני מקווה ומאמין שאתה כירופראקט מומחה. אך ממעקב אחר הערות והמלצות שנתת בעינין תנועה והתעמלות בחיי היומיום,לא תמיד השתכנעתי. לדוגמה בתגובתך להמלצה כי מן ההיבט של הגב התחתון, וגם מהיבטים אחרים, יש יתרון בולט, ושגם קל להסבירו באופן מאוד הגיוני, כן ללכת בעליה. להלן ההסבר:לא ברור למי הכונה בביטוי "לא מקצועי". ברוב המקרים אני חושב שהליכה ככלל - אינה תורמת בריאות לגב, אבל אם כבר ללכת, אז בהחלט עדיף בעליה. להלן ההסבר: {ד"ר: הקשב ולמד} כאשר לגוף יש נטיה ליפול לפנים, כמו בהליכה בירידה, או עמידה על נעלי עקב, יש עומס יתר על שרירי הגב, שגם מצויים במצב מקוצר, כנגד נטיית הגוף ליפול קדימהיש גם נטיה למשיכת פלג הגוף העליון לאחור, בניסיון להשגת איזון, ויש יותר נטיה ל"נפילה" מרגל לרגל, דבר שמגביר את ה"אימפאקט", או הזעזוע שסופג העקב במפגש עם הקרקע, זעזוע שעובר גם לעמוד השידרה. כל אלה בכיוון ההפוך, והחיובי, פועלים בהליכה בעליה. כמובן שיש יותר עומס על שרירי הרגליים, ועל מערכת לב - ריאה, לכן המלצתי למתן את המהירות בהתאם ליכולת. אשמח לקבל מן הד"ר הניכבד והמלומד, מהם הטיעונים, בעיקר מן ההיבט של הגב התחתון, שמהם ניתן ללמוד שלא! רצוי ללכת בעליה.??? אני מזמין את הד"ר הניכבד ליצור איתי קשר, [764231 050], אני מעריך שאצליח להוכיח לו, כשם שהוכחתי כבר ללא מעט רופאים, שבתחום התנועה יכול להיות שיתוף פעולה פורה בינינו, לתועלת המטופלים. כל טוב, ושנה טובה.

אורים היקר שלום, איני מבין מהו המקור לתגובתך הכועסת. אשמח אם תוכל לתת לי קצת מידע על הרקע המקצועי ממנו אתה בא, שכן נראה כי התחום אינו חדש לך. לגבי שאלתך: בזמן הליכה בשיפוע עולה, נוטה הגוף קדימה ומרכז כח הכובד נופל מלפני הבטן. תנוחה זו , ביחד עם המאמץ המופעל, מפעיל לחץ ממוקד בחלקו הקדמי של הדיסק הבין חולייתי. לחץ כזה דוחס את מרכיבי הדיסק לחלקו האחורי ובאם הדיסק ניזוק ממילא, הוא (הדיסק) יפעיל לחץ על חוט השדרה ושורשי העצב היוצאים ממנו. יפה ציינת את הסיבות נגד הליכה בשיפוע יורד, ואני חושב שהליכה במישור, ברוב המקרים אינה בעייתית. אודה לך אם ההידברות בפורום תמשיך להיות אדיבה ונעימה כמו שהיתה עד כה. בתודה דר' צחי כהן.