האם זה יכול להיות גם פסיכולוגי מאשר פיזיולוגי?

ד'"ר שלום, קראתי את המודעות וראיתי שהתייחוסת היא רפואית, אבל האם שמעת על מקרים בהם הדחיפות למתן שתן הינו פסיכולוגי? אני בת 23, בדר"כ הייתי מגדירה עצמי כדווקא בעלת יכולת התאפקות מאוד גבוה, יותר מחברותיי ומסביבתי. הדחיפות למתן שתן תוקף אותי פעם לכמה שנים ומלווה אותי לתקפות עד שזה נרגע בעצמו. בדר"כ הדחיפות מתרחשת במהלך נסיעות ארוכות באוטובוסים או במקומות בהם אני מודעת לכך שכרגע אין אני יכולה ללכת לשירותים (מרגיש קצת כמו קלסטרופוביה). לאחר שאני יורדת מהאוטובוס והולכת לכיון היעד, היכולת שלי לשלוט בדחיפות גדלה הרבה יותר. הבעיה היא לאחר שקורה אירוע כזה, הדחיפות והלחץ שאני חווה, ממשיך להתרחש כמעט יום ביומו. דוגמא, לפני כשבועיים פתאום תוך כדי נסיעה באוטובוס הרגשיתי לחץ עצום, התאפקתי כ5 דקות עד שהחלטתי לצאת מוקדם יותר אוטובוס, ומאז, במשך שבועיים כמעט כל פעם שאני על אוטובוס אני מרגישה לחץ ודחיפות ורגישות מרובה בשופכה (או בדגדגן אני כבר לא יוגעת מה מתייחס למה), מה שקרה לי גם בעבר. גם לאחר הריקון הרגישות והדחיפות נמשכו למשך 20 דקות עד שנרגעו. ד'"ר קונדריאה, האם זה יכול להיות פיזיולוגי, או שילוב של פיזיולוגי ופסיכולוגי. אולי תרגולים יעזרו לי?

את צודקת והבנת יפה. הטיפול הוא ביופידבק במסגרת מכון פיסיוטרפי בקופת החולים.-חינוך כיס השתן