הרופאים אומרים: אין מה לעשות, תחיי עם זה

אמא שלי בת 67 וסובלת כבר כמה שנים מבריחת שתן בעת דחיפות. רופאת המשפחה וגם רופאת נשים אמרו שבגילה אין טעם לניתוח, שהניתוח יעזור רק ל-6 חודשים, וגם שום תרופה לא עוזרת. הרופאה אומרת שעליה להתרגל לחיות כך. החיים בצל בריחת השתן קשים עד בלתי נסבלים. אמא פוחדת לצאת מהבית, בהיסטריית שירותים בכל מקום ומרפדת את תחתוניה בשכבות רבות. האם באמת היא צריכה לחיות כך כל המשך חייה? אציין שהיא סובלת ממחלת שרירים ברגליה, שמקשים עליה להגיע לשרותים מהר, ולכן הבעיה עוד יותר חמורה מבחינתה...

הגברת זקוקה לברור אורוגינקולוגי מסודר ורביזיה של הממצאים. לנו האורוגינקולוגים יש אמצעי טיפול יעילים למצבים כאלה. בברכה