אדנואיד מוגדל ושקדים
דיון מתוך פורום אף אוזן גרון
לבני בן ה-4.5 יש חשד לאדנואיד מוגדל-טרם ביצענו צילום אבל כל הסימפטומים מובילים לכך -הוא נוחר בלילה ובזמן ערות,נושם דרך הפה,מאנפףדיבור ומשתעל המון בשינה בעיקר.בנוסף,בבדיקה של רופא ילדים הוא הבחין בכך שגם השקדים בגרון מוגדלים-ללא חסימה מלאה וציין שיתכן ורופא אא"ג ימליץ גם על ניתוח להוצאתם. לשאלותי:1-עד כמה פוגע אדנואיד מוגדל באיכות חייו של בני?בזמן פעילות הוא לא מראה סימנים שהוא מתעייף-נהפוך הוא-הוא רץ מהר משתולל המון-גם ביחס לילדים אחרים-יש קשר??? 2-מתי חשוב להוציא שקדים(לא אדנואיד)?גם לי יש שקדים מוגדלים וכל השנים הסבירו לי שיש לשקדים חשיבות כחוצץ לחיידקים מעין מתריע על הימצאותם.אנחנו לא ששים להוציא שקדים אם אין צורך ממשי-מה גם שהוא לא כ"כ סובל מדלקות גרון. 3-האם מחלות וירליות גורמות לשקדים מוגדלים?(לא מודלקים) 4-עד כמה צריך וכדאי להכין הכנה מיוחדת לניתוח ילד שאינו פוחד בד"כ מרופאים בדיקות דם וטיפולים-נהפוך הוא לרוב הוא מתעניין בצורה חיובית גם בזמן ביצועם.החשש שלנו הוא להחדיר לו פחדים שלא קיימים.עד כמה התייחסות לכל העניין כבדיקה\טיפול שיגרתי נכונה או שמא הוא מיד יחוש באיזושהי תכונה במקום שממילא עלולה לגרום לו לפחד אליו כדאי להכין?? איך מרדימים ילד בן 4.5?האם בזריקה? האם בשאיפת חומר הגורמת לאי נוחות?? 5-האם ההקלה בנשימה הינה מיידית?האם הוא יפסיק לנשום עם פה פתוח ונשימות קולניות? 6-האם ניתוח הוצאת אדנואיד תפתור ירידה קלה בשמיעה שאינה דורשת התערבות-(לפי בדיקות שמיעה)?מה הקשר בין הדברים-בני אינו סובל מדלקות אזניים חוזרות למרות שיש מעט נוזלים. אודה מאוד באם תכניסו קצת סדר לעניין תודה.
הגדלת האדנואידים והשקדים פוגעת באיכות השינה. לדבר נזקים אפשריים בטווח הארוך.נשימה דרך הפה פוגעת בשיניים. שקדים גדלים מכל מיני סיבות, כולל דלקות וירליות. כדאי וצריך להכין, בעקר ע"י שיחה עם המנתח. ההרדמה היא ע"י מסכה, בנוכחות הורה, ורק לאחר שהילד נרדם מתקינים ערוי וצנורית הנשמה בקנה הנשימה. תהליך לא קשה. לעיתים לגז ההרדמה במסכה ריח לא נעים - הילד שוקע בתרדמה תוך נשימות ספורות, ואינו זוכר דבר, בדרך כלל. ההקלה מיידית. לשאלת הקשר בין שמיעה לכריתת האדנואידים - יש עקרונית קשר, אך במקרה שלכם לא ברור לי: אם אין לקוי שמצריך התערבות ואין דלקות חוזרות, למה ניתוח עשוי "לפתור" בעיה שלא קיימת? מקווה שעזרתי. בהצלחה!