כפתורים לילדה בת שנה

דוקטור שלום, לביתי בת השנה יש דלקות ונוזלים באזניים כמעט מהיום שנולדה, ועברה את כל סוגי האנטיביוטיקה בתחום- מוקסיפן, זינט, אוגמנטין ואולי גם נוספים שכבר איננו זוכרים. לאחרונה מנסה הרופא (דר' נבות) חודש של מניעה עם פדיאזול במינון של 3.5 ליום (לאחר שגם ניתן לה לפני המניעה במינון 2.5 שלוש פעמים ביום למשך 10 ימים וללא הצלחה), אולם גם אחר שבועיים (של מניעה) הילדה עדיין לא רגועה ובבדיקה שעשה אין שיפור במראה האזניים. הרופא המליץ על המשך הנסיון המניעתי לשבועיים הנוספים שנותרו ובהעדר שיפור ולמרות גילה הקטן יחסית, ללכת על ניתוח כפתורים, בטענה שהילדה אכן ניראית סובלת וכנראה עם שמיעה מופחתת כתוצאה מהנוזלים. רקע נוסף לגבי הילדה, היא נולדה עם רפלוקס בוושט שעבר כפי הנראה בגיל 8 חודשים, כשהאינדיקציה היא, הפסקתן של הפליטות המרובות שהיו לה עד אז. שאלותנו: 1. האם כדאי להתייעץ עם רופא מומחה אחר לפני ההחלטה לנתח, אולי קיימת אלטרנטיבה אחרת? 2. מהם הסיכונים מול סיכויי ההצלחה, תוך רצון עז שלנו להקל על ייסורי ביתנו? 3. האם ההרדמה היא באמצעות חומר שנושמת או זריקה? 4. מה משך הניתוח, ימי האישפוז, ותקופת ההחלמה? 5. שמענו שיש צורך להגן ממים, האם מנסיונך ניתן לזכות לשיתוף פעולה מביתנו בגיל כזה לאטמים, בעת הרחצה? 6. מה קורה אם אכן יש חדירת מים? 7. האם ניתוח בגיל כה מוקדם מגדיל את הסיכויים לצורך בניתוח חוזר בעתיד? מקווים שלא העמסנו מדי בשאלות ונודה על תשובותיך. רוני וציפי

כדאי לודא, בעזרת רופא הילדים, שהדלקות החוזרות אינן שיקוף של בעיה כללית, כגון אנמיה, הפרעה במערכת החיסון, תזונה לקוייה, רגישות לחלב פרה. אם אין בעיה כזו, נראה כי התוכנית סבירה. יתכן שיהיה צורך לשלב בניתוח גם כריתה של אדנואידים, אם הם מוגדלים ומודלקים. ניתוח התקנת הצנוריות הינו קל ובעל שעורי הצלחה גבוהים מאוד, והסיכון נמוך מאוד. ההרדמה היא בד"כ באמצעות גז הרדמה ננשם, לעיתים תוספת דרך הוריד. ערוי לוריד מותקן בכל מקרה, כעקרון בהרדמה בטוחה. הנתוח נמשך דקות ספורות, ניתן להשתחרר לאחר כשעתיים, ולמחרת היום רוב הילדים כבר שבים לאיתנם. ההגנה ממים חיונית ובהחלט אפשרית, אולם מדובר בהעמדת גבול ואילוץ בפני הילדה, שאתם כהורים תאלצו להתמודד עמו, בדיוק כשם שתמנעו מהילדה לגשת לאש או להמנע משתיית חומצה. בקיץ הילדה לא תוכל לטבול בברכה או ים, ובכלל כדאי יהיה להדיר רגליכם ממקומות בילוי אלה... חדירת המים מועידה לזיהום באוזן התיכונה, שיכול להיות עקשני והרסני, ואף לגרום לפליטת הצינורית. הגיל אינו מאוד מוקדם, וניתוח בגיל זה אינו מגדיל הסכוי לניתוח חוזר. בכל החלטה על ניתוח כדאי לשקול ולהתייעץ, גם כאשר הרופא המטפל שלכם ידוע כרופא מעולה. בהצלחה!

ד"ר רוט תודה על תשובתך המהירה והמפורטת. ועדיין שאלות נוספת ברשותך שצצו: האם כתוצאה מהצינוריות שמוכנסות ואמורות למנוע דלקות בעתיד, נרוויח גם פחות נזלות חוזרות ונישנות כפי שמופיעות כיום? (אגב כיום הנזלות הן הסממן הראשון לדלקת אזניים בהמשך, מנסיוננו עד כה) באיזה גיל נוכל לדעת שזהו, נפטרנו מהדלקות? (בהנחה כמובן שהצנוריות ישמרו בפנים) האם עד שלב ההרדמה (כולל) נוכל לשהות במחיצת הילדה, כדי למנוע חרדת נטישה? ואגב, מה זה אדנואידים? רוני וציפיד"ר יהודה רוט כתב/ה: > > כדאי לודא, בעזרת רופא הילדים, שהדלקות החוזרות אינן שיקוף של > בעיה כללית, כגון אנמיה, הפרעה במערכת החיסון, תזונה לקוייה, > רגישות לחלב פרה. אם אין בעיה כזו, נראה כי התוכנית סבירה. יתכן > שיהיה צורך לשלב בניתוח גם כריתה של אדנואידים, אם הם מוגדלים > ומודלקים. ניתוח התקנת הצנוריות הינו קל ובעל שעורי הצלחה גבוהים > מאוד, והסיכון נמוך מאוד. ההרדמה היא בד"כ באמצעות גז הרדמה ננשם, > לעיתים תוספת דרך הוריד. ערוי לוריד מותקן בכל מקרה, כעקרון > בהרדמה בטוחה. הנתוח נמשך דקות ספורות, ניתן להשתחרר לאחר > כשעתיים, ולמחרת היום רוב הילדים כבר שבים לאיתנם. ההגנה ממים > חיונית ובהחלט אפשרית, אולם מדובר בהעמדת גבול ואילוץ בפני הילדה, > שאתם כהורים תאלצו להתמודד עמו, בדיוק כשם שתמנעו מהילדה לגשת לאש > או להמנע משתיית חומצה. בקיץ הילדה לא תוכל לטבול בברכה או ים, > ובכלל כדאי יהיה להדיר רגליכם ממקומות בילוי אלה... חדירת המים > מועידה לזיהום באוזן התיכונה, שיכול להיות עקשני והרסני, ואף > לגרום לפליטת הצינורית. > הגיל אינו מאוד מוקדם, וניתוח בגיל זה אינו מגדיל הסכוי לניתוח > חוזר. > בכל החלטה על ניתוח כדאי לשקול ולהתייעץ, גם כאשר הרופא המטפל > שלכם ידוע כרופא מעולה. בהצלחה! >

ד"ר רוט תודה על תשובתך המהירה והמפורטת. ועדיין שאלות נוספת ברשותך שצצו: האם כתוצאה מהצינוריות שמוכנסות ואמורות למנוע דלקות בעתיד, נרוויח גם פחות נזלות חוזרות ונישנות כפי שמופיעות כיום? (אגב כיום הנזלות הן הסממן הראשון לדלקת אזניים בהמשך, מנסיוננו עד כה) באיזה גיל נוכל לדעת שזהו, נפטרנו מהדלקות? (בהנחה כמובן שהצנוריות ישמרו בפנים) האם עד שלב ההרדמה (כולל) נוכל לשהות במחיצת הילדה, כדי למנוע חרדת נטישה? ואגב, מה זה אדנואידים? רוני וציפי ד"ר יהודה רוט כתב/ה: > > כדאי לודא, בעזרת רופא הילדים, שהדלקות החוזרות אינן שיקוף של > בעיה כללית, כגון אנמיה, הפרעה במערכת החיסון, תזונה לקוייה, > רגישות לחלב פרה. אם אין בעיה כזו, נראה כי התוכנית סבירה. יתכן > שיהיה צורך לשלב בניתוח גם כריתה של אדנואידים, אם הם מוגדלים > ומודלקים. ניתוח התקנת הצנוריות הינו קל ובעל שעורי הצלחה גבוהים > מאוד, והסיכון נמוך מאוד. ההרדמה היא בד"כ באמצעות גז הרדמה ננשם, > לעיתים תוספת דרך הוריד. ערוי לוריד מותקן בכל מקרה, כעקרון > בהרדמה בטוחה. הנתוח נמשך דקות ספורות, ניתן להשתחרר לאחר > כשעתיים, ולמחרת היום רוב הילדים כבר שבים לאיתנם. ההגנה ממים > חיונית ובהחלט אפשרית, אולם מדובר בהעמדת גבול ואילוץ בפני הילדה, > שאתם כהורים תאלצו להתמודד עמו, בדיוק כשם שתמנעו מהילדה לגשת לאש > או להמנע משתיית חומצה. בקיץ הילדה לא תוכל לטבול בברכה או ים, > ובכלל כדאי יהיה להדיר רגליכם ממקומות בילוי אלה... חדירת המים > מועידה לזיהום באוזן התיכונה, שיכול להיות עקשני והרסני, ואף > לגרום לפליטת הצינורית. > הגיל אינו מאוד מוקדם, וניתוח בגיל זה אינו מגדיל הסכוי לניתוח > חוזר. > בכל החלטה על ניתוח כדאי לשקול ולהתייעץ, גם כאשר הרופא המטפל > שלכם ידוע כרופא מעולה. בהצלחה! >