ניתוח לכריתת אנדואיד וכפתורים - התלבטות
דיון מתוך פורום אף אוזן גרון
שלום רב קצת ארוך אך אשתדל לקצר: - בחצי השנה האחרונה שמנו לב כי בני (3) אינו שומע טוב. - בדיקת שמיעה הראתה 30% ירידה בשמיעה - הסיבה מים באוזניים. - תוצאות צילום הרנטגן הראו כי "בדופן האחורי של הנזופרינקס הודגמה בליטה קשטית ניכרת אשר גורמת להיווצרות אוויר בגובה הנזופרינקס - מדובר בהגדלה ניכרת של אנדואידים. - אין הפרעות מיוחדות בשינה (אין נחירות, אולי הוא קצת זז הרבהץ והוא אפילו רוב הזמן נושם מהאף) - אנו מרגישים שהבעיות בשמיעה מעט מעקבות אותו בדיבור אך לא משמעותיתץ הוא ילד נבון ואפילו אנו מרגישים עם הזמן שיפור בדיבור, הבנה והבעה עצמית. עכשיו ההתלבטות: רופא (מומחה שאנו סומכים עליו) א': - הציע ניתוח מיידי להוצאת האנדואיד + כפתורים. - כששאלתי אם אפשר להמיע מהכפתורים (כי שמענו שיש עם התקן זה בעיות רבות ובמיוחד בקיץ צריך מאוד להזהר), הוא אמר שאפשר לוותר ביינתיים על הכפתורים, לעשות דיקור ולעקוב. רופא (מומחה שהמליצו עליו) ב': - לא הסתכל אפילו על תוצאות הרנטגן - רק שאל שאלות על איכות חייו של הילד (נשימות, יקיצות, נחירות, שמיעה, דיבור) - אמר כי כריתת האנדואיד ללא כפתורים - אין בו משמעות (כי האוזן לא באמת מתאווררת). לכן או הכל. או לא כלום. - כמו כן אמר כי לפנינו 2 אופציות: 1. אם אנו רוצים לשפר את איכות חייו מיידית (כלומר שיישמע יותר טוב) - ללכת על ניתוח 2.אם אנו חשים שזה לא דחוף - אפשר לחכות לסוף הקייץ - בכל מקרה יש לעקב שהמים לא ייספגו - כי אז זה כבר נזק בלתי הפיך. - שניהם אמרו כי ייתכן שקיום האנדואיד והוצאתו אינה בהכרח קשורה למים באוזניים === רצוני לדעת -את דעתך והמלצתך === נטייתנו היא להמתין עם הניתוח ולעקוב, ובמיקרה שלא יהיה שיפור - נבצע ניתוח בסוף הקייץ. תודה רבה איל
שלום רב המדיניות שלי, שהיא בדיוק המדיניות של איגוד רופאי אא"ג, רופאי ילדים ורופאי אא"ג ילדים בארה"ב (רק שהם המליצו כמה שנים טובות אחרי....), כתובה בקישור משמאל בנושא שאלות נפוצות מהפורום. קראו טוב. בעיקרון, אם נשימת אף טובה ושינה טובה אין מה לגעת בשקד שלישי בפני עצמו אלא רק כחלק מגישת טיפול באוזניים - דהיינו בליקוי השמיעה. מעקב של 3 חודשים ובדיקת שמיעה חוזרת הוא הכרחי. אם בבדיקה החוזרת ליקוי שמיעה דומה - לניתוח. אם כבר ניתוח - אז להוריד גם את השקד השלישי. ומעבר לכך באמת צריך לבדוק כדי להחליט נכון. בברכה ד"ר טלי מרק