שאלה למשתתפי הפורום? (ח)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
אני מודה שאני מתחבר לשאלה של רפי, האם זה הפורום של הלומי הקרב? האם חשוב יותר שאלות בנוסח מה נשמע בבית ופעמיים סוכר?, או שחשוב יותר לדעת איך להתמודד עם הבעיה שלנו? איך הנשים שלנו מתמודדות עם הקשים? איך הילדים שלנו מתפקדיםלמרות הקשיים. אני לא יודע מה נכון יותר. אולי צריך מקום כדי לקשקש. או שהפורום צריך להיות יותר רציני ולדעת שכשאני שואל שאלה שמציקה לי, אקבל תשובה רצינית . אני באמת רוצה לקבל תשובות כי אני לא יודע. לי באופן אישי חסר דוקא מקום שבו אוכל לקבל תשובות לבעיות שמציקות לי. להבין מי נגד מי ומי בעד מי? האם יש התפתחויות בנושא שלנו? בכנסת? במשרד הבטחון? בהפגנות? - מה קורה עד מתי המצב המחורבן שלנו יגרר?
מה דעתך לתרום ממה שקורה בבית שלך? תספר לנו מי נגד מי אצלכם? מאוד יתכן שהמשתתפים הקבועים כאן מכירים טוב אחד את השני, ואיכפת להם מה נשמע בבית, וכמה סוכר בתה, או סוכרזית? כי אנחנו ממש לא תוכנית בידור של אף אחד, אם אתה רוצה להישאר משתתף סמוי, אז תהיה סמוי עד הסוף, לא הבטחנו גן של בעיות יום יום, יש גם ימים שקטים, ואם קשה לך עם השקט פה, אז חומד, תתחיל אתה לעשות גלים, תספר על הבית , על האישה, על הכאסחים, על השתיקות והכאבים, לא בבת אחת, לאט לאט, ובמנות קטנות, לפי היכולת, ולפי הכוחות? ואולי , אם אתה מתחבר לשאלה של רפי, או שאתה רפי, אז גם קיבלת תשובה. כי אני נתתי אותה לרפי?
מילים בסלה
הנזקים לא נגמרים כשהקרבות נגמרים,הם חוצים גבולות ביולוגים. ילדים שלא היו במלחמה,משלמים את מחיר המלחמה. גם ילדים עלולים להיהפך במהלך הזמן לקורבנות לא-ישירים של הטראומה"