סתם כך, בשביל האוירה

נכון שאני אמא מסורה, אבל פסח, מעלה לי את הסעיף, אני לא יכולה לנקות כשמסתובבים לי בין הרגליים,, ואני יכולה להשתגע מבתים שמפורקים לפני פסח בשביל הנקיון, אז פעם אחת נמאס לי לשמוע את הפתגם הישן נושן הזה, וכתבתי מה שעלה לי באותו רגע, הוצאתי לכם את זה ישר מ"המסמכים שלי" אני רואה שזה עדין אקטואלי. ילדים לפסח לא קרבן, אבק זה לא חמץ. מהבדיחה הזאת אפשר להתפלץ, כי זקן יש לה לזקנה אולי באורך מטר, ואין כבר כח שוב לשמוע, ממנה סנטימטר, כי אם נביט בהגיון, נעשה חישוב קטן, נוכל לראות מיד פה מיהו הקורבן, "אמא תני נא לי מטבע קטנטנה, כזו שתספיק לסוכרייה שמנה", אחרי ליקוק מכל הצדדים, החליט "רוצה שרשרת החרוזים," ואמא כמובן, מטבע מושיטה, ש"ליתום הזמני", תהיה למריטה, אחרי מספר דקות מועט, אל המטבח המון שועט כמה מאחיו הקטנים לשיוויון זכויות הם טוענים אמא עייפה ומטולטלת מתנודדת כמטוטלת משם לפה מפה לשם, מרגישה כמו חושם, ושוב חוזרים להם החבר'ה, מבקשים הם במבליק, אמא'לה חסר לה כח, להגיד שזה מזיק, המטבע שוב מושטת, גם אחרי 5 דקות כשלילדים פתאום יש חשק, "לעזור לה לנקות" שלמה מהמכולת מבסוט עד הירח עסקות חיו חודש ניסן מביתו שלו בורח, וכאן הרבה כסף "קטן" אבא שב כולו רגוע ומעין לו כמבוע: בדיחות של קרש הוא מנדב במקום עוד יד שתנגב: "בחלון חמץ איני נוהג לשים האם הספקת את התריסים?" "למראה המים "בבהלה" "מהר! סירות להצלה" הרב אמר שלא צריך בשיפשופים להאריך במים לנקות מספיק ולא צריך גם להבריק" אמא כבר לא שותקת, שפתים שוב אינה חושקת , ומזכירה כלאחר יד, מעשה ידוע על רב אחד, לאישתו אמר לא לקרצף, מספיק ניגוב עם קצת קצף, הרעיה , אשת מורה הדור , לכסנה מבט קצר אחור, "עם העיצות שאתה יועץ עוד תאכילנו בפסח חמץ" אמא, עייפה מותשת לנוח קצת הינה חוששת שמא לא תוכל לקום ולו בכדי לשפות קומקום. כך יום אחד מני רבים, עד שלסדר כבר יושבים, רחוצים ורעננים, את ההגדה מנגנים, "פסח – על שום מה?" אוי וי אמא נרדמה, ראשה שמוט על השולחן, נו, הגידו, מי פה הקרבן?

כמאמר השיר ילדים זה שמחה ..... צביקה

נכון, ילדים זו שמחה, עם הרבה הרבה עבודה קשה, אבל את מי זה מפחיד? העבודה היא חיינו, ותפורה בדיוק בשבילנו, רק תשימו אותי באיזה מקום נופש, חור נידח, ותראו איך אני מוצאת לי מה לעשות, הבטלה אם כל עוון, ואין כמוה עבורי בכדי לאבד את השפיות. אני כנראה צריכה חינוך מחדש, אם שבת לא היתה מצוה דתית, אז בשבילי היא לא היתה קימת בכלל.

אורה

אתה מתכוון ואורה?