שלום חברים

באמת ניסיתי נסעתי היום עם אורה והבנות לכפר ויתקין באמת רציתי שיהיה להם טוב אך מה לעשות וכמו תמיד הכל נגמר חרא היתי שם אולי 30 דקות קשות ומורטות עצבים ניסיתי עוד קצת אך החרדה מנצחת שוב וכולם חוזרים מצוברחים והכל שוב בגללי באמת שלא יכולתי להיות שם כל כך הרבה אנשים צוחקים ושמחים כל כך הרבה רעש שלא יכולתי לסבול ומייד התחילו העצבים לתת אותות וכמובן חזרנו הביתה כל הדרך השקט פילח את האויר כאילו משהו נורא מתקרב אני יודע שכולם הצטערו אני לא רציתי לחזור לפינה החמה שלי בה אני מרגיש בטוח וחבל היה לי שנסעתי

קח אותם לחוף הים, חוף מבודד ושקט, תעשו פיקניק ותחזרו, למה צריך אנשים?

שבוע טוב זהו שאורה להיפך ממני רוצה לראות עולם ומלואו ובצדק

שבוע טוב יהודה נגשת עם דניאל ומלאת טפסים? צביקה

יש טפסים הבחור מחכה.

מחר נדבר על זה בטלפון

היי יהודה , טוב שניסית , ותמשיך לנסות . ההרגשה שלך צפויה לנו קשה להנות ממקומות כאלה ואל תצפה שתוכל להנות ממקומות הומה אדם . אני מבין את הכאב שלך , העובדה שאורה והילדים שלך מכאיבה לך . הם מכירים את התגובות שלך למה ציפו שתוכל להנות מן ההמון , ההמולה והרעש . מה שחשוב שאתה מנסה ומשתדל ועל -כך אתה צריך להעריך את עצמך ולנסות שוב בהזדמנות אחרת . ביציאה הבאה אתה תציע מקום נוח עבורך גם .אל תשכח את עצמך . אל תאשים את עצמך , אתה לא אשם ,אנחנו לא אשמים . בפעם הבאה תחוש יותר טוב . בידידות . אלן