הודו ( 15)

התכוונתי להתפלל לשלומו של ירון . הצורך להתחזק ולקוות לטוב היה גדול ממני . לא יכולתי לברוח מן הצורך הזה. כל-כך הרבה שנים חשתי חלש . לא הבנתי בדיוק מה עבר עליי בזמן שירותי בצבא . כל מה שלימדו אותי בבית ובצבא , לא עמד במבחן המציאות , ברגע הראשון נשברתי . אני כבר לא רוצה לשחק אותו אדם חזק . אינני יכול עוד . לאחר הנסיעה שלי להודו למדתי שניתן לחוש חלש ,ולחוש מאושר . למדתי להיות עצמי בהודו וזה פשוט נפלא . בארץ תמיד אמרו לי אתה בחור חזק .בטירונות לימדו אותי שאני מסוגל לעשות כל דבר ולהתגבר על כל בעיה . סוף-סוף בהודו התפקחתי והתפטרתי מן האשליות שהיו לי בעת השירות הצבאי. אני מודה לכך שטיילתי בהודו נפתח לי קו מחשבה חדש .

אני נכנס לחדר. נוגע לירון בכף היד בחלקה הפנימי. בתגובה הוא תופס את ידי. אני מאושר לרגע, אבל האחות והרופא קוטעים זאת באחת ומסבירים לי שאלו רפלקסים שהיו אצלו כשהיה תינוק ובמהלך החיים, עם תחילת סגירת עצמות הגולגולת הם נרדמו. עכשיו, בגלל פגיעה בגזע המוח, הרפלקסים האלה חזרו לעבוד. להדגמה הם לוקחים עט ומעבירים אותה על כף הרגל. כף הרגל לא זזה. אני מתאפק לא לבכות בחדר ויוצא חזרה החוצה. בחוץ....