שלום לפורום

שלום לחברי הפורום ולדוקטוריה, איתרא מזלי ובמסגרת שירותי הסדיר "הוקפצתי" ע"מ לעסוק במלאכת הקודש בארוע הידוע כאסון המסוקים ב1997 וזאת ללא שום הכשרה מתאימה וללא כל עזרה מקצועית (פסיכולוג) לאחר מכן. ברור שנחשפתי למראות קשים. ב2003 פניתי למשרד הבטחון בבקשה לקבל עזרה פסיכולוגית והם דחו אותי בתואנה כי עלי לפנות לאגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות , תקופה קצרה לאחר מכן, לאחר שנכנסתי למצב של סמי-דיכאון (לא אבחון מקצועי) אכן פניתי לאגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, אך לא הרגשתי שאני מסוגל להיפתח לעניין, למרות שציינתי את המקרה המדובר, הפסיכולוג לא דחף לשם וגם לא אני מכיוון שלא הרגשתי שהוא אכן האדם המתאים לכך ולא הרגשתי בטחון לשתף אותו בדברים שלי נראו כדורשים התייחסות של מומחה לתחום. ב2005 פניתי לעמותת נט"ל והם ערכו לי שתי פגישות ובסופן נאמר לי כי בעיותיי הן שונות ממה שהם מטפלים ואני משליך את אותן בעיות על מה שנראה לי כנובע מהמקרה ושעיקר בעיותיי באותה תקופה היו מכיוון שעזבתי את קן ההורים והתחתנתי רחוק מהחממה שבה גדלתי - בקיצור רחוק מגן העדן של ילדותי.. בינתיים נולדו לי שני ילדים. פניתי לעוד מס' אנשי מקצוע במשך השנים בבקשה לעזרה, כולם התחמקו (או לפחות כך נדמה לי). למעט אדם המעביר דימיון מודרך (מקצועי) והוא עזר לי להתגבר על התחושות המיידיות. בתקופה האחרונה שוב אני חש בעיות שונות, פחדים (מח?בר?ה למשל) תחושת מחנק ומוות באוויר (וטפו, טפו כולם מסביבי חיים, בריאים ושלמים. הרגשתי כך גם בעבר) בימים האחרונים נכנסתי, שוב, לאתר של נט"ל וקראתי בו בעיון רב, כמעט כל דבר שהם כותבים בו על טראומה ופוסט-טראומה מופיע אצלי בצורה זו או אחרת. התקשרתי אליהם, שוב, ושוב נשללתי והפעם מכיוון שהבעיות שלי "הן לא נט"ליות" (כך במקור) והן צריכות טיפול רחב ומקיף יותר. יש לציין כי נהגתי להרדם, מרצון, בסרט מלחמה (אני חייל בתוך קרב – אחרת לא נרדמתי, לפחות ברובם המכריע של הלילות) אך לאחרונה התחלתי לקחת כדורי שינה וזה עוזר , כ"כ, אף שאיני חושב על המקרה הרבה, אני "משחזר" את הארוע שוב ושוב במעשיי - כך אני "דרוך" הרבה (ומצד שני יש בי תחושה של עייפות תמידית וכהות חושים), כל אימת שאני יכול "להציל" אדם אני נענה לאתגר, כך השתתפתי במס' רב של ארועים (אמיתי) של חילוץ מתאונות, חבר שקפץ בניסיון להתאבד ממגדל וכו' וכשכולם בהיסטריה מסביב, אני עובר ל"אוטומט" ועושה מה שצריך (דברים חיוביים ומועילים). לפני שירותי הצבאי הייתי אדם שמח ופעיל חברתית. היום אני אדם עובד, מתפקד וכו' אך התחושה שלי "שזה לא זה" שאני מפספס משהו ושאני "נגרר מאחור". לשאלתך הבאה – אני ממש לא במצב של פגיעה בי או בסובבים. כמובן שזה לא סוף הסיפור. אני מפחד להתמוטט שוב, אני חושב שאני צריך עזרה דחופה ואני משווע לה, אך אין לי כסף רב לממן טיפול יקר. מה לדעתך אני צריך לעשות? אתה מכיר מישהו מקצועי אליו אני יכול לפנות?

שלום יוגלי, כדי לקבל עזרה עליך להגיש תביעה להכרה כנכה צה"ל. את טופס התביעה תוכל להוריד באתר של אגף השיקום (תוכל לחפש זאת בגוגל). לשם כך עליך להשיג כל אישור אפשרי שיוכיח שאכן נטלת חלק באסון המסוקים. כדאי מאוד גם לפנות לפסיכיאטר המומחה בתחום הפוסט-טראומה כדי לקבל חוות-דעת מקצועית. לאחר שתגיש את טופס התביעה אתה רשאי לפנות לרופא המחוזי של אגף השיקום ולבקש טיפול. אתה יכול גם לקבל עזרה מהירה יותר אם תפנה ליחידה לתגובות-קרב בתל-השומר. שם מטפלים באנשי מילואים. בכל מקרה כדאי גם להגיש את התביעה. בהצלחה, ד"ר דרור גרין