הכתבה בעובדה היתה מגמתית והציגה מקרים קלים

אילנה דיין פישלה בגדול כי למעשה המקרים הקשים לא היו מוכנים להופיע ולאהוזכרה במילה אחת הטיפול הגרוע של אגף השיקום. יש נפגעים עם מזל שקיבלו אחוזים גבוהים, נישארו במקום העבודה וקיבלו תמיכה גם שם. לא נראה מקרה בו הנפגע לא עובד כלל, אגף השיקום מטפל בו לאט וגרוע והמשפחה שלו נהרסה כליל. לצערי גם אני מרגיש אשם שמשפחתי לא רצתה להחשף.

תמיד אפשר לחשוף יותר... ואילנה דיין לא פישלה הפעם והמקרים שהראתה לא פשוטים כל כך וכנראה שחברים אחרים התבישו ואו לא יכלו וכו להחשף מסיבות שונות... בכלל חשיפה ברמה כזאת לדעתי מאוד קשה . בעבר כמעט והתפתתי להחשף -ביקש ממני ולא פעם אחד מהכתבים הצבאיים להחשף וסרבתי...כנל קבלתי ומקבל מדי פעם פניה כזאת או אחרת...אבל מעולם לא היה וכנראה שלא יהיה לי את האומץ להחשף גם לא בעילום שם ובטשטוש פנים... עניין החשיפה לדעתי לא פשוט -לך תראה לעם ישראל בן אדם שלא ישן לילות -מחפש את נפשו האבודה בכל מיני מקומות...חי על כדורים -חורש אלפים של קמ על מנת להרגע...מסתובב במדינה מוטרף -נמצא במלחמה אחת גדולה -כל יום מנהל קרב אחר...ילדיו גדלים עם אבא שמעולם לא היה אבא...אשתו מרוב אהבה צרות ודאגות כבר אבדה או בדרך לאבד גם את השפיות -משפחה שחיה בצל אדם שאיבד כמעט צלם אנוש... לא פשוט . לכן כל מי שכן יש לו את האומץ להחשף וכל כתבה קטנה כגדולה שטחית או מעמיקה לדעתי מסייעת ולו במעט בכך שהחברה הישראלית רואה על המסך חלק מפרצופה.... אומנם רק חלק קטן אבל בהחלט תמונה שלא כולם אם בכלל מכירים...כך שלפחות רואים תמונת מצב מסויימת ומקבלים קצת מודעות . זה בינתיים מספיק נחסוך מהם...לא חובה לשפוך לעם ישראל במכה אחת את כל החרא לעיתון או לתוך הסלון הסטרילי...................

אני מסכימה, אי אפשר לבוא בטענות לאילנה דיין כשאנחנו יודעים שהמקרים הקשים לא מוכנים להיחשף (לא רק אנחנו יודעים, אנחנו גם מבינים למה...) היא עשתה מה שהיתה יכולה, וטוב עשתה. עצם העלאת הנושא למודעות, זה מה שחשוב.