קצת אינטימי
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
כל הלילה אני ער יושב בסלון רואה טלויזיה .יושן בסלון עשרות שנים .לא נוגע.. לא מלטף.. אוהב בלי לגעת ..מסתובב בבית כאילו אמצע היום .. לפעמים מרגיש געגועים לאשה ניכנס למיטה רק נוגע בה וכל הגוף שלה הופך להיות מים .אני עוזב אותה חוזר לסלון אין לה כלום .היחידי שמכריח אותי ללטף אותו זה הכלב שטוב לי איתו והוא טוב לו איתי .אילו ידעתי שיש סיכוי שפעם יהיה טוב לא הייתי כותב הכל .אבל הריקנות שבי דוחפת אותי כי לא יתכן שרק אני עובר את זה.. מעניין אותי איך אתם מרגישים .
מאיר בוקר טוב. אני רוצה להגיד לך שאתה לא לבד במערכה.אני גר בקרית אתא והרבה מהלילות מבלה אל שפת הים בקרית ים באיחוד בקיץ וזה אוזר לי קצת. לך יש לפחות אישה טובה לפי מה שאני מבין.וזה אוזר לך לפחות במשך היום.גרושתי אזבה אותי ולא היה איכפת לה מה שאני מרגיש. מה שניקרה ניתישה אתה מבין .וזה קשה אין מה לעשות מישתדל להמשיך ולהדחיק את המצב. אז שיהיה לך יום טוב.יותר טוב מאתמול . ציקו.
איפוא בדיוק??
למאיר שלום בגלל בעיות ותקלות בתפקוד המיני שלי פניתי לעזרת משה"ב לפני כמה שנים והם עזרו לי למצא את הבעיה ומספקים את הפתרון לחלק המכני / הידראולי של הבעיה בבדיקת דם נמצא שאני סובל מפרולקטינומה, בעיה בבלוטת התריס שבין הייתר מפריאה להפרשת הטסטסטרון במערכת הדם כמו כן נמצא גידול במוח שמושפע הורמונלית מבלוטת התריס ובלוטת יתרת הכליה הגידול משפיע בין היתר על הראיה היום אני לוקח 2 סוגי כדורים על בסיס יומי לשליטה ברמת הפרולקטין (מה שהוריד כמעט לגמריי את הגידול במוח) אני מקבל הורמון טסטוסטרון מלאכותי למריחה על החזה כדי להעלות את רמתו ומשתמש בכדורי סיאליס לצורך הזרמת מספיק דם לקיים זיקפה תקינה ומספקת כל זה לחלק המכני / הידראולי כדי לקיים את החלק הרגשי לקח לי להרבה שנים של תהליך חיפוש ובדיקה שעוזרים לי על פי רוב ביום יום ולא רק בחלק האינטימי עם בת הזוג שלי בהצלחה צביקה
מאיר ידידי אם היית מדפדף כמה שנים אחורה היית רואה שאתה בהחלט לא לבד וגם היום אתה בהחלט לא לבד יום טוב
האים הלם-קרב עושה גידול במח . הבעיה של בלוטה . עודף מישקל . כל-כך מורכב . אני מאחל לך בריאות . כל-כך עצוב שמדינה לא מתיחס ללוחמים .
בתור אישה אני רק יכולה להגיד לך שאם אשתך עדיין לידך אז זה סימן שהיא אוהבתו מבינה-אני זה קורה לי אם בעלי אבל אני לא הייתי חושבת על עזיבה בשבילי רק לראות אותו חיי ושורד את החיים שנפלו בחלקו זה מספיק לי בישבילי זה הכל -
כל הכבוד אשת חייל מי ימצא..
מאיר יקר אני מאוד מזדהה איתך . אני מכיר היטב את ההרגשה . כמה קשה לא להרגיש כלום או להרגיש טובלרגע ומייד להרגיש דיכאון וחרדה . כן גם היחס שלי לנשים מאוד קשה . אני זוכר איך אני משתתק כשאני מתקרב לבחורה . מאבד את הרגש . כך ברחה לי החברה הראשונה שלי . נתתי לעצמי תירוצים למה זה קרה . היום אני מבין . אבל מי יכול לפצות על אובדן הרגש . על העלמות השמחה וחדווה -חיים מפעם לפעם ? בידידות אלן